Skip to content
אילנא דחיי - סקאליע

מצות ד' מינים - עונג רוחני ועונג גשמי

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

המינים כנגד הקב"ה או כנגד כנסת ישראל?

בענין מצות נטילת ד' מינים מצינו מה שנראה כסתירה נפלאה בדברי המדרש. מצד אחד מבואר במדרש (ויק"ר ל' ט') שכל הד' מינים מרמזים על הקב"ה. וכעין זה איתא בכתבי האריז"ל שהד' מינים כנגד ד' אותיות הוי"ה, הדסים כנגד אות י', ערבות כנגד ה' ראשונה, לולב כנגד אות ו', ואתרוג כנגד ה' אחרונה של שם הוי"ה.

ומאידך גיסא, מבואר במדרש (ויקרא ל' י'-י"ג) שהד' מינים כנגד האבות, כנגד סנהדרין, כנגד ד' סוגי בני ישראל. ועוד שם (אות י"ד) שהם כנגד אברים של אדם, אתרוג כנגד הלב, לולב כנגד השדרה, הדסים כנגד העינים, ערבות כנגד הפה.

וההערה פשוטה - האם המינים כנגד הקב"ה או כנגד כנסת ישראל- כנגד הבורא או כנגד הנברא.

עוד מבואר בכתבי האריז"ל, שד' מינים הם כנגד ז' מדות שבהם מנהיג הקב"ה את העולם. שלשה הדסים כנגד מדות חסד גבורה ותפארת. שתי הערבות כנגד המדות נצח והוד. הלולב כנגד מדת היסוד. והאתרוג כנגד מלכות.

מדות בני ישראל הם בעצם מדות קדושות

כתיב מבשרי אחזה אלוק, שכל אדם יש לו בקרבו ז' מדות אלו, ויש לנו להשתמש במדות הללו לעבודת ה'. וכמבואר בכוונות המקוה להבעש"ט, שצריכים לעבוד באהבה חסד, ויראה גבורה, בכדי שיוכל השם יתברך להתפאר בו תפארת, ולנצח הסטרא אחר במדת נצח, ולהודות להשי"ת במדת הוד, שניצול מן הקליפות ואז הוא נכלל בכלל צדיק יסוד עולם, ועל ידו יתגדל ויוכר מלכות כבוד מלכותו יתברך שמו, עיי"ש.

יתר על כן מבואר בשם הבעש"ט הק', שבבני ישראל אין שום מדות רעות בעצם, וכל הז' המדות הללו הם בשורשם מדות טובות, והגם שלפעמים נכשל אדם מישראל ח"ו ומשתמש בהמדות לדבר רע, כגון במדת החסד לאהבה זרה או תאוה, במדת הגבורה להרע לזולתו, במדת התפארת להתפאר ולהתגאות וכו', וכדומה. אין זה מדה הרעה העצמית שלו, כי המדות בשורשן הם מדות קדושות, אלא שעל ידי החטא, מתלבשים במדות בלבושים טמאים ומלוכלכים, ולכן עיקר התשובה, היא רק להחזיר המדות הרעות והמגונות לשורשם, שהם בעצם מדות טובות וישרות.

וכעין זה איתא בשם הבעש"ט הק', דשמתעורר בקרב האדם מדה רעה, סימן הוא מן השמים, שיש לו להשתמש באותו מדה באופן של קדושה לעבוד השי"ת, כיון ששורש המדה היא מדה קדושה.

גילוי קדושת המדות שלנו בד' מינים

והגם שהדברים אמתים, סתם בחור או אברך, שהוא מסובב בעניני עולם הזה, קשה לו להשיג או להבין, איך להתעלות מתאוה או נסיון שיש לו, לאהבת ה' או יראתו, וגם קשה לו להשיג עצם היסוד, ששורש המדה רעה היא מדה קדושה.

