פרק 2 מתוך 4
תקציר: ר' מאיר שלומוביץ המפקח על מעבר הדירה של אביו, אינו מבחין כי שלושת הסבלים הערבים גונבים מבית הוריו תכשיטים יקרי ערך.
"בְּעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת אָמוּר לְהַתְחִיל הַשִּׁעוּר בַּדַּף הַיּוֹמִי, שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי מוֹסֵר בִּקְבִיעוּת מִדֵּי יוֹם... אֵינִי יָכוֹל לַחְשֹׁב שֶׁחָלִילָה אֲבַטֵּל אוֹתוֹ... אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה?!"
"אָה, יוֹסֵף אָחִי מִתְקַשֵּׁר... כַּמָּה חֲבָל שֶׁהוּא עָסוּק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְכָאן..."
"שָׁלוֹם, מֵאִיר! סִיַּמְתִּי עִנְיָנִים דְּחוּפִים בְּמֶרְכַּז הָעִיר, וְכָעֵת עָלַי לַעֲבֹר בְּקִרְבַת הַבַּיִת שֶׁלְּךָ. אוּלַי אַתָּה זָקוּק לְעֶזְרָה? אֶשְׂמַח לָקַחַת חֵלֶק קָטָן בַּמְּסִירוּת הָרַבָּה שֶׁלְּךָ לִכְבוֹד הוֹרִים!"
"הוֹ, חַסְדֵי ד'! בִּזְכוּתְךָ אַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַשִּׁעוּר בַּזְּמַן! תּוֹדָה לְךָ שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת גַּם יַחַד!"
"זֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל בַּעַל חֶבְרַת הַהוֹבָלוֹת. כָּל טוּב וְיִישַׁר כֹּחַ..."
"כֵּן, כֵּן. מִשָּׁמַיִם שֶׁהִתְקַשַּׁרְתָּ... יְסַיֵּעַ לִי מְאֹד שֶׁתַּגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁל אַבָּא!"
"כֵּן, בְּהֶחְלֵט עֲשִׂיתֶם עֲבוֹדָה טוֹבָה. תּוֹדָה רַבָּה!"
"בֶּאֱמֶת עָשִׂינוּ הַפַּעַם עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּ אוֹתָנוּ דַּקָּה נוֹסֶפֶת לְתִקּוּנִים..."
"אוֹי, אוֹי... לִרְאוֹת אֶת הַפָּמוֹטוֹת וּלְהִזָּכֵר בְּאִמָּא הַצַּדְקָנִית... כַּמָּה דְּמָעוֹת שָׁפְכָה עָלֵינוּ בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת... וְהִנֵּה הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הוֹרֶיהָ וְשֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁלָּהּ..."
כַּעֲבֹר שָׁעָה:
"זֶהוּ, סִיַּמְנוּ! בֹּא תִּבְדֹּק אֵיזוֹ עֲבוֹדָה יָפָה עָשִׂינוּ..."
"כֵּן, אֲנַחְנוּ מִקְצוֹעָנִים!"
"אוֹי!!! נִזְכַּרְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ מְאֹד חָשׁוּב!!!"