חזזית הוא כמו אבעבועות, ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מאתרוג. הגה: ולכן יש להכשיר אותו חזזית שקורין בל"א מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג (מהרי"ל), ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג, מאחר דרגילים להיות הרבה כך (ת"ה סי' צ"ט).
ענף א'
מה הדין אם נהיה שינוי מראה ע"י דבר חיצוני האם הוא כשר או פסול
דעת המבי"ט שמה שנהיה אדום ע"י קוצים לא נפסל מטעם חזזית
א. כתב המבי"ט (ח"ג סי' מ"ט) "מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת עקיצת קוצים אינו חזזית וכשר". וכתב ע"ז הברכי יוסף (אות ב) "ויש להחמיר, דכתב באגודה (סוכה סו"ס כד) דבמקום ששוכב על קוצים גדל חזזית, והביאו אליה רבה (אות טז)", עכ"ל, והיינו שהרי רואים שהפסול של חזזית הוא מחמת קוצים ואעפ"כ הוא פסול.
וכתב הביאור הלכה שהבכורי יעקב יישב בפשיטות, כיון שחזזית הוא מה שנולד ע"י עיפוש הפרי הן בתלוש הן במחובר כמו שכתב התוי"ט פ"ג דסוכה א"כ דרך הוא דבמקום ששוכב על הקוצים מדלא שולט שום אויר שמתעפש שם ונולד שם חזזית ומזה מיירי האגודה, אבל מה שנעשה עקום ואדום ע"י עיקוץ וקוצים אין בזה עיפוש וריקבון, לכן אין זה חזזית וכשר, עכ"ד.
מסתימת הרמ"א משמע כמו המבי"ט
ב. ובאמת נלענ"ד שכך משמע סתימת הרמ"א בסעיף ב' שכתב "ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אף על פי שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן", רק שצריך להיות עור ובשר קיים בתוך הנקב עיי"ש, ולא לשתמיט אחד מהפוסקים שבחוטמו פסול בכל שהוא, ומוכח מזה שמה שהוא מחמת הקוצים אין בזה פסול של חזזית.
סרוח או מנומר או ירוק, וזה שאנחנו קוראים חזזית אינו מרעותא של האתרוג אלא מן הקוצים ברקנים שבאילן האתרוג שעוקצין בו, ובאותה העקיצה כשהוא גדל באילן משתנה מקום העקיצה ונעשה מקומה כמו אדום וקורין אותו חזזית, ואינו אלא מצד העקיצה לא מצד ריעותא שבאתרוג שנקרא חזזית כמו גרב שבאדם דמתרגמינן חזזן שהוא מרעותא שיש באדם תוך גופו וממנה פורח לחוץ אותו גרב שהוא חזזית", עכ"ל.
מפשטות השו"ע הרב משמע שכל שינוי מראה כשר אם נעשה ע"י דבר אחר
ג. והנה כתוב בשו"ע הרב (סעיף כג) "אין החזזית ולא שינוי מראה פוסלין אלא אם כן נולדו מעצמות האתרוג אבל אם מחמת שעוקצים אותו קוצים נעשו בו מקומות אדומים ועקומים כשר", ולכאורה היא חידוש גדול לומר שגם הפסולים של שינוי מראה לא נפסל אם נהיה ע"י משהו אחר שהרי טעם הפסול בשינוי מראה הוא מחמת שאינו הדר, וא"כ מה לי אם נשתנה למראה שחור ע"י עצמו או ע"י משהו אחר, סוף סוף הרי נשחת צורת יופיו של האתרוג המהודר.
הרי מבואר שכל מה שביאר הוא לבאר שחזזית נולד מעיפוש הפרי, וכיון שזה לא מגיע מעיפוש הפרי אין עליו שם חזזית, אולם מראה שחור אינו מחמת עיפוש הפרי שהרי אפילו אם טבע האתרוגים במדינה הזאת לגדל אתרוגים שחורים ג"כ פסול לשיטת השו"ע בסעיף יז, וכמו"כ לדעת רש"י (סוכה דף לו) אם הביאו אתרוג מארץ כוש לארץ ישראל שאינם רגילים באתרוגים שחורים הרי זה פסול, וטעם הדבר הוא כיון שאינם רגילים בזה הרי זה פסול מטעם הדר.
