מספר יהודי מבית שמש:
שעת אחר הצוהריים של ערב סוכות. הכול כבר מוכן. הסוכה בנויה ומקושטת. הבית נקי. התבשילים מדיפים ניחוחות. מחוץ לבית התנועה זורמת: אנחנו מתגוררים בקומת קרקע ומגדלים בחצר עץ ערבות, ועכשיו זה הזמן שאנשים באים וקוטפים ערבות בשביל ארבעה מינים.
אני נכנס למטבח ומגלה רטיבות על הרצפה. "מה זה? שכחו לגרוף את המים של השטיפה?" אני שואל.
"לא נראה לי", עונה לי נוות ביתי, "דווקא היה כאן יבש לגמרי".
אני שם לב שהמים מגיעים מכיוון המקרר. פותח את המקרר ורואה שהוא יבש, מזיז אותו ומגלה את מקור הנזילה: צינור המים החמים שיוצא מהדוד, נוטף מים.
השעה מאוחרת ממש, איך אני משיג אינסטלטור? מי יענה לי לטלפון, וגם אם הוא יענה, מה הם הסיכויים שהוא יסכים לבוא? אני עומד ותוהה מהיכן יבוא עזרי, ונושא את מבטי אל החצר. זו שעתו הגדולה של עץ הערבות שאני מגדל. אנשים מהשכונה באים וקוטפים, זה הולך וזה בא. כמה אני אוהב את המראה המלבב והמלבלב הזה. שווה לי להשקיע כל השנה, בשביל הרגעים האלו.
אני יוצא אליהם ושואל מישהו בלי לדעת את שמו, "אולי אתה מכיר אינסטלטור? אני צריך מישהו שיבוא אליי דחוף".
"אני אינסטלטור!" הוא מפתיע אותי בתשובה שלו, "מה הבעיה?"
אני מספר לו על הפיצוץ בצינור של המים החמים, והוא עונה לי מיד, "חכה רגע. הרכב שלי חונה פה, אני מביא את כלי העבודה וכבר מתקן לך".
הוא נכנס אליי הביתה, עשה עבודה מהירה ונקייה, והציל את המצב. ברוך ד'! הקב"ה זימן אותו אליי הביתה ברגע הנכון, בזכות מצוות ארבעת המינים שעזרתי לו לקיים.