Skip to content
פניני יואל

השלמות מהקוראים למאמרים בגליונות שעברו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בענין העובדא עם הגרחמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל והמכתב של הדברי חיים

לכבוד המערכת שיחיו

אודות העובדא בשם הר"ר לייבוש גאטעסמאן ז"ל והגרחמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל בנוגע מכתב הדברי חיים (גליון כ"ו אב). אני שמעתי מפי הר"ר ארי' יודא [לייבוש] גאטסמאן ז"ל העובדא מה שאמר רבו הגאון וצדיק הרב חמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל בענין המכתב של בציפתיינו צפינו, וכך אמר: הרב חמ"ד זצ"ל סיפר לו בזה [להר"ר לייבוש ז"ל], דבעת שהלך לנחם את רבינו מסאטמר זצ"ל, היי שם המדובר בין המסובין אודות המכתב של הדברי חיים איך יתקיימו הדברים. והעיר הרב חמ"ד זצ"ל להר"ר לייבוש שלא הבין תמיהתם, הלא עדיין נשארו דודות להקדושת יו"ט, והבטחת הדברי חיים לא נתבטל כלל. עד כאן הדברים, וכל המוסף אינו אלא גורע.

מצאנז, כי בלא"ה לא מצינו שישתדכו חמש פעמים. ועצם העובדא ששלח ר' משה השאלה להרה"ק מצאנז, יש איזה סמך שגם להרה"ק מצאנז היתה לו שייכות קרובה עם הנידון, ובפרט כי המדייק בלשון התשובה, שכתב הרה"ק "ולמה לן כל זה" יוכל בקל לשער כי מדובר בנושא שהרה"ק מצאנז הי' שייך לו. וגם, כי בלא שיהא הדבר נוגע לו לעצמו לכאורה לא הי' כותב להחמיר מחמת דברי הריב"ש שהחכם בוחר לעצמו דרך היותר בטוח, שאין זה דרך מורה ודאין להורות כן לאחרים רק בדברים הנוגעים לעצמו.

כמו"כ מלשון השאלה יש לדייק שמדובר בנושא שכבר התעסקו שניהם יחד, ורק שעכשיו באו לדון על פרט זה. אך כ"ז נכתב בהשערה מתוך דיוקים קלים, ומאחר שאין הדברים נוגעים להלכה, הבוחר יבחר].

ובאותה מקרה, נשאל הגאון בעל 'שואל ומשיב' ע"י כ"ק מרן מהר"י זי"ע, וכן ע"י הגה"ח ר' יחיאל דיין כדת מה לעשות. וכן הרה"ק מצאנז נשאל ע"ז ע"י הרה"ק ר' משה. ומענה אחד בפיהם שעל הפנוי לחלוץ. ועל השאלה להרה"ק מצאנז, אם בכלל רשאי הגדול לחלוץ באופן שמחמת איזה סיבה שהיא יש לו להקטן עיכובים ע"ז [כפי הנראה מלשון התשובה ב'שואל ומשיבי להגאון ר' יחיאל דיין היתה שם איזה סיבה של ביטול שידוכין אם הקטן יחלוץ, אשר ככל הנראה האח הקטן היי אז חתן, והמחותן לא רצה שהחתן יחלוץ, עד כדי שאיים שיתבטל השידוך אם יחלוץ], משיב ג"כ, שאין ראוי להקל בדבר זה, כי יודע בכ"ק מרן מהר"ש זי"ע שהיי תמיד נוטה להחמיר לצאת ידי כל השיטות בהלכה.

לדאבונינו נשכח הדברים מקורות דברי ימי בעלזא, וכמעט שאין פרטים אודות החליצה והמסתעף, ועוד בעיר בעלזא כשעמד העיר על תלה לא ידעו החסידים הרבה בנושא חליצה זו, ומזה יצא שהענין מעורפל אצל כל העוקבים אחרי'. ועד כמה שידינו יד כהה מגעת, נסיתי להעמיד הדברים על בוריין.

בענין חתימת מרן הברך משה

כבוד המערכת הי"ו,

יש"כ על הגליון הנפלא מלא תוכן, כה לחי'. בנוגע לחתימתו של רבינו הברך משה זצ"ל (גליון לחג הפסח), יש עוד חילוק בין החתימה הרגילה לבין החתימה שבפראטאקאל. רבינו היה רגיל לחתום עם ם סופית גדולה (בערך עד שנת תשנ"ג), ואילו בחתימה שבפראטאקאל החתימה היא בלא ם סופית זו.

