פר אחד איל אחד (במדבר כט, לו).
כתב רש"י דברי המדרש למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון מאכילו פטומות למחר מאכילו דגים למחר מאכילו בשר בהמה למחר מאכילו קטניות למחר מאכילו ירק פוחת והולך כפרי החג. ובפשטות קשה להבין איזה דרך יש בהנהגה כזאת, אלא רמז עמוק יש בה לדרך הארציות בימים הקדושים של ראש השנה יום הכיפורים וסוכות. כאשר עומד אדם להתפלל בראש השנה הוא מגיע עם חבילות של צרכים גשמיים, ורוצה פטומות, אך דרך ארציות עולם הזה הוא שכשעומד ועוסק בדברים רוחנים, הארציות נפחתת והולכת, עד שביום ב' לאחר שכבר נתקרב קצת אל הרוחני, אינו צריך כל כך גשמיות, ומסתפק בבקשה רק על בשר בהמה, וכן פוחת והולך עד שביום שמיני עצרת כבר אינו רוצה שום גשמיות, וכל חפצו ומגמתו של איש יהודי נהפך לרוחני על ידי ההתעלות של ימים אלו, והוא חפץ רק עמו בלחודוי, שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
[רבינו שליט"א]