גם מהמבי"ט משמע שדן רק מצד חזזית
ד. וגם במבי"ט עצמו אין זכר לזה שהרי זה לשונו (חלק ג' סימן מט) "וכן באתרוגים שלנו שהוא מצוי ליגדל בהם נקודות קטנות כל שהן אינן גרב שמה שהוא כעין גרב הוא שמעצמות האתרוג הוא נולד אותה הנקודה כמו תפוח או".
מסביר כוונת השו"ע הרב
ה. וי"ל שדיוק של השו"ע הרב היה שהרי אע"פ שאין זה חזזית מ"מ למה לא נפסל מזה שהוא אדום והוא שינוי מראה, ולכן דייק מזה שגם שינוי מראה כשר אם מגיע ע"י משהו אחר. אולם ביותר נראה שהרב ז"ל לא התכוין לזה אלא כוונתו רק למה שכתב בסוף דבריו שאם ע"י קוצים נהיה שינוי מראה אין בזה פסול, וטעם הדבר י"ל כיון ששכיחים הרבה שהרי כך הוא דרך גדילתו שגודל ליד קוצים, ולכן אין בזה שינוי מראה.
ובשרו קיימים הרי זה פסול, ולדרכינו יתיישב שהרי אע"פ שאין חסרון של נקב מ"מ יפסל מטעם שינוי מראה מחמת שנהיה אדום, וע"ז כתב כיון שזה דרך גדילתן לכן אין כאן פסול מראה.
מסביר כוונת החיי אדם
ו. וכן אפשר לפרש ה'חיי אדם' (כלל קנא סעיף ח) שכתב "וחזזית הוא כמו אבעבועות וניכר במשמוש היד שהוא גבוה משאר האתרוג. אבל אותן שרגילין להיות הרבה ומצוי ברוב אתרוגים או מה שנעשה עקום ואדום, כשר, דחשבינן למראה אתרוג", ואפשר להסביר שכוונתו כיון שהוא כ"כ מצוי לכן הרי זה נחשב כמראה אתרוג.
מוכיח מהחת"ס והמשנ"ב שגם ע"י דבר אחר הרי זה נפסל בשינוי מראה
ח. וראיה לדברינו הדלים הוא ממה שפסל המשנ"ב בסוף סימן תרנח אתרוג הקהל ע"י שמשמשים באתרוג הרי זה נפסל משום שינוי מראה, ולמה לא הכשיר מצד שהפסול הגיע מחמת דבר חיצוני של משמוש ידים, וגם החת"ס בחידושיו (סוכה דף לו) לא הכשיר אתרוג שנשתנה מחמת משמוש אלא כיון שהוא שיירי מצוה, ולא הכשיר מצד שנהיה ע"י גורם חיצוני, אלא מוכח שגם ע"י דבר חיצוני הרי זה נפסל מצד שינוי מראה זולת אם זה הרגילות.
אולם אפשר שכוונתו שמראה אדום הרי זה ממראה אתרוג שהרי לא פסלו חז"ל אלא שחור או לבן, ודלא כמו הפרי מגדים שפסל מראה אדום.
ועכ"פ ברור שלא סבירא ליה שכיון שנהיה ע"י משהו אחר לא יהיה בזה פסול מראה.
וידעתי שבמנחת פתים הכשיר משמוש ידים כיון שהוא ע"י דבר חיצוני, אולם מכל הני פוסקים משמע דלא כוותיה.
ביאור מה שכתב הרמ"א "שזהו דרך גדילתן"
ז. והשתא דאתית להכי יש לפרש הרמ"א בסעיף ב' שכתב "ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אף על פי שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן", והקשה הט"ז למה כתב "שזהו דרך גדילתן", שהרי מבואר ברמ"א שאם אין עור אולם אם נצבע האתרוג בצבע שחור י"ל שהוא כשר כיון שהוא כלל לא מעצמיות האתרוג, אבל אם ע"י שנדבק איזה דבר על האתרוג ובגלל זה נהיה שינוי מראה בתוך האתרוג הרי לפי דברינו הרי זה פסול.
ענף ב'
איך אפשר להכשיר ה'בלאט פלעק', הרי יש כאן שינוי מראה
שני טעמים ברמ"א
א. ברמ"א יש שני טעמים למה להכשיר הבלאט פלעק, א) משום שאינם גבוהים משאר האתרוג ב) כיון שדרכם בכך הרי הם נחשבים כמראה אתרוג, ולפי"ז גם אם הם גבוהים משאר האתרוג הרי זה כשר, וכתב המשנ"ב שאין להקל אלא בשעת הדחק.
