סעיף י
י"א דהא דבב' ובג' מקומות פסול, היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט, אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר. ויש פוסלים אפי' במיעוטו של צד אחד.
ענף א'
מה הדין אם יש שלושה חזזית (או פסולי מראה) בשתי צדדים של האתרוג אבל אינו רובו
אם יש חזזית בצד השני דעת האחרונים שנחשב למנומר אע"פ שהוא מיעוטו של אתרוג
א. כתב המגן אברהם ס"ק יג "[ממה שכתב שכולם מצד אחד] משמע דאם נתפשט מהם לצד השני מקרי רובו דהוי רוב היקפו אעפ"י שאינו רובו של כל האתרוג", ופסקו כן כל האחרונים, וכתב המחצית השקל שזה רק דין במנומר היינו בכמה מקומות, אבל במקום אחד לא מספיק רוב היקף אלא צריך רוב האתרוג, וכ"כ השער הציון בס"ק מה.
החזו"א חולק על מג"א וסובר שצריך שבין כל החזזיות יהיה שיעור רובו של אתרוג
ב. אולם החזו"א סוף סימן קמז כתב ש"דברי המ"א ז"ל ס"ק י"ג תמוהין דמנ"ל לחדש שיעורים, אלא כונת הראב"ד לפרש דשטח המנומר מקרי כולו לקוי, אבל אם כולו אינו אלא מיעוטו לא גרע מאילו מלא החזזית בכל בין הבינים, ודיוקו ז"ל מלשון צד אחד אינו מכריח כלל, ואילו היתה כונת הראב"ד לחלק בין רובו במקום אחד לב' וג' מקומות ברובו היה מאריך לפרש זה שזהו יסוד חדש שאינו ראוי להבליעו ברמז", ע"כ.
והיינו שכוונת הראב"ד שאם זה מצד אחד תמיד יהיה בגדר מיעוט האתרוג, שהרי גם אם יש כמה חזזיות מצד אחד תמיד יהיה זה מיעוטו של האתרוג, ולכן כתב הראב