אך בהגיע חג הסוכות, נתן לנו הקב"ה מצות ד' מינים, ואיתא בספר החינוך (מצוה שכ"ד) "שידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם". הרי שטבע מינים אלו, לעורר המדות וההרגשים שלנו, וכל אחד יכול להעיד על גודל כח המשיכה והתענוג שיש בהד' מינים, אשר על כן בימים שלפני חג הסוכות, הכל עוסקים בחיפוש אחר חיפוש למצוא אתרוג ולולב מהודרים, שמושכים את לבו ונושאים חן בעיניו, ומוסרים על זה שעות על גבי שעות, מתוך שמחה ותשוקה.

הרי יש כאן ד' מינים שהם כנגד ז' מדות קדושות וד' אותיות שם הוי"ה, היינו שבד' מינים מתגלה שורש הקדושה של המדות שבקרב האדם, באופן שהוא יכול להרגיש בחושיו ובהרגשיו, המדות הקדושות שבקרבו, ואיך שהם באמת שורש של כל המדות, ואיך שהתענוג והשמחה של הד' מינים הוא שורש כל התענוגים הגשמיים.

ובכן כמו שכשאדם חפץ באיזה תענוג של עניני עולם הזה וחפץ בה מאד, הוא מרכז כל מדותיו וכל תכונותיו להשיג מבוקשו. כשנוטלים הד' מינים, אשר מתגלה בהם השמחה שהיא שורש של כל השמחה וכל התענוגים שיש בעולם הזה, נוכל להתעורר בתשוקה נפלאה להשי"ת, עד שנכלול כל מדותינו בקיום מצוה זאת.

התענוג הנפלא של נטילת ד' מינים

ועל כן מצות ד' מינים הוא ליטלם בידים, כדאיתא בשם הגר"א, שחוש המישוש היא החוש המגושם ביותר מכל החושים, ובאותו חוש המישוש, נוטלים ד' מינים שכנגד ד' אותיות שם הוי"ה, וכאילו יכולים כביכול להרגיש הקב"ה בחוש המישוש שלנו.

ואכן בנטילת ד' מינים, מרגישים בחושים הגשמיים הנעימות של אלקות.

ובכן כשתקח הד' מינים, תחשוב בדעתך, הרי יש כל כך תענוגי עולם הזה, במינים ממינים שונים, אמנם עכשיו אני נוטל בידי הד' מינים, שהם שורש של כל התענוגים הללו, ובהם נכללים כל התענוגים הללו. כמה נעימים הם, כמה מתוקים הם וכמה יפים הם, ויפה שעה אחת של נטילת ד' מינים, מכל תענוגי עולם הזה.

וכשמנענעים הד' מינים, מנענעים אותם לכל רוחות העולם, ואיתא בכתיב האריז"ל שהרוחות הללו כנגד המדות, ואחר כך מקרבים אותם להלב שלנו, להכניס בקרב לבנו ובכל מדותינו הרגשה נפלאה זאת, של תענוג רוחני שהוא שורש כל התענוגים.

ואכן ד' מינים הם כנגד הקב"ה, וגם כנגד בני ישראל ואבריו של אדם, כי תכלית נטילת הד' מינים, הוא להרגיש ההרגשה של תענוג אלקי בכל אברי האדם, עד שנכספה וגם כלתה נפשו לה', וזוכה על כל פנים מעט מזעיר, להרגיש בחוש שקודשא בריך הוא וישראל חד.

ויש לנו תועלת מזה גם במשך השנה, כשמזדמן לאדם איזה נסיון, יזכור התענוג הנפלא שהיה לו בנטילת ד' המינים, ובכח זכרון המינים הללו, אשר אמרו חז"ל שהם דומים לכלי מלחמה, יכול לנצח היצר הרע, ולא יהא נמשך אחר התענוג ההבל והשוא שלו, שהוא כעין ואפס, כנגד התענוג הנפלאה האלקי של נטילת ד' מינים. אמן כן יהי רצון.

More in this printout

View the whole printout