Skip to content
אילנא דחיי - סקאליע

כ' תשרי יומד"ק של הרה"ק ר' יעקב יוסף מאוסטראה זי"ע

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מח"ס רב ייבי

הרה"ק רב ייבי בן הרה"ק ר' יהודה לייב מגיד מישרים באוסטראה, נסתלק בחול המועד סוכות כ' תשרי תקנ"א. סדר היוחס: בנו הרה"ק ר' פינחס, בנו הרה"ק ר' יעקב יוסף השני, בתו הרבנית חי' פעריל, בנה הרה"ק ר' פינחס, בתו הרבנית מיטא שרה, אשת חבר של רבינו בעל שיח אליעזר זי"ע.

הרה"ק רבי ייב"י הראשון, נמנה על תלמידי אא"ז בעל ה"תולדות יעקב יוסף" זצוק"ל. פעם אחת התקשה רבי ייב"י בהבנת דברי ה"שמעתי ממורי" אחד המובא בספרו של רבו תולדות יעקב יוסף, ולאחר שהתייגע בדבר רבות ולא עמד על סוף דעתו, גמר בלבו לנסוע אל רבו שעודנו בחיים, כדי שיבאר לו כראוי את דברי קדשו הכתובים בספר. ולקח עמו את בנו הקטן, הרה"ק רבי פינחס'ל מאוסטרהא, שהיה אף הוא קדוש ופרוש.

כאשר הגיעו אל רבו, היה בעל ה"תולדות" מופלג בזקנה, שכן האריך ימים עד גיל מאה ועשר שנים. מטבע הדברים, בשנותיו האחרונות לא היה בכוחו להתהלך, והיה מוטל במיטתו מחמת חולשתו הרבה.

ביקש רבי ייב"י מרבו שיבאר לו את עומק כוונת ה"שמעתי ממורי". שאל אותו ה"תולדות" האם נוכח אדם נוסף בחדר, ורבי ייב"י השיב שאין שם איש. כי חשב שאין כוונת רבו לילד קטן כבנו, אלא לאדם מבוגר שאין לגלות בפניו רזי תורה.

נענה ה"תולדות" ואמר: אמסור לך את הדברים כפי שקיבלתים מרבי הבעש"ט הק'. באותו רגע נתמלא הבית אש, לא אש גשמית אלא אש רוחנית מאירה, ורבי פינחס הקטן נתמלא פחד. אמר ה"תולדות" לרבי ייב"י: והלא שאלתיך אם יש כאן אדם נוסף. מיד נטלו רבי ייב"י והסתירו תחת כנף בגדו. אז התרוממה מיטתו של ה"תולדות" מן הארץ, והוא עצמו התרומם מעל מיטתו, ובפנים מאירות ביאר לרבי ייב"י את סוד הדברים הפירוש ה'שמעתי ממורי'. כשסיים את הביאור, ירד ה"תולדות" אל המיטה והמיטה שבה אל הקרקע, והאש נסתלקה. וסיים ה"תולדות" את דבריו בלשון זו: "כך שמעתי ממורי".

[אמירה נעימה שבועות תשע"א, ועוד ה"פ]

מסופר על אא"ז הרה"ק ר' ייבי, שבעת שהיה עוד בחור, שרר עניות ודחקות רב באותם הימים. והיה יהודי כפרי בעל שדות, אשר נהג להביא לאביו הרה"ק רבי יהודה בכל ערב פסח שק מלא חטים לצורך מצות שמירה. שנה אחת, קודם חג הפסח, ירדו גשמים עזים והדרכים היו מלאות רפש וטיט עד מאוד. שח ר' יהודה את דאגתו לפני בנו ר' ייבי, ושאל בצער כיצד יצליחו בשנה זו להשיג את שק החטים למצות. הרגיעו בנו ר' ייבי ואמר לו שלא ידאג, כי השק יגיע למעונם. וקיים ר' ייבי את דבריו, ויצא לדרך בקור העז, ולא נמנע מללכת אל אותו הכפר למרות הגשם והרוח הסוערת. ומסתמא אף לא היה לו מלבוש ראוי להתחמם בו, כי העניות והדחק היו גדולים אז גם אצל גדולי הרבנים. הלך והביא את השק לבית אביו, וכשראה אביו את גודל מסירות נפשו של בנו, שהלך בתנאים קשים כאלו כדי לקיים מצות השי"ת, אמר לרעייתו הרבנית כי כעת סמוך ובטוח הוא שיהיה לו ממלא מקום טוב לאחר פטירתו.

[רבינו זצוק"ל - ויצא תשל"ו]

מעשה שהיה, שנחלקו הרה"ק רב ייבי והרה"ק רבי פינחס מקוריץ מהו עיקר מעכב על ביאת משיח, הרה"ק ר' פינחס אמר שהוא מחמת עניני קדושה, ורב ייבי אמר שהוא מחמת שאין נזהרים שלא לדבר בשעת תפלה. החליטו ביניהם לפתוח חומש, וכפי הפסוק אשר ימצאו, ידעו הצדק, פתחו ומצאו הכתוב (בראשית לד, לא) ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו, ובזה מצא הרה"ק רבי פינחס ראיה לשיטתו, שהעיקר הוא בעיניני קדושה. אמר לו הרה"ק רב ייבי שיעיין נא בדברי התרגום ירושלמי שכתב "עניין תרין בנוי דיעקב כחדא ואמרין לישראל אבוהון לא יאי הוא דיהוי מתאמר בכנישתהון דישראל ובבית מדרשיהון", הרי לך ענין ריבוי הדיבור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

[אדיר במרום מראיך נאוה אות פ"ח]

More in this printout

View the whole printout