מְסַפֵּר נַחְמָן מִירוּשָׁלַיִם:
אֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה. אֶצְלֵנוּ, בְּגִיל שְׁמוֹנֶה הַיְלָדִים כְּבָר מְקַבְּלִים סֵט אַרְבָּעָה מִינִים מִשֶּׁלָּהֶם. הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאֹד כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַבָּא שֶׁלִּי הַבַּיְתָה וְהִגִּישׁ לִי סֵט מְשֻׁלָּם: לוּלָב, אֶתְרוֹג, הֲדַסִּים וַעֲרָבוֹת, שֶׁיִּהְיוּ שַׁיָּכִים לִי לְאֹרֶךְ כָּל יְמֵי הֶחָג!
פִּתְאוֹם הִבְחַנְתִּי שֶׁמַּשֶׁהוּ חָסֵר מַשֶׁהוּ שֶׁהָיָה לִי חָשׁוּב: "אֵיפֹה הַקּוֹיְשִׁיקְל?" שָׁאַלְתִּי. אֶת הַקּוֹיְשִׁיקְל' קוֹלְעִים מֵעָלִים שֶׁל לוּלָב פָּסוּל. מְכִינִים אוֹתוֹ בִּפְאֵר וְהָדָר וּבְתוֹכוֹ אוֹגְדִים יַחַד אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לֶאֱחֹז בָּהֶם יַחַד. אַבָּא אָמַר שֶׁהוּא לֹא חָשַׁב שֶׁאֲנִי צָרִיךְ קוֹיְשִׁיקְל, וּכְלָל לֹא יָדַע שֶׁאֲנִי רוֹצֶה כָּל כָּךְ. "הָיִיתִי קוֹנֶה לְךָ אֶתְמוֹל בַּיְרִיד הַמֶּרְכָּזִי..." אָמַר אַבָּא. "חֲבָל, עַכְשָׁו כְּבָר מְאֻחָר. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁכָּעֵת עֲדַיִן מוֹכְרִים קוֹיְשִׁיקְלָאךְ". הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ זֶה. אֲחַכֶּה לְשָׁנָה הַבָּאָה, וְאָז בְּעֶזְרַת ד' יִהְיֶה לִי קוֹיְשִׁיקְל.
שָׂמַחְתִּי מְאֹד בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁלִּי. עִם קוֹיְשִׁיקְל אוֹ בִּלְעָדָיו – הֵם בִּשְׁבִילִי אוֹצָר אֲמִתִּי בְּכָל מִקְרֶה.
אַחֲרֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת, אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר לִי לְהוֹרִיד אֶת שַׂקִית הַזֶּבֶל לַפַּח. לֹא הָיוּ לִי בִּשְׁבִיל זֶה, לֹא כֹּחַ וְלֹא חֵשֶׁק... אֲבָל מִיָּד חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁזֶּה כִּבּוּד הוֹרִים, וַאֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּשִׂמְחָה.
לְהַפְתָּעָתִי, לְיַד הַפַּח הָיָה מֻנָּח – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – קוֹיְשִׁיקְל! שָׁלֵם וְיָפֶה. זֶה הָיָה מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים בְּאֹפֶן קָבוּעַ כֵּלִים וַחֲפָצִים שֶׁהֵם הֶפְקֵר. הִתְלַהַבְתִּי מַמָּשׁ מֵהַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית: כָּכָה לִמְצֹא קוֹיְשִׁיקְל בְּעֶרֶב סֻכּוֹת עַל הָרִצְפָּה?! שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב עָלִיתִי הַבַּיְתָה עִם הָאוֹצָר, וְזָכִיתִי בְּחַג שָׂמֵחַ בִּמְיֻחָד!