"מה אתה רוצה?" שאל אותו ר' אשר שאלה אופיינית, חפץ לשמוע מה עומד מאחורי המילים. ור' צבי הנלהב החל לספר: הוצע לו כך, בסכום כזה, ו...הוא לא משקיע כסף בכלל. ר' אשר שמע.
ר' צבי המתין בדריכות, רק יקבל את האישור והוא...
"לפי ההתלהבות שלך אתה יכול להיות מיליונר", הגיב ר' אשר, והוסיף, "אבל... אם אתה חושב שבאת לעולם בשביל לעשות כסף, אז חבל על כל יום שאתה מסתובב בעולם".
הלם. ר' צבי היה המום. הוא, שלא מצא כל סיבה לסרב להצעה, ציפה להשתתפות בשמחתו, למילות ברכה ולאיחולי הצלחה. הוא הרי כמעט נגע בעושר, ופתאום - סיכה ננעצה בבלון, והפכה לרחוקה את המציאות שכמעט התגשמה. איך אפשר לתת להזדמנות שכזו לחמוק מבין אצבעותיו?!
צעיר ולהוט לכסף, הוא לא אבה לקלוט את המסר שחפץ רבו להעביר לו - המסר שאותו חי והעביר, שאת מה ששלך תקבל גם בלי לרדוף אחריו, ואת מה שלא שלך לא תקבל גם אם תנסה עד אין קץ. הוא היה שבוי בתוך בועת החלום: להיות מסודר כלכלית ואולי הרבה מעבר לכך.
ניסה שוב. "זו מציאה", הוא הצליח להוציא את המילים שוב, "המון כסף", קרקר.
"מה אתה רוצה?" שאל ר' אשר. והוא, לא הבין. חשב שאולי יש תקווה, והחל מספר שוב מריש עד גמירא. הוצעה לו הצעה, אין סיכונים, והמשכורת...
"זה לא בשבילך", נענע ר' אשר בראשו לשלילה וסתם את הגולל על חלום העושר. ושוב נוסע ר' צבי על הכביש הבין עירוני, עושה את דרכו מירושלים לביתו. והדרך היא אותה דרך שבה נסע בהלוך, וכה שונה. "חלמא טבא חזית", לעגו לו התמרורים. לא קלה הייתה הדרך, לא קלה הייתה התחושה, אבל כתלמיד וחסיד התשובה הייתה ברורה לו. התפקיד הזה, קורץ ככל שיהיה, פשוט לא שייך אליו.
לא הרבה זמן הוצרך ר' צבי להצטער.
חלף חודש, הסוחר התל אביבי התגלה כנוכל, וכל הכסף ירד לטמיון. מה שמגיע מגיע. ומה שלא? מה שלא - לא. שאלו את ר' צבי...
(מתוך מדור 'משולחן גבוה' על הרה"צ ר' אשר פריינד זצוק"ל)