מכל מקום ברואה מראה פסולה על האבעבוע אין פוסל, שדרכה בכך [ורק כשגבוה מאתרוג ששם חזזית עליה אז פוסל], ואם כן כשאין שם חזזית עליה משום שאינה גבוה מאתרוג, אפילו על חוטמו נמי כשר", עכ"ל.
אולם יש להבין לפי הטעם הראשון שאינם גבוהים משאר האתרוג למה אפשר להכשיר הרי סוף סוף יש כאן שינוי מראה, והוא קושיא אלימתא.
נחלקו הראשונים האם חזזית הוא פסול של שינוי מראה
ב. והיות שיש כאן דברים קשים בעיני אצטרך להאריך קצת בשביל הבנת הענין, דהנה כתב הרא"ש (פרק ג סימן יז) "כתב הראב"ד דוקא שנקלף במקום אחד אבל אם נקלף בשנים ושלשה מקומות אפילו במיעוטו נמי פסול משום דה"ל כמנומר כי מקום הנקלף אין מראהו דומה לשאינו נקלף, ויש אומרים שאע"פ שנקלף בשנים ושלשה מקומות ואין מראיו שוין כשר לפי שאינו דומה לחזזית כי החזזית אינו ממראה האתרוג אבל נקלף אף על פי שאין מראיהן שוין מכל מקום כולן ממראה אתרוג הם ולא אמרו מנומר פסול אלא כשהוא משתנה לחברבורות כמין מראות אחרות כמו חזזית והלבן והכושי שהוא פסול", עכ"ל.
והנה בעבור שהקושיא הזאת נאמרה בנוסח אחר בשער הציון (ס"ק נו) לכן אעתיק את לשונו "אכן מה דמשמע מהדגול מרבבה דלפי טעם הראשון שכתב הרמ"א דרק משום שאינם גבוהים ולא משום דהוא מראה אתרוג, ממילא פסול בחוטמו משום שינוי מראה, צריך עיון, דלדבריו גם בשאר מקומות האתרוג יפסל ברובו, וכדלקמן בסעיף ט"ז, ומאי אהני לך במה שאינו גבוה משאר אתרוג, ועל כן אנו צריכין לדברי הפרי מגדים שכתב דאף שחזזית הוא מראה פסולה, הרי לנו מחלוקת האם חזזית הוא מראה האתרוג, שלשיטה א' חזזית הוא ממראה האתרוג ואעפ"כ הוא פסול משום שהוא משונה במראות, ולשיטה ב' חזזית אינו ממראה האתרוג.
מסביר למה בריאה לא פוסל מראה פסולה על אבעבוע
ה. ועכ"פ תירוצו של הפמ"ג הוא שבריאה לא פוסל מראה פסולה על הבעבוע משום שדרכה בכך, וכוונתו למה שכתוב ביו"ד סימן לח סעיף ה שאם יש שינוי מראה מחמת מוגלה שבתוכו אין זה פוסל את הריאה, והסביר הבית יוסף "לפי שאינן פוסלות אלא כשהשינוי הוא בעור מחמתו ולא מחמת המוגלא שבתוכה, אבל הכא האי שינוי מראה לא מחמת העור הוא אלא מחמת המוגלא שיש בהני גילדי דהיינו צמחים משתנה העור מלמעלה ומשום הכי כשרה", והיינו שהטעם ששינוי מראה פוסל בריאה הוא כי זה סופו לירקב ולינקב וכמו"ש ברש"י (חולין דף מז), וכיון שכאן המראה הוא משום המוגלא בתוכו אין זה פוסל. ומה שכתב הפרי מגדים שאינו פוסל בריאה משום דדרכה בכך צ"ל שכוונתו שהדרך של מוגלא לעשות שינוי מראה וממילא אינו מחמת הריאה ואין סופו לינקב.
חידוש של ה'פרי מגדים' שמראה פסולה על אבעבוע אין פוסל
ג. וכתב הפרי מגדים (ס"ק יט) "ובגמרא נקלף [רא"ש שם סימן יז] בשם ראב"ד [תמים דעים סימן רל] בחזזית אין ממראה אתרוג, וא"כ מאי איריא חזזית, מראה פסולה לחוד נמי פוסל. וי"ל בריאה מראה פסולה על אבעבוע אין פוסל, דרכה כך, והכא פוסל, ובתנאי גבוה מאתרוג. ואמנם לפעמים נראה כעין גל"ד לבן וכמין אבעבוע דקה מאוד באתרוג, נראה דאין זה חזזית, אלא מראה פסולה", עכ"ל.
