ז. אין תחילת דינו של אדם נדון אלא על דברי תורה -שלא עסק בתורה, דכתיב "פוטר מים ראשית מדון" והתורה נמשלה למים. (והא דאיתא בשבת ל"א. ששואלים תחילה נשאת ונתת באמונה, ואח"כ קבעת עיתים לתורה, התם מיירי באדם שעסק בתורה ולא קבע עיתים, והכא מיירי שלא עסק כלל. אי נמי השאלה הראשונה היא על העסק באמונה, והעונש תחילה הוא על עסק התורה. תוד"ה אלא). ורב הונא זה למד מפסוק זה, שתיגרה תחילתה קטנה וכיון דרווח רווח ושוב א"א לסותמו. ואביי קשישא אמר שמריבה דומה לנסרים של הגשר, שנקבעים במקומם ע"י ההליכה, וכך כשהאדם מרבה בקטטה היא מתחזקת.
השומע חרפתו ושותק ורגיל בכך חולפות ממנו מאה רעות, דכתיב "פוטר מים ראשית מדון".
גנב אינו נהרג על שתים או שלש גניבות, וה"ה העובר עבירה פעמים ושלש ולא באה עליו פורענות לא יתמה, דסופו ללקות באחרונה, דכתיב "על שלשה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו".
עושה שלום לא יפול בשבע בורות, אבל עושה רעה יפול גם באחד, דכתיב "שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה".
מי שבי"ד הוציאו ממנו גלימתו בדין, ישמח שהוציאו דה גזילה מידו, דכתיב "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".
הוקשה לדין דכתיב "משפט וצדקה", ונחלקו במחלוקת שמואל ורבי אבהו אם דין בשלשה או בשניים. די"ל שלכו"ע דין בשלשה, ונחלקו אם מקישים פשרה לדין או לא. והמ"ד שמצריך שניים בפשרה מודה שמספיק אחד, ואמר שיקח שניים כדי שיהיו עליו עדים.
כשהאהבה עזה בין איש לאשה יכולים לשכב על רוחב החרב, וכשאינה עזה לא תספיק מיטה של שישים אמה, שהרי הקב"ה נועד לישראל מעל הכפורת בגובה עשרה ברוחב אמה וחצי, וכתיב "הבית אשר בנה שלמה לד' שישים אמה ארכו ועשרים רחבו ול' אמה קומתו", וכתיב "איזה בית אשר תבנו לי" שתוכל שכינתי להיות מצומצמת בתוכו.