Skip to content
נראה אור

למען ידעו דורותיכם מתוך שיחת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בדרכי חינוך התלמידים יום עיון לרבני צוות ישיבתנו הקדושה אסרו חג השבועות תשפ"ב - נתניה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בחלקה הראשון של השיחה שנדפסה בסייעתא דשמיא בגליון חג הפסח תשפ"ב, מבאר אדמו"ר שליט"א באריכות שתפקיד המחנך ליצור בנפש הבחור חיבור לתורה, לתפילה ולכל ענין בעבודת ה'. בגליון זה מובא בס"ד חלקה השני של השיחה, בה ממשיך אדמו"ר שליט"א לבאר כיצד יוצרים חיבור נכון ובפרט בלימוד התורה

אמנם בלימוד בעיון מתעמקים בכל תוספות בחלקים שנדרשים להבנת עומק הסוגיא, אבל בקיאות תוספות ששייך לגמרא לקמן ניתן להשאיר לחזרה. כאשר התוספות שייך למסכת אחרת אין אפשרות כזו, אבל כאשר זה שייך לגמרא לקמן, כדי שהבחור יצא מהלימוד עם תמונה ברורה, עדיף לדחות את לימוד התוספות אחר שלומדים את הגמרא לקמן. איני אומר קבלו דעתי, אבל כך נראה לי וכך אני נוהג.

הדפים טוב יותר, ואז תהא להם יותר שמחה בלימוד, או שדווקא ריבוי הכמות יביא את השמחה לבחורים.

תכלית הדברים, שעיקר הלימוד כאשר בחור יוצא מהלימוד כפי שיוצא להבדיל מקריאת ספר, שיודע לומר מה מסופר בו. וכאשר לומדים כך בפעם ראשונה, בלימוד בפעם השנייה הדברים נעשים ברורים יותר, ובפעם השלישית ברורים עוד יותר, עד שאחר ארבע פעמים שלומד בצורה ברורה ומסוכמת, הדברים מונחים במוחו בצורה מסודרת וברורה. זהו עמל התורה האמיתי, שאדם מבהיר ומסכם את הדברים עד שהם מחוורים כשמלה, וזו גם העצה האמיתית לזכרון.

תשובה: אכן יש כאן שני צדדים, כי מחד גיסא, אכן כדאי שבחור יראה שיש בידו כמות גדולה של דפים, ומאידך גיסא, שמונים דף שיודעים באופן שאם ישאלך אדם אל תגמגם לו, מרשימים יותר ממאה דף שלא יודעים כראוי. כפי שאני בחנתי פעם בחור מהישיבה שני פרקים, והתפעלתי מהאופן ששלט בהם.

כפי שבלימוד העיון משקיעים שהבחור יבין בבהירות את הסברות, כך בבקיאות יש להשקיע שהבחור יצא עם הגמרא בצורה ברורה. אף השיעור עליו להיות בצורה כזו שבחור יצא מהשיעור עם דברים ברורים ומסוכמים. כך היה הגר"א גנחובסקי זצ"ל נוהג שכל יום בסיום השיעור היה מסכם מה שלמדו באותו יום. ולא רק בסיום השיעור יש לסכם, אלא אף אחר שלמדו קטע גמרא או תוספות, יש לסכם את מה שלמדו בצורה ברורה.

אמנם כדי לענות על השאלה, יש קודם לברר מהי בעצם תועלת החזרה. האמת ששמעתי על אחד מגדולי הדור הקודם זצ"ל שלא אחז כל כך מחזרות, ואף שמעתי בשם אחד מזקני חשובי ראשי הישיבות שליט"א שאמר שלחזור יש זמן בגיל שישים. אמנם אני איני נכנס כעת לנקודה זו, אלא להבין את התועלת שיש בחזרה.

