Skip to content
נראה אור

שיעור מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בגדרי מצוה הבאה בעבירה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הנביא אומר (מלאכי א ב-ג) 'משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם ה' ואהב את יעקב, ואת עשו שנאתי' וגו'. כלומר, שאף שהם אחים, אוהב הקב"ה רק את יעקב. ובהמשך הכתובים (פסוק יג) מוכיח הקב"ה את ישראל שבעת שמביאים קרבן לפניו, 'והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה', ומכתוב זה נלמד פסול מצוה הבאה בעבירה (סוכה ל.).

במתניתין (סוכה ריש פרק ג) לולב הגזול והיבש פסול. ובגמרא (שם) קא פסיק ותני לא שנא ביום טוב ראשון ולא שנא ביום טוב שני, בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב 'לכם' משלכם אלא יום שני אמאי לא, כי במקדש נוטלים לולב כל שבעה מדאורייתא, אבל בגבולין מצוה מדאורייתא ביום ראשון בלבד, כדכתיב (ויקרא כג מ) 'ולקחתם לכם ביום הראשון', ובשאר ימים אינו אלא מדרבנן, מתקנת ריב"ז שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה זכר למקדש. ובתוספות (ד"ה בעינן) מבארים הטעם שהדר נוהג אף בשאר ימים, ו'לכם' וכן לקיחה תמה נוהג ביום ראשון בלבד, כיון שתיקנו רבנן נטילה בשאר ימים כעין דאורייתא, לכן בעיקר הלקיחה, כגון ד' מינים ולקיחה לכל אחד, תיקנו אף בשאר ימים, וכן בהדר משום הידור מצוה, אבל 'לכם' ושאול שאינו אלא פרט במצוה לא תיקנו בשאר ימים.

הטעם שלולב הגזול פסול

על כל פנים 'לכם' נוהג רק ביום ראשון, ומה טעם גזול פסול בשאר ימים, אמר רבי יוחנן משום רשב"י, משום דהוה ליה מהב"ע, שנאמר 'והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה', 'גזול' דומיא ד'פסח', מה פסח שצולע ברגלו לית ליה תקנתא, אף גזול לית ליה תקנתא, לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש. בשלמא לפני יאוש, 'אדם כי יקריב מכם' אמר רחמנא, ולאו דידיה הוא, אלא לאחר יאוש הא קניה ביאוש, אלא לאו משום דהוה ליה מהב"ע.

ובהמשך הגמרא איתמר נמי, אמר רבי אמי יבש פסול מפני שאין הדר, גזול פסול משום דהוה ליה מהב"ע. ופליגא דרבי יצחק, דאמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול. ובתוספות (ד"ה מתוך) כתבו שדווקא הכא שהוא מדרבנן לא חייש למהב"ע.

גזולה מקרא ד'לך' ולא סגי בפסול דמהב"ע, כדרך שהקשו התוספות בדף ט.

יסוד המנחת חינוך בפסול מהב"ע

כדי ליישב כל זה יש להקדים דברי המנחת חינוך הידועים (מצוה שכה) שכתב ליישב קושיית התוספות אמאי בעינן 'לך' למיעוטיה סוכה גזולה, תיפוק ליה משום מהב"ע. כי שני מינים יש במצוות עשה, יש שהם חיוב אקרקפתא דכל איש ישראל, כמו תפילין ואתרוג שאם מקיימה עושה רצון הבורא יתברך, כי כן ציווה לו המלך, ואם מבטל המצוה עושה נגד רצונו יתברך וענוש ייענש. ויש מצוות שאין חיוב לעשותם, כגון ציצית שהתורה לא חייבה ללבוש בגד של ארבע כנפות, הרי אם אינו הולך בבגד של ארבע כנפות אינו עובר רצון הבורא יתברך, רק אם הולך בבגד של ארבע כנפות חייב להטיל ציצית בבגדו.

ובסוכה יש בה שני חלקי המצוה, כי בלילה ראשון מחוייב לאכול כזית בסוכה, ואם לא אכל עושה נגד רצונו יתברך, אבל בשאר ימים אם רוצה אינו אוכל ואינו יושב בסוכה, רק אם אוכל מחוייב לאכול בסוכה, ואם אכל חוץ לסוכה עבר רצונו יתברך.

ישוב קושיית התוספות מסוכה גזולה

והנה נראה הטעם שמהב"ע אינו יוצא בה, דהקב"ה אינו רוצה בכך ולא לרצון לפניו, דסניגור יעשה קטיגור, ו'אני ה' שונא גזל בעולה'. [וכפי שאומר הקב"ה לישראל 'אהבתי אתכם אמר ה

More in this printout

View the whole printout