Skip to content
נראה אור

שביבי אור

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בעיר אחת ביקשו החסידים לבנות לעצמם בית כנסת, אך המתנגדים לדרך החסידות התנגדו לכך בנחרצות. לאחר הפצרות מרובות נאותו להם המתנגדים, אך בתנאי שלא יבנו בבית הכנסת בית שני. ידעו המתנגדים שדווקא בפארברענגען שבבית שני מתרגמים את השגות החסידות לשפת המעשה.

כשבנו החסידים את בית הכנסת לא עמדו בפיתוי ובנו אף בית שני. כששמעו על כך המתנגדים קראו להם לדין תורה לפני רבי הלל מפאריטש - מגדולי חסידי הבעל התניא.

אמר להם רבי הלל: הנה כבר קיימים שתי מחלוקות על ענין השני. הבורא יתברך אחד ואין שני. המתנגדים מפרשים שאין אלקים זולתו, אך דעת החסידים שלא קיימת כל מציאות מבלעדי מציאותו יתברך.

המחלוקת השנייה היא על שני הנטיות שקיימות בנפשנו - לטוב ולהפך. דעת המתנגדים שקיימת נפש אחת שפעמים נוטה לטוב ולפעמים להפך, אך דעת החסידים שקיימות שתי נפשות. הנטיות החומריות הן מהנפש הבהמית, והנטיות הרוחניות מהנפש השנייה - האלקית.

נענה רבי הלל: 'אם קיימים כבר שתי מחלוקות על ענין השני, לא יקרה מאומה אם תהא מחלוקת שלישית...

בראש השנה ממליכים את הבורא יתברך, כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו אני ראשון ואני אחרון - אחד ואין שני. ביום הכיפורים מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו - מסירים את כל המחיצות והנפש האלקית מתגלית במלוא יופיה.

בחג הסוכות זמן שמחתנו אוכלים שותים ושמחים בבית שני, שם מכניסים את ההשגות הרוחניות לחיי המעשה.

הוסיפו החסידים על אותו מעשה כי בעצם שלושת החומריות אינם אלא כיסוי למציאות האמיתית לנפש האלקית שכולה תשוקה לקל חי. אמנם כדי לחיות בפועל את ההשגות הנעלות הללו מוכרחים את עזרת הבית שני.

More in this printout

View the whole printout