מקשה על הדיוק של הפרמ"ג
ד. והנה לענ"ד צ"ע קושייתו שהרי הוא גופא קמשמע לן שזה מראה פסולה, וכמו שכתוב בגמ' שמראות כושי ולבן פסולות כך גם כתוב שחזזית פסול, ועוד קשה על הפרמ"ג שהרי אדרבה על השיטה שסוברת שכל מראה כשירה פסול משום מנומר יותר קשה למה צריך לכתוב חזזית, שהרי כל המראות פוסלות משום מנומר ולאו דווקא חזזית.
ומדברי הפרי מגדים מוכח שאם אינו גבוה מן האתרוג הרי זה כשר כיון שהדרך של אבעבוע הוא להוציא מראות, אולם אם הוא גבוה מן האתרוג הרי זה פסול משום שאינו הדר.
מקשה שאתרוג שהוא פסול הדר אינו דומה לריאה שהוא משום שסופו לירקב
ו. ולכאורה קשה שהרי אתרוג לא דומה כלל לריאה שהרי שם הפסול הוא מחמת שסופו לינקב וכל שנשתנה מראהו מחמת מוגלא אינו סופו לינקב, משא"כ באתרוג שהפסול הוא משום הדר מה לי אם הוא מחמת עצמו או מחמת המוגלא סוף סוף אינו הדר הוא.
מכער את מראה האתרוג, ומה שכתב הרא"ש שחזזית הוא מראה פסול כוונתו הוא שאילו היה החזזית עולה על רוב האתרוג היה פסול, וממילא גם אם מנומר במראות אלו הוא ג"כ פסול, ואין כוונת הרא"ש לפסול את מראה החזזית אם אינו גבוה ממראה האתרוג, אלא בא להסביר שאם יש לזה דין חזזית הרי הוא פסול משום שהוא מראה שפוסל את האתרוג ברובו. ודעה א' שפוסלת סובר שסברא הוא שמנומר פסול גם במראות כשרות.
ואינו דומה למה שכתב המבי"ט שאם נהיה אדום מחמת קוצים הרי הוא כשר שהרי זה לשון המבי"ט (חלק ג סימן מט) "וזה שאנחנו קוראים חזזית אינו מריעותא של האתרוג אלא מן הקוצים ברקנים שבאילן האתרוג שעוקצין בו, ובאותה העקיצה כשהוי גדל באילן משתנה מקום העקיצה ונעשה מקומה כמו אדום וקורין אותו חזזית, ואינו אלא מצד העקיצה לא מצד ריעותא שבאתרוג שנקרא חזזית כמו גרב שבאדם דמתרגמינן חזזן שהוא מרעותא שיש באדם תוך גופו, וממנה פורח לחוץ אותו גרב שהוא חזזית", הרי מבואר בדבריו שחזזית הוא ריעותא בגוף האתרוג, וא"כ צע"ג הדמיון של הפרי מגדים לריאה.
מה זה ה'בלאט פלעק' שכתבו הפוסקים
ח. ועכשיו נגיע למה שכתב השעה"צ, ובהקדם מה שכתב השערי תשובה (סעיף יב) בשם שו"ת פני אריה (סימן ה) "מה שקורין בלא"ט מאהל (היינו מה שהביא הרמ"א 'מו"ל') מפני שמראה זו באה בכל פירי מחמת עלה אחת או שאר דבר שהיה מונח עליו בזמן בשולה ועכבה מלהוציא באותו מקום מראיתה הטבעית", עכ"ל.
מסביר שכו"ע סוברים שאין חזזית מראה פסולה אלא אם הוא גבוה מהאתרוג
ז. ולכאורה י"ל פירוש אחר מן הפרי מגדים, דהנה הפסול של חזזית הוא שזה מכער את האתרוג, אולם אם אינו בולט מן האתרוג אינו גבוה משאר האתרוג הרי זה כשר כיון שאורחיה של אעבעבוע להוציא מראות, שהרי אין הבלא"ט מאה"ל מונח על אבעבוע.