ליפא פריעדמאן

בענין החליצה בבעלזא בקטן פנוי

שוכט"ס.

על התמי' אודות החליצה בבעלזא שהעליתם בגליון הנוכחי לקראת כ"ו מנ"א, רצו"פ מה שהעליתי מכבר בענין זה, אשר ככל הנראה עירוב פרשיות יש כאן.

בברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם.

יוסף האכהייזער

בענין מי כתב התפילין דר"ת של רבינו

לכבוד מערכת ספרא דמרא ט"ב

ראיתי בהגליון שי"ל לקראת כ"ו אב, דיון אודות מי כתב התפילין דר"ת של רבינו, והנני להעלות על הכתב מה שסיפר הרה"ח ר' מאיר יודא פינקלשטיין ע"ה (אמו נישאת אחר המלחמה לזקיני ר' משה גאטעסמאן ז"ל) לאאמו"ר הרה"ג ר' יודא אליעזר יונגער שליט"א, שזוכר בפעסט שהגיע טעלעגראם מרביה"ק זי"ע לזקיני ר' משה גאטעסמאן מקראלי ז"ל שהיו קוראין אותו ר' משה סופר, שיכתוב לו תפילין דר"ת.

רצוף פה תמונת הפרשיות של זקיני ר' משה סופר (גאטעסמאן) מקראלי ז"ל

אלחנן יונגער

בענין מי חיבר התנאים והכתובה לחג השבועות

לכ' חברי הגליון "ספרא דמארי ט"ב

מצורף פה איזה הערות להגליון של שבועות, ואם נראה בעיניכם להשתמש בזה נא שלא להוסיף או לחסר בלי ידיעתי.

ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם

ישראל חיים שטעסל קרית יואל יצ"ו

ראיתי בחג השבועות גליוניכם הנכבד, ואעיר בזה כמה הערות

  1. בנידון הדיון אודות התנאים והכתובה הנהוג אצל רבותה"ק זי"ע לקרותן בחג השבועות. הנה הרבה דשו בה כבר ולא הגיעו למסקנא מי חיבר התנאים, וכפי הנראה מש"כ על שער של הקונטרס שהי' נדפס כל כך פעמים הלשון "סדר התנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים מהרב המקובל ר' ישראל נגארא תלמוד האר"י ז"ל" בוודאי שזה קאי על הכתובה ולא על התנאים, אף והכוונה כך היא, שבקונטרס זה נדפס סדר שטר התנאים. וגם נדפס בו סדר שטר הכתובה לר' ישראל נגארא, אבל זה לא קאי על התנאים, כפי שכתבתם על הלשונות שנמצאו בשטר תנאים של בני אשכנז ולא אצל הספרדים. ויש סברא שמי שחיבר השטר תנאים הנהוג אצלינו, חיברו על יסוד שטר של ר' ישרא' נגארא, וכזה עשה גם לבני אשכנז. וראיי לזה שבשטר התנאים כתוב "והחתונה תהיה למז"ט בששי בשבת וכו', אע"ג דבשבת (דף פו:) רבא דכו"ע בשבת ניתנה תורה, עי' בהגהות היעב"ץ דכו"ע בשבת נתנה תורה לבר מראב"ע עקב רוח אחרת אתו וסובר שבע"ש נתנה כמ"ש בפרקי דר"א ע"ה פרק מ"ו. והנה ר' ישרא' נגארא הוא החזיק בשיטת ראב"ע כמו שכתוב בנוסח כתובה שחיבר להוצאת ס"ת ושם כי "בששי בשבת אגיד כו', יום להנחיל את אוהביו תורה" כו', וכ' ע"ז בספר נתיב מצותיך (הספרדי) וז"ל, המשורר ז"ל ומה סמך על מ"ש בפדר"א שבששי בשבת ניתנה תורה, והביאו הרוקח ז"ל סיי רצ"ו, ע"כ. הרי זה מורה שהמחבר נוסח התנאים יסדו על סברת ר' ישרא' נגארא שאחז בשיטת ראב"ע המובא בפרדר"א הנ"ל, ולכך תפס בנוסח התנאים והחתונה תהיי בששי בשבת.
  2. אבל מה שכתבתם ששטר התנאים חיבר הרה"ק הקדושת לוי זלה"ה, זה השערה רחוקה מאוד, כי הכת"י שהעתקתם לא ידוע מי כתבו, ויתכן שנכתב ע"י אדם פשוט או בחור או ילד, ואין עליו שם עד מוכיח עליו, ובפרט שא' מהכת"י שהעתקתם אף שנכתב בצורת קולמוס הישנים שזה יכולים לעשות גם היום, אבל נכתב על נייר עם פסים (הנקרא כהיום NOTE BOOK) שלא הי' כזה בימים ההם. ובפרט שלא יתכן שמנהג כזה מהקדושת לוי לא יהי' ידוע בשום קהלה ובשום חסידות כשאר שירי וניגוני הקדו"ל שנפוץ אצל כל החסידים למיניהם כמו "רבוש"ע לאמר מאכן א בייט וכו'", או "לאמיר דערציילן די מעלות וכו'" וכדו', הלא דבר הוא.
  3. ומה שכתבתם בלשון בחורו של עולם התחתון שצ"ל החתן, הנה אחר שיצא כבר לאור המחזור דבר"י וגם הזמירות דבר"י, אחר זה אמר לי הרה"ח ר' יחזקא' לויפער ע"ה שלא רבינו העיר על הנוסח (כאשר נדפס על ידו וכאשר כתבתם), רק הרה"ח הנגיד ר' געציל בערגער ע"ה העיר את זה בשעה שרבינו קרא הכתובה, והוא אמר לרבינו שיתכן שצ"ל החתן.
  4. ומה שכתבתם מה שהגיהו באוצר המועדים של עוז והדר שזה מאמר חז"ל "משברא הקב"ה את העולם נתאוה שתהיי לו דירה בתחתונים" כו', וע"ז מהתאים הלשון בחורו של עולם התחתון, הנה הערה זו הוא פרי עטי מה שציינתי בסדר התנאים שהדפסתי, וראיון זו מצינו בהרבה ספרי קודש מתלמידי הבעשטה"ק זי"ע. ולא קשה על הלשון בחורו של עולם מה שכתבתם, כי כל הלשונות הללו בנוסח השטר הם מליצות לשון התנאים הנהוג, וכן הוא בכתובה שהוא כולו מליצות לשון הכתובה, דו"ק ותשכח, ועי' בדיבור הבא.
  5. בנוסח התנאים איתא "ומטה מוצעת זה מטתו שלשלמה כמו שכתוב באלשיך בפרשת בחקותי בתורת משה הנתונה למגזירות", ע"כ. הנה באלשיך שם לא נזכר דבר ממטתו שלשלמה, רק כי שם מיעקב וז"ל, והנה ארז"ל (במ"ר פי זו, וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם) למה באברהם ויצחק נאמר וביעקב לא נאמר אף, אלא יעקב שהיתה מטתו שלמה לא נאמר בו אף כו'. כי ברחמיו ית' להפליא חסדו לנו, לא רצה להתחיל מאברהם כי יש בו אף שהוליד את ישמעאל, וכן ביצחק על עשו, באופן תמצא מדת הדין מקום לבלתי הניח כח הרחמים להשלים הטובה. על כן התחיל מיעקב שמטתו שלמה, כי אין בו פתחון פה לבלתי התמלא רחמים, עכ"ל. ולפי"ז אפשר דצריך לגרוס ומטה מוצעת זה מטתו שֶׁלִשְׁלֵמָה, כי קאי על יעקב שהיתה מטתו שלמה, והמחבר אמר נוסח התנאים השתמש במליצת לשון הכתוב, כשאר מליצת בנוסח התנאים הלז:
  6. בענין הרשות "יציב פתגם", הנה שמעתי בשם הרה"ח ר' עזריא' גליק ע"ה שרבינו אמרו, וגם אתם כתבתם בשם ספ' מקדש ישרא' שכ' בשם הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ז"ל שרבינו היי רגיל לומר יציב פתגם, ושכן הבעל קורא היי אומר, ע"כ. אבל דבר זה נפל בו עירבב, כי רביה"ק ז"ל היי בעצמו הבעל קורא המשורר ז"ל ומה הכוונה שהבעל קורא אומרו, ואפשר שר"ל הבעל מפטיר, ודבר זה צ"ע. אבל ידוע שהישמח משה ז"ל טרח ליישב הלשון בשורה אחרונה של יציב פתגם המתחיל יהונתן גבר ענותן, עיי להלן.
  7. ועל מה שכתבתם אודות מחברו הר"ת, אעתיק לכם מש"כ בקונטרס "שיח תפלה" דבר נחמד בענין זה, וגם בפירוש החרוז יהונתן ובביאור דברי הישמח משה ז"ל על זה ומשם תדרשנו.
  8. ומה שכתבתם מש"כ באסיפת מכתבים לכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל שכתב מה ששמע בערך בשנת תרצ"ח מא' ששאל את כ"ק מרן רביה"ק זי"ע עצה להתגברות המחשבות רעות, והשיב לו שלא לחשוב מזה לגמרי ע"ש. הנה לא אמנע לציין מה שסיפר לי אחד מתלמידי רביה"ק זי"ע שלמד בישיבת ההם. רבינו זי"ע בסאטמאר אחר התקופה של כ"ק אדמו"ר מתו"א, שפעם אחת פגש בכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל על אם הדרך פה בארה"ב, ושאל אותו מי הוא, והלא השיב שמו, אז שאל אותו כ"ק מתו"א הכי פלוני ופלוני היי אחיך, והשיב הן, אמר לו הוא הבחור אשר שאל את רבינו עצה זה להנצל ממחשבות זרות, ורבינו זי"ע השיב לו כנ"ל, ואמר לו שנדפס באסיפת מכתבים שלו.

המסך לכל קספרס

מתנה טובה יש לנו בבית גנזינו ביו"ט זה, שאין לנו בימים טובים אחרים, והוא ההקלטות של דרשות הושענא רבא, שנמצא כהיום בידינו מרוב השנים שדרש פה בארה"ב, אשר בהם גם אנחנו כהיום כולנו חיים, יכולין להתקרב לאשו הגדולה, ולטעום מה מנופת צוף וכל טעם, ההתעוררות והדביקות, התשובה והבכיות, מדיבורים אמיתיים שיצאו מלב טהור, וטובא גניז בגווייהו. ולכן לקטנו מהני מילי מעלייתא, בחרנו קטעים מדרשות הושענא רבא, המדברים משגב קדושת ימי הסוכות, מצות ד' מינים, שמחת בית השואבה. וגם התעוררות לתשובה, השתוקקות להגאולה, התדבקות לצדיקי אמת, וגודל שגב עבודת ההקפות הבאה לקראתינו לשלום תיכף אחריו. והמציאות הוכיח, שדיבורים קדושים אלו מימי הושענא רבא, כבר החזיר, ועדיין מחזיר, ועוד יחזיר, לתשובה שלימה אלפי ישראל אף בדור שפל כזה. כי זאת נחלת עבדי ה', שדיבוריהם

קדושים חיים וקיימים לעולם, ובכוחם להשפיע לדורי דורות.

גם ערכנו לכבוד יו"ט מאמרים מלאי תוכן במשנתו והליכתו של רבינו הנוגע לעניני החג, להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב, להשקות את הצאן מן המים שאין להם סוף, מעיין תורתו של רבינו, ולהראותם את יפיה, עומקה ורחבה. ותקותינו איתנה, שישאר עלינו לכה"פ במקצת, אותה רושם שהיה נשאר בעבור החג על המסתופפים בצלו בחיים חיותו. ודבר זה רבינו הגדול אומרו (בנעילת החג מוצ"ש בראשית תשי"ד) "ס'איז דאך דא זמנים וואס ס'קומט אראפ א שטיקל השפעה, אפילו ווי שוואך די השפעה איז, דער עיקר איז אז מ'כאפט זיך אהן דערינען און מ'לאז עס נישט איבער, און דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל די זכיה האבן מ'זאל בלייבן ביי דיא השפעה פון די

הייליגע טעג, מ'קומט אריין אין די אנדערע ימים וזמנים, אין די ימות החורף, ווי דער אמת א יוד מ'האט אינזין דעם בוכ"ע איז יעדערער טאג און יעדע מינוט הייליג, מ'האט דאך אין זיך א קדושה, דער אייבירשטער העלפט ער איז משפיע אין יעדן יוד א שטיקל הרגשה און מ'שפירט א טעם".

בברכת שמחת יו"ט, א גוט קוויטל ושנת גאולה וישועה

המערכת

More in this printout

View the whole printout