איתא בשם האריז"ל שהגם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל על השמחה של מצוה יש שכר אף בהאי עלמא. והנה איתא בספה"ק ישמח ישראל (להושענא רבה אות ל"ב) עה"פ ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים (תהלים קיט) פירש"י לשון הצלה "גריינטה" בלע"ז עיי"ש, מה שמקבלים על עצמנו לעשות טוב ואין טוב אלא תורה תהי' קבלה קיומית, והקב"ה יהיה הערב על מה שקבלנו על עצמנו בימים הנוראים עכדה"ק, ואפ"ל שזהו הענין של שמיני עצרת שתרגומו יכנש, היינו לאסוף ולקבל את כל מה שעבר עלינו מימי אלול עד היום הזה בשמיני עצרת, והוא על פי מה שכתב המהר"ל (בספה"ק נצח ישראל פ"א) שמספר ז' הוא תחת גדרי הטבע, ומספר ח' הוא למעלה מן הטבע, ולכן בשמיני עצרת שהוא מספר שמינית רמז למעלה מן הזמן ששם אין שליטה לשכחה, וממילא עי"ז לא יישכח ממנו ויראה בעין שכלו את כל מה שקיבל על עצמו בימי הרחמים והסליחות על משך כל ימי השנה להטיב מעשיו.
ואיתא בשם הרה"ק מקאצק זי"ע ששמחת תורה אינה על התורה שכבר למד האדם, אלא על התורה שעתיד ללמוד ודפח"ח, ואפ"ל שבשמחת תורה עושין קנין על התורה שעתיד ללמוד עפ"י מה דאיתא בספה"ק אהבת יהונתן (סוף הפטרת דברים בשם ספר גבול בנימין) בענין איך קונים בני ישראל עולם הזה הלא הוא דבר שלא בא לעולם, ומבאר שע"י שאוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, שהדין הוא שכשקונה דבר שבא לעולם יכול לקנות עמו גם דבר שלא בא לעולם עיי"ש. והנה כתיב (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב, שהעיקר הוא לשמוח בלימוד התורה, והשמחה היא מהדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז, שעל ידה יש שכר מצוה אף בהאי עלמא כנ"ל, ונמצא שע"י ששמחים בשמחת תורה על מה שעתידים ללמוד, הגם שלעת עתה הוא דבר שלא בא לעולם, עכ"ז אפשר לקנות תורה זו בכח השמחה של שמחת תורה, שהוא דבר שבא לעולם ביום קדוש זה, ועי"ז קונה אף התורה שעתיד ללמוד, והבן.
[עטרת דוד]