מענין לענין מצאנו גילוי נפלא, השופך קצת אור, האיך שרבינו החזיק חשבון בשנת תש"ו בארץ ישראל על סוחרי האתרוגים מהיכן מגיעים אתרוגיהם, ואיזה מהן מורכב ואיזה מהן לא. בקונטרס שיצא לאור באותן השנים בשם 'דבר אל הקורא', ע"י סוחר האתרוגים שרגא שלומאי, שאגב כפי שרואין בספרו היה לו שייכות עם רבי יונה הערשלער, וכפי הנראה גם הוא מכר רק מהאתרוגים המקוריים הבלתי מורכבים, ולא מהשדות החדשות. הקונטרס אינו בנמצא, ומצאנו שם את שאהבה נפשינו בשם רבינו, וכה הוא כותב: 'האדמו"ר מסאטמאר שליט"א אמר לי, שאם שזכיתי כבר ב"ה לכך שאגדל אתרוגים בלתי מורכבים כשרים, שאזהר בכך שלא אביא לידי הכשלת הרבים במוכרי האתרוגים שלי להסוחרים, כי לא רק ספק הוא שימכרו אתרוגיהם ג"כ בתור אלה משלי, אלא שזה ברי דברי'.
זאת אומרת, שרבינו ידע מזה שישנם סוחרים ספורים המוכרים רק האתרוגים המקוריים הגדלים בין הערביים ביערות והרים, שאינם מורכבים, בשונה מאתרוגי 'יפו' שנטעו הקאלאניסטען שהם היו מורכבים. ולכן בשנת תש"ו כשהיה בא"י, וכפי שכותב בתשובתו חקר ודרש כל מסחר האתרוגים שבא"י. וכשראה שאותו הסוחר 'שרגא שלומאי' מכר אתרוגים שאינם מורכבים, הזהיר אותו שלא ימכור האתרוגים לסוחרים אחרים, כדי שלא יוכלו לומר שגם הם מוכרים אתרוגים בחזקת בלתי מורכבים, וימכרוהו ביחד עם אתרוגיהם שהם בחזקת מורכבים.
מאותן האתרוגים הישנים שרבי יונה הערשלער היה מוכר, נטעו במשך השנים אתרוגי חזון איש (ליפקאוויץ-היילפרין), וגם אתרוגי בראווערמאן, קיבלוביץ, שהן המה כהיום האתרוגים היחידים בארץ ישראל, שלפי האמור, לא נתערבו עם אתרוגי יפו שהיו מורכבים.
(תשואות חן להרה"ג ר' לוי יצחק ראזנפעלד שליט"א אבד"ק יפו, נכד הרה"צ רבי יונה הערשלער זצ"ל, שממנו קיבלנו החומר למאמר זה).