Skip to content
אתקינו סעודתא

זה השולחן

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מאמר לשולחן השבת עפ"י דברי קודשו

"עולו אושפיזין עילאין קדישין"

לפקוד את ביתם לביקור. ביקור שצרוב בתודעתם כרגעים שופעי טוב-לב של 'סבא'. כל השנה הם כבר חולמים על המתנה המלבבת שהסבא יביא אתו בביקורו המיוחל. לא היתה זו סתם מתנה שנרכשת בבזאר מזדמן. מדובר היה בתוצרת מובחרת מפרי עמלו של הסבא בשנותיו הקודמות, תוצר של השקעה כבירה שהסבא הכניס בה את מיטב כוחותיו וכישוריו בשנות קדם, והיעילות המוכחת שלה ליוותה את הנכדים המאושרים על פני כל השנה כולה.

במשך כל השנה לא מצאנו מצוה שגוררת אחריה את "התארחותם" של האושפיזין קדישין. אך ורק לכבוד מצות סוכה יש לנו את הזכות להזמינם, ולא זו בלבד, אלא שהם מביאים עמם 'מתנת החג' מיוחדת במינה, שמרוממות מעלתם הנשגבה - אליה זכו מכח מסירות נפשם בעבודת הבורא - תימשך לנו התחזקות ביראת ה' ועבודתו, ושפע רב ברוחניות ובגשמיות. וכתחינתנו, ומאושפיזין עילאין תהיינה אזניך קשובות רב ברכות'.

ביום א' דסוכות תתעורר מידת החסד בזכותיה דאברהם אבינו, ונזכה להיוושע בכל הנצרך, הן בגשמיות והן ברוחניות. וכשם שאברהם אבינו נתנסה בעשרה נסיונות ועמד בכולם, כן יושפע עלינו כח לעמוד בכל הנסיונות ולנצח במלחמת היצר.

מידתו של יצחק אבינו היא מידת היראה, ועיקר הפחד הוא שלא יתנתק קשר האהבה עם אבינו שבשמים. על כן נקראת היראה 'אוצר', כי בו תישמר מידת האהבה, ובפרט לאחר שזכינו אליה ביום הראשון של החג.

הכח של יעקב אבינו משפיע לא רק ביום האושפיזין דיליה אלא בכל הימים. כי חג הסוכות הוא כנגד יעקב, כדכתיב 'ויעקב נסע סוכותה וגו' ולמקנהו עשה סוכות' (טאו"ח סי' תיז בשם אחיו רבי יהודה). יעקב הוא הבחיר שבאבות, בהיותו עמוד התורה, ייושב אוהלים', ועמוד הקדושה, שהיתה מיטתו שלימה וכל בניו צדיקים. וכיון שהוא השורש לקדושת בניו, על כן נקוה שנזכה להידבק במידותיו, ונקבל על עצמנו לעסוק בתוה"ק באמת ובקדושה.

משה רעיא מהימנא עלה למרום וזיכך את חומריותו בהתבטלות גמורה לפני השי"ת, והתבטלות זו הביאה אותו להיות ה'עניו מאד מכל האדם'. ומכוחו נזכה לדרגת ההשגה העליונה של 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו', לכל ההשפעות, ולפתקאות טובות ומאירות.

הסוכה היא זכר לענני הכבוד, שניתנו לישראל בזכות אהרן כהנא קדישא (תענית ט.), כיון שהענן הוא בחינת חסד לכן ניתן בזכות אהרן 'איש חסידך' (אריז"ל). ומכוחו נזכה לעסוק בכל יום בגמילות חסד, להידבק במידת 'אוהב שלום ורודף שלום', להעביר על מידותינו למען הרבות שלום, ועי"ז יאיר עלינו ועל כל ישראל אור החסדים.

כל האושפיזין - קדישין, ויוסף הצדיק - קודש קדשים. וכשם שנאמר עליו 'הוא השליט' ועי"ז 'הוא המשביר', כן יושפע מקדושתו כח לכל יהודי לעמוד בנסיונות, ועי"ז יוכל לפעול את כל הצטרכויותיו, גם למעלה מגדר הטבע. באושפיזא דיליה היא העת לבקש 'ואוצרך הטוב לנו תפתח', היינו ה"אוצר של יראת שמים". וכשאדם מבקש על יראת שמים, יזכה להתברך גם בכל העניינים שנצרכים לו כדי לעסוק בתורה ובמצוות מתוך הרחבת הדעת.

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת 'דוד' הנופלת". גם אם ישראל אינם ראויים ח"ו להיגאל, ולכן היא עדיין 'נופלת' בהווה, אבל בחג הסוכות הוא זמן של התגלות החסדים, לכן מבקשים אנו, שהקב"ה אשר ידו לא קצרה מלהושיעה ומלהקימה יגאלנו גאולת עולמים, בשובה ונחת בחסד וברחמים.

More in this printout

View the whole printout