ניתן לגשת לבחור אחר השיעור ולשאול אותו האם יודע מה למדו היום, כמובן ללא לחץ, רק בנעימות ובחביבות. יש להסביר לבחור שאם לומדים ללא בהירות, אף שקיימו מצוות תלמוד תורה, עדיין אין זה הלימוד הראוי. יש להאהיב על הבחור את הלימוד בצורה אמיתית, ללא שירמה את עצמו, עד שהוא יהנה ללמוד בצורה ברורה ומסוכמת. אחד מהסייעתא דשמיא הגדולים כאן בישיבה, שצוות הישיבה כשמו כן הוא, שכולם בצוותא ומאוחדים בעבודת הקודש, ואין זה רק שם מושאל.

בעולם התורה מקובל שיש לחזור על כל דבר ארבע פעמים, כי בפחות מזה עדיין לא נקרא שלמדו כראוי. אמנם מעבר לזה, יש להתבונן מה תוסיף חזרה נוספת, כי כפי שהחזרות הראשונות מועילות לזכור את הלימוד לתקופה מסוימת, חזרה נוספת תועיל לזכור זאת לתקופה ארוכה יותר, אבל עדיין זה לא יעזור שיזכור את לימודו עד זקנה ושיבה.

נצרכים עוד הרבה תפילות שלא נכשל ונוכל להמשיך בעבודת הקודש, בפרט שבשנה הבאה מנין הבחורים בישיבה כפול בעזרת ה'. יעזור ה' יתברך שיהא הכל עם הרבה סייעתא דשמיא.

לכן הרבה יותר ממה שחשובה החזרה, חשובה צורת הלימוד. כאשר בחור לומד ביום עמוד גמרא, אם ישאלו אותו בסיום הלימוד מה למדת היום, האם הוא יוכל לענות בבהירות. יש להרגיל את הבחור ללמוד בצורה ברורה, כך בפעם הראשונה, וכך בפעם השניה והשלישית, וכאשר לומד ארבע פעמים באופן שהדברים ברורים ומסוכמים, הם נחקקים במוחו לאורך ימים. היוצא מזה לגבי השאלה האם להוריד בכמות הדפים כדי

להוסיף בחזרות, מכיון שחזרה נוספת גם תועיל רק לזמן מוגבל, לכאורה לא כדאי להוריד בכמות הדפים כדי להוסיף בחזרות. אמנם במה שכדאי להוסיף הוא בצורת הלימוד בבהירות ובסיכום כראוי, וכדי שהלימוד יהא בצורה יותר ברורה ומסוכמת, לכאורה כדאי אף להוריד בכמות הדפים.

שאלה מאחד הרבנים:

אחד הבחורים שאל האם ילמד מאה דף באופן שיוכל להיבחן עליהם בעל פה, או עדיף שילמד חמישים דף באופן שישלוט בהם בצורה מדויקת.

תשובה:

אין ספק שצריכים לשלוט בכל הש"ס. אמנם כמובן לא מגיעים לכך ביום אחד, וכדי להגיע לכך, ראשית כל, יש ללמוד בצורה נכונה. כפי שכבר אמרנו, צורת הלימוד הנכונה שלומדים בבהירות, ובסיום הלימוד מסכמים את הדברים בצורה ברורה. אף שיש דברים שבלימוד בפעם הראשונה עדיין אינם מובנים לגמרי ונעשים מובנים רק בלימוד השני והשלישי, אבל הדברים שמובנים בלימוד הראשון צריכים להיות ברורים ומסוכמים. לכן לדעתי, כאשר מגיעים בלימוד הבקיאות לתוספות שבנוי על סוגיא שנמצאת מספר דפים אחר כך, עדיף לדלג על התוספות וללמוד אותו אחר שילמדו את הגמרא שם. כי עיקר ההצלחה בלימוד כאשר הבחור מרגיש מחובר לדברים, כאשר הקושיה שמקשים אכן קשה לו והתירוץ מיישב לו את הקושי. אמנם אם לומדים תוספות שבנוי על גמרא אחרת, למרות שהמגיד שיעור יכול להסביר את הדברים מקופיא, אבל הבחור עדיין לא מרגיש שהקושיה והתירוץ הם שלו עד שלומד את הגמרא שם, כפי שתוספות הקשה את קושייתו לאחר שלמד את הגמרא שם.

More in this printout

View the whole printout