Skip to content
קרני אור

פיקוח נפש הותרה או דחויה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

לטלפן למוקד בשבת

יש לחקור מה הדין במי שמסתפק בשבת אם צריך לנסוע לבית חולים, האם מותר לו לטלפן לרופא או למוקד לברר אם עליו לנסוע לבית חולים, או שעדיף לנסוע בלי לברר כלום.

טעם הספק היא שהרי הנסיעה כרוכה בהרבה פעולות של איסורי תורה, ולפעמים אם הבית חולים רחוק יותר מי"ב מיל יש בזה גם איסור תחומין, וכיון שניתן למנוע חילול שבת כה גדול מלעבור על הרבה איסורים.

ולכאורה ניתן להביא ראיה לצד זה ממה שנפסק בשולחן ערוך (שם סעי' יד) שאם חולה נצרך לאכול בשר ויש בשר נבילה לפניו, שוחטים לו בשבת, ואין מאכילים אותו בשר נבילה. ובמשנה ברורה (ס"ק לט) הביא הטעם בשם הר"ן (יומא ד: ד"ה וגרסי') כיון שבנבילה יעבור על כל כזית וכזית ממנה ואילו על שחיטה לא יעבור רק פעם אחת על השחיטה. הרי שיש לבחור את זה שיש פחות מלאכות. בפרט בחיוג בטלפון שבאופנים מסויימים יש כמה שיטות שאין זה ברור שיש בזה איסור תורה ממש.

אמנם מצד שני יש לומר דכיון שהנסיעה אין בה שום איסור, שגם אם יתברר כשיגיע לבית חולים שלא היה צריך שם טיפול דחוף ולא היה מסוכן, לא עשה למפרע שום איסור, מאחר שאצלו היה הדבר כספק פיקוח נפש, וספק פיקוח נפש דוחה שבת. כפי שמובא בשולחן ערוך (סי' שכח סעי' טו) 'אמדוהו הרופאים שצריך גרוגרת אחת, ורצו עשרה והביאו לו כל אחד גרוגרת כולם פטורים, ויש להם שכר טוב מאת ה' אפילו הבריא בראשונה'. לכן יש לומר שזה עדיף מאשר לטלפן למוקד או לרופא שרק יחווה דעתו אם לנסוע או לא ולא יועיל כלום לעצם הטיפול של פיקוח נפש.

לטלפן לשמוע הוראות רפואיות

אמנם זה פשוט שמותר לטלפן לרופא או למוקד כדי לשמוע הוראות רפואיות שאפשר לעשות בבית כדי להציל, ולכן מי שאין לו רכב וצריך לטלפן לנהג בשביל נסיעה לבית חולים יכול לטלפן לאמבולנס שיגיעו לביתו לקחת את החולה ואם יראו שאין צורך ישאירוהו בבית. אבל מי שיש לו רכב אסור לו להתקשר לאמבולנס וצריך לקחת את החולה לבית חולים בעצמו, שההתקשרות בטלפון היא מלאכה מיותרת, [מלבד אם לא יוכל לעצור את הרכב בכניסה לבית החולים שאז יצטרך לעשות מלאכות נוספות לחפש חניה וכדו' שאז עדיף להזמין אמבולנס בכל אופן].

לשחוט כשיש בשר נבילה

יסוד זה שהיתר פיקוח נפש אינו נחשב כמעשה איסור, יש ללמוד גם מהדין דלהלן;

הנה נפסק בשולחן ערוך (שם) שמותר לשחוט בהמה לחולה לצורך פיקוח נפש, גם אם יש לפניו בשר נבילה, כדי שיאכל בשר כשר. והנה דין זה אין מקורו בגמרא רק בראשונים וכל אחד מהראשונים נתן טעם אחר והסבר אחר לזה, כדלהלן;

