בעזה"י
מוצאי יום-טוב של ראש השנה שנת תשט"ו לפ"ק, צו"ג, פה ברוקלין יע"א.
גמר חתימה טובה ושנה טובה מעוטרת בכל מילי דמיטב לכ"ק עט"ר הורי ומורי היקרים הרה"צ שליט"א וכל אשר לו שלום, ולב"ב ולכל הנלוים אליהם ה' עליהם יחיו.
אחדשה"ט באה"ר וגעגועים רבים כמשפט.
בריש כל אמרי אתנה ואביע את תאוותי לדעת ולשמוע את אשר אתכם לטובה, והאיך חגתם את היו"ט הקדוש והנורא, ומן הסתם התפלל כ"ק אאמו"ר הרה"צ שליט"א לפני התיבה כדרכו בקודש, וכן מן הסתם המחותן ר' סנדר אורי נ"י כדרכו, ומי היו עוד הבעלי שחריתים, ור' לייבילע לוי נ"י הי' מן הסתם כדרכו מתחיל [פסוקי דזמרה]:
והאיך מרגישים הנכם אחר החג, והאיך מרגיש כ"ק אאמו"ר הרה"צ שליט"א אחרי ההתאמצות והעבודה בימים הק' האלו, והאיך מרגישה כבוד אמי מורתי הה"צ תחי' בעצם ימי העול והטרדות המרובות. תקותי אתי כי החוה"ש אתכם וכי מרגישים כולכם בטוב, כה יתן השי"ת תמיד בחסדים טובים.
אתפלא כי בשבוע זאת עדיין לא קיבלתי שום מכתב, אכן אקו' כי מחר יהיה האות הזה ויתן ה' שנשמע ונתבשר תמיד בשו"ט בשובע שמחות בתוכי"א.
ובזה אכתוב את אשר אתנו בימים הק' והנוראים האחרונים, סליחות של זכור ברית אמרו שעה 5 לפנות בוקר, ולפי שעון החורפי שכבר זזו שעה אחורנית, זמן התפלה כרגיל שעה 9. שעה 2 אחה"צ נכנס כ"ק מו"ח הרה"צ שליט"א מוכתר בטלית ותפילין דר"ת לעשות סדר התרת נדרים, וכבר חיכו בביהמ"ד עולם גדול, ואז כבר נכנס מו"ח נורא ומאויים, והסדר הוא כך, שמקודם אומרים כל העולם "שמעו נא רבותי" ומו"ח מתיר את כל העולם, וכן אומרים התרת קללות, ואח"כ מתחיל כ"ק מו"ח שליט"א באמירת ההתרת נדרים ואז יש התעוררות גדול עד מאוד, כי אומרה בבכיות עצומות ונוראות, ובפרט בעת מסירת מודעה שכל מחשבה וכו', וכל העולם געו כולם בבכיות עצומות, ואחר התרת נדרים כבר מתחיל בכל הפינות רושם של ראש השנה, ומו"ח שליט"א כבר לובש אז בגדי שבת ומקבל אז שעתיים פתקאות, ואח"כ נסגר עד תפילת מנחה, וכן אחות קטנה נאמרה בהתעוררות רב ע"י מו"ח שליט"א לבדו. הארכתי בכל זה מפני שהי' אצלי לחידוש לגמרי המנהג הזה.
בעת השולחן [ליל ראש השנה] לא שרו כלום, בראש השנה בשני הימים התפללו שעה 9:30, ותיכף ומיד אחרי מוסף מתפללין מנחה בטלית, ואחר מנחה הי' שעה 5, ואז כבר הזדרזו לעשות קידוש ולאכול סעודת יו"ט לפני השקיעה, שהי' רק זמן של שלשת רבעי שעה.
ביום א' דר"ה לא הי' שולחן, רק היום ביום ב' הי' שולחן, ואמש כבר רקדו אחרי השולחן, והיום שרו בעת השולחן "שפרו מעשיכם" "שבטי מקוראך" "שבותנו ממרחק" ג"פ, ואשרי איש שלא ישכחך. כתבתי כל זה אודות המנהג.
ושינוי מנהגים משלנו הי' כזה: אנעים זמירות אמרו אחרי התפלה. הפיוט של יוצר אור לא אמרו, וחוץ מזה אמרו כל הפיוטים: וכן מקרא מו"ח שליט"א בתשר"ת שברים - ואח"כ תרועה, לא כמו שאנו אומרים ביחד 'שברים תרועה', וכן בתפילה של לחש לא מקרא, וכשספרתי אשר אצלינו כן מקרים בתפילה של לחש, ואומרים 'שברים תרועה' ביחד, התפלא מאד מו"ח, ונסתפק באם גם בראחמיסטריווקע נהגו כך, אמרתי שאצלי אין שום צל של ספק שגם בראחמיסטריווקע נהגו כך, ואמר כי דבר זה דבר חידוש מאד אצלו, וביקשני שאכתוב לכ"ק אאמו"ר הרה"צ שליט"א ולברר באם זה המנהג הוא בראחמיסטריווקע, כי כמה פעמים היה לי עם כ"ק מו"ח שליט"א על אודות מנהגים שונים, כי הוא חושש שהכל שינו בארץ ישראל.
וכן אגב רצוני לשאול עוד פעם על אודות מנהג ראחמיסטריווקע בלבישת הטו"ת לפני ברכות וקרבנות, וכן כמדומה לי שבארה"ק נוהגים כהמחבר שבתקיעות דמיושב תוקעים שברים תרועה של תשר"ת בנשימה אחת ושל מעומד בב' נשימות, כי פה נוהגים כהרמ"א.
והנה הארכתי בכ"ז והי' רצוני לכתוב בדרך כלל על הרגשותי בדרך כלל בימים אלו שההשגחה העליונה עשתה שהשנה הזאת לא אזכה לשמוע המוסף של כ"ק אאמו"ר הרה"צ שליט"א: ואכן קצר הגליון מהכיל ומוכרחני לקצר, ואי"ה במכתב השני אי"ה לא יאוחר לבוא האריך יותר.
ואני מוכרח להפסיק הכתיבה ולהזדרז להכין לסליחות, שהולכים פה מקודם למקוה, ואומרים הסליחות שעה 12
דברי בנכם התאב וצמא לשמוע משלומכם הטוב
כו"ח באהבה וגעגועים חי יצחק