ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות (בראשית לג יז). והקשו הספרים הקדושים מה טעם קרא המקום על שם הסוכות שעשה למקנהו, ולא על שם הבית שעשה לו.
איתא בחז"ל (בראשית רבה סו ג) 'ויתן לך האלקים' (בראשית כז כח), יתן ויחזור ויתן. והביאור בזה דכתיב (משלי י כב) 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'. היינו שבכל שפע הנשפע לאיש יהודי, על ידי שמכיר שהוא ברכת ה', ממנו יתברך מקור השפע, נשמר השפע מכל ענין רע.
ולזה נתברך יעקב יתן ויחזור ויתן, שעל ידי שנשפע לו בכל עת כפי צורכו ואין נשפע הכל בבת אחת, מתבונן ומכיר תמיד שהוא ברכת ה'. אבל עשו אמר 'הלא אצלת לי ברכה' (בראשית כז לו), שלא היה חפץ אלא בברכה אחת, כי לא היה חפצו אלא בשפע עצמו, בלא לקשר הכל לה' יתברך לידע שהוא ברכת ה'.
זהו ענין הסוכה, שהיא שמירה מכחו של עשו, כדאיתא בזוהר הקדוש (הנאמר לפני התקיעות - אמור צח: ברע"מ) שאחר תפילת נעילה נצרכים לשמירה מעשו ולזה 'ויעקב נסע סכתה', כי אחר עבודת ראש השנה ויום כיפור, זוכים בחג הסוכות לשפע ברכה מלעילא - חג האסיף. ועל ידי שנכנס בסוכה - צילא דמהימנותא ומכיר שהכל ברכת ה' ניצול מכחו של עשו. לזה קרא יעקב המקום על שם הסוכות שעשה למקנהו, כי בעת שנפרד מעשו 'ויעקב נסע סכתה', כדי לנצח כחו של עשו, הוא על ידי שבכל מקנהו וקנייניו יודע שהם ברכת ה', שהוא ענין הסוכה.