המהר"ם מרוטנברג כתב הטעם שפיקוח נפש הותרה בשבת, וכשם שמותר לשחוט ביום טוב לצורך אוכל נפש, כך מותר לשחוט בשבת לצורך פיקוח נפש (מובא ברא"ש יומא פ"ח סי' יד). הרא"ש (שם) כתב הטעם שלא יהא החולה קץ מאכילת נבילה ויסתכן. המרדכי (שבת סי' תסג) כתב הטעם שאכילת מאכל איסור היא דבר מגונה מאוד אפילו יותר מגונה מחילול שבת, או משום שהותר מכללו. גם על סברת הר"ן יש לפקפק באם בשר נבילה מוכן לפנינו מבושל ואין החולה צריך לאכול רק כזית אחת, ובשביל לשחוט בהמה כשרה צריכים גם לעבור על איסור הוצאה וגם על שחיטה ובישול, דלכאורה אין היתר לשחוט, והפוסקים סתמו דבריהם למה לבחור הבשר כשר מהנבילה (ע"ע נשמ"א כנסת כלל סט אות ג). וגם על סברת הרא"ש יש לפקפק שהראשונים לא חילקו בין כשהחולה קץ מנבילה או לא, וגם על סברת המרדכי והראב"ד קשה היכן מצינו שהתירו לחלל שבת משום דבר מגונה בלבד, שבת. וכן כאשר אפשר לחלל על ידי גוי אין לחלל על ידי יהודי, משום שאין שום סיבה לעשות דוקא על ידי יהודי.

הראב"ד (מובא ברא"ש ובר"ן שם) כתב דאיסור שבת ממילא נדחית בשעת בישול הבשר ולכן עדיף כבר לדחות שבת גם בשחיטה, ולא להתיר נבילה. וגם שחיטת בהמה היא יותר קל פיקוח נפש 'דחויה' ולא הותרה, נחשב המעשה כמעשה היתר, מאחר שהמעשה בא להציל חיים. ולכן כשבאים לדון אם להתיר שחיטה בשבת או להתיר אכילת נבילה אין אנו דנים כמו שיש לפנינו שני איסורים, מי יותר חמור מהשני, ונתיר רק הקל הקל תחילה. אלא מכיון ששניהם יש בהם הצלה לחולה שניהם הם מעשה היתר, וכל שיש לנו סיבה קלה לבחור באחד מהשני בוחרים באחד מהם, וכל אחד מהראשונים הנ"ל ניסה למצוא טעם מספיק פיקוח נפש דחויה היא ולא הותרה, וכן פסק הרשב"א בתשובה (ח"א סי' תרפט) וכתב שמטעם זה יש לחלל במקום שאפשר לכתחילה על ידי גוי או קטן וכדבריו פסק הרמ"א בהלכות שבת (שם סי"ב) ובהלכות עבודה זרה (יו"ד סי' קנה ס"ג עיי"ש בביאור הגר"א). וכן נפסק בשולחן ערוך (שם ס"ד) שאם אפשר להמתין עד מוצאי שבת ולא יתדרדר המחלה אסור לחלל שבת, משום שאין שום סיבה לעשות את זה דוקא היום ולחלל

ולכן נראה שגם בנדון דידן מכיון שהחיוג בטלפון לא יועיל כלום להציל אסור לטלפן למוקד, שאין אומרים לאדם עשה חטא קל כדי למנוע מלאכות של פיקוח נפש שהם מעשה היתר, ומה שכתב הר"ן שיש לחסוך מלאכות של איסור היא רק לגבי שחיטת בהמה לאכילת בשר, שמלאכת שחיטה מכשיר הבשר לחולה ומועיל להצילו, אבל בנדון דידן אינו מועיל כלום.

אם החולה בחיים וצריך טיפול

וראיתי בספר תורת היולדת (פכ"א הע ב) מעשה שהיה באדם שהודיעוהו לו בשבת שאמו חולה מאוד ומחוסרת הכרה, ורצה לנסוע אליה לדאוג לצרכה ולהביא רופא מומחה, אך הסתפק אם היא עדיין חיה, ועל כן רצה לטלפן לברר אם היא עדיין חיה כדי שחילול השבת שבנסיעתו לא יהיה לחינם. ומביא שם בשם הגדולים שאין היתר לטלפן מאחר שזה לא יוסיף שום דבר לחיי האם, ועליו לחלל שבת בנסיעה כדי שאם היא חיה יוכל לדאוג לכל צרכיה.

להודיע על ביטול ההזמנה

יותר מזה מבואר בפוסקים (יעו' שש"כ פ"מ ספ"ה) ומשמע שגם אם יודע שלא יקוץ מותר לשחוט שאם הזמינו אמבולנס ולאחר זמן נתברר שאין בו צורך אין לחלל שבת כדי להודיע על ביטול ההזמנה, מאחר שנהג האמבולנס עושה

מלאכתו בהיתר לצורך פיקוח נפש, וההודעה ההיא, אף שאינו מחויב אין בו שום הצלה.

More in this printout

View the whole printout