Skip to content
השגחה פרטית

לולבים משמיים

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בעוד שעות אחדות יפרוש חג הסוכות את כנפיו על ירושלים של מעלה, ולצדיק רבי אשר פריינד עדיין אין לולב לקחת בחג הקרב ובא. אבל, שלו הוא, שמח ונינוח. מאמין ובוטח באביו שבשמיים.

אווירת חג מרוממת מילאה את רחובות ירושלים של מעלה. מהלומות פטישים של בוני הסוכות, התערבבו בקולותיהם הרמים של המוכרים בדוכנים. סוכות הולכות ונבנות בקצב מהיר, והחצרות שהיו עד עתה רחבות ידיים, מתמלאות עד אפס מקום בסוכות גדולות ומרשימות, מותירות שביל צר ומפותל להולכי הרגל.

בכל פינה ניצבים דוכנים ועליהם מיטב ארבעת המינים, בכל מיני רמות הידור ומחיר. השווקים הגדולים הומי אדם, שוקקים ותוססים: הבוכרים, מחנה יהודה, מאה שערים והיריד הגדול ברחבת זופניק - כולם מלאים בסחורה רבה ואיכותית. לולבים טריים ומחודדים, אתרוגים נקיים ונאי גידול, הדסים צפתיים משולשים הניצבים זקופים בתוך דליי ענק, וערבי נחל מלבלבים.

יהודים של צורה מתרוצצים מדוכן לדוכן, בוחנים מקרוב חודם של לולבים, ניקיונם ויופיים של אתרוגים, ושילושם של הדסים. הכסף עובר מיד ליד, יהודים משלמים במיטב כספם בחביבות של מצווה ורוכשים בחדווה עילאה את המינים המהודרים, לקיים בהידור ובהדר את מצוות ד'.

וברחוב דון יוסף בעיר, יושב היה בביתו הצדיק הירושלמי הנודע רבי אשר פריינד. בעוד שעות מספר יפרוש חג הסוכות הקדוש את כנפיו, והמוני בני ישראל בכל מקומותיהם ייכנסו לדירת ארעי, סוכת שלום.

שלווה נינוחה שרתה על פניו המאירות של רבי אשר. שמחה וחדווה נצצו מבין עיניו הטובות. איש לא יכול היה לשער כי לרבי אשר עדיין אין לולב לנענע בחג הקרב ובא.

רבי אשר כדרכו, בכח בטחונו העז, השיג תמיד את כל מבוקשו משמיים בעת ובזמן הנכונים, ולעיתים ממש ברגע האחרון. כי מעולם לא שרתה הדאגה בצל קורתו של רבי אשר, עמוד האמונה. שכך היה משנן רבי אשר שוב ושוב באוזני תלמידיו ומבקשי עצתו:

More in this printout

View the whole printout