בחוטמו, אלא ודאי משום הדר הוא", עכ"ל. ובפרט שהרי סתם הרמ"א בסימן תרמט סעיף ה שחזזית פוסלת כל שבעת הימים ולא הביא דעה שחולק, ואיך הביא כאן שתי דעות, אלא מוכח שסבירא ליה שהטעם הוא משום הדר.
מוכיח מהפרי מגדים בעצמו ששאל את קושיית השעה"צ ולא תירץ כמו שתירץ השעה"צ משמו
י. וראיה לדברי הדלים שהרי הפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק כ) התייחס לשאלה הזאת של השעה"צ, וז"ל "ובלא"ט פלע"ק הוה כמראה אתרוג, דרכו בכך אפילו גבוה הרבה. ולטעם א' [שסובר שהטעם ש'בלאט פלעק' כשר הוא מטעם שאינו גבוה משאר האתרוג] י"ל הטעם כחסר, ובאין גבוה הוא כשר", הרי שטרח להסביר שהשיטה ראשונה פוסלת אם גבוה משום שהוי כחסר, ולא תירץ התירוץ של השעה"צ שכיון שמונח על הבעבוע אין כאן פסול מראה, כי הרי אין הבלא"ט פלע"ק מונח על אבעבוע בכלל וכלל, ולכן תירץ שהשיטה ראשונה גם מסכימה שזה ממראה אתרוג אלא שאם זה גבוה הרי זה פסול מטעם חזזית שפסולו משום חסר, ולא משום הדר שהרי זה ממראה האתרוג.
מסביר למה לפי הדעה ראשונה אין פוסל 'בלאט פלעק' על חוטמו
יב. ובאמת נראה שלא קשה מידי על הדעה ראשונה שסוברת שאם בולט מן האתרוג הרי זה פסול למה כשר על חוטמו הרי יש לזה מראה פסול, שהרי זה לשון המהרי"ל "[אבל פעמים רבות נמצאים באתרוג כתמים [חברבורות] לבנים והן שוין לגוף האתרוג או שקועים ממנו [לא גבוהין ולא עמוקין מגופו] אינן פוסלין כי הם באו במה ששכב האתרוג על עלי האילן או על ענפיו. וכן לשון סימני אשר"י, חזזית שפוסל הוא כעין אבעבועות דיש בהן ממש שמקומן ניכר במישמוש היד שהוא גבוה מן האתרוג, אפילו במקום אחד פסול כל ז' ימים שאינו הידור, עכ"ל]. אמר מהר"י סג"ל היינו הכתמים לבנים דנראו באתרוג. ויש מהן שבאין מן העלין או מענפי האילן ואינן פוסלין. אך סימן חזזית דפסול היינו שהן גבוהין והאתרוג שקוע ביניהן", הרי מבואר בהדיא שכיון שהוא שוה לאתרוג אינו כלל דומה לחזזית, ומה שהאתרוג לא התפתח יפה אינו סיבה שיהיה לזה שינוי מראה. אולם אם גבוה הוא מן האתרוג הרי זה סימן שזה חזזית.
מקשה על הפרי מגדים שסובר שלדעה ראשונה הטעם של פסול חזזית הוא משום חסר
יא. אולם על מה שכתב הפרי מגדים שהטעם א' סובר שזה מטעם חסר צ"ע שהרי כתב הרא"ש (סימן טו) "ולא מסתבר כלל דאי טעמא משום חסר מאי נפקא לן מינה בין רובו למיעוטו".
ענף ג'
איך נוצר מה שנקרא 'בלעטליך'
כתב דודי הרה"ג הרב יצחק מאיר ליברמן שליט"א (פרי עץ הדר סימן ט) שיש מספר גורמים להיווצרות בלעטליך, והביא שנים מתוכם.
א. מהרוח הנושבת בפרדס פתוח ומוליכה איתה חלקיקי חול ואבק השורטים את האתרוג בקלות ובמשך הזמן נוצר גלד.
ב. עלה שמנפנף ומכה באתרוג ובמשך הזמן פוצע בקלות את האתרוג ובהיות האתרוג גדל באילן יוצא כעין גלד במקום המכה, עכ"ל.
ויש את מה שכתב המבי"ט.
וכך מבואר גם בערוך השלחן שכתב בסעיף לד "וכן אם השינוי מראה הוא ע"י קוץ או עלה ובלשונינו קורין לזה בלעטי"ל או ריטי"ל דלאו כלום הוא דשינוי מראה אינו אלא מה שנעשה שינוי מעצמותו אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת הקוצים שעוקצים אותