Skip to content
נראה אור

סוכה - התגברות היצר במקום ובמצב עראי

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

כתב הטור (אורח חיים תיז) ששלשה רגלים נתקנו כנגד שלשה אבות. חג הסוכות כנגד יעקב, דכתיב (בראשית לג יז) 'ולמקנהו עשה סוכות'.

טעם השמחה בחג הסוכות

בתפילה אומרים שחג הסוכות הוא 'זמן שמחתנו', וטעם השמחה, כיון שבחג הסוכות זוכה לתשובה מאהבה, ועל ידי זה זדונות נעשים לו כזכויות (יומא פו:), והרי תמיד שמח היהודי בקיום מצוה, כדכתיב (תהלים קיט קסב) 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב', אם כן בעת זוכה שנעשים מעוונותיו מצוות, ודאי שמח שמחה גדולה.

שלמות התשובה באותו מקום

והנה אמרו חז"ל (יומא פו:) היכי דמי בעל תשובה, באותו מקום וכו'. כי באמת חפץ כל איש יהודי לעשות רצון קונו, כדרך שאמרו (ברכות יז.) גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך. לכן, בהיותו במקומו ומצבו הקבוע, אין היצר יכול כל כך לשלוט בו. לכן מתחכם היצר להוציאו ממצבו הקבוע והרגיל, כגון שמביאו לידי כעס, או לכל מיני מצבים ונסיונות שמאבדים ישוב דעתו, ואזי נקל לו להכשילו ח"ו.

לכן שלמות התשובה היא באותו מקום דווקא, כי נפילתו בחטא היתה על ידי שהביאו היצר למקום ומצב עראי שאינו רגיל וקבוע בו. ממילא התשובה היא דווקא במה שמתגבר על יצרו באותו מקום ומצב, אבל במה שיתגבר עליו בהיותו במקומו הקבוע, אין רבותא כל כך.

סוכה – הכנעת היצר במצב עראי

זהו טעם מצות סוכה, שאמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי (סוכה ב.). כפי שנתבאר שבחג הסוכות נתעלה היהודי בעבודת התשובה, ואזי צריך לשעבד עצמו לרצונו יתברך אף בדירת עראי - שלא במקומו הקבוע, שבכל יום מזכך מידה אחת להיות משועבדת לבורא יתברך בכל זמן ומצב, ובזה משלים תשובת יום הכיפורים להיות כל מציאותו דבקה בה' יתברך.

זהו ענין חג הסוכות כנגד יעקב אבינו, דכתיב 'ולמקנהו עשה סוכות', כי כבר דייקו הספרים הקדושים בכתוב 'ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות', אמאי קרא שם המקום על שם הסוכה שהיא דירת עראי שעשה למקנהו. שלהורות בה שעיקר חשיבות העבודה במה שדבוק ביוצרו אף במקום ובמצב עראי, וכנגד ענין זה נתקן חג הסוכות.

More in this printout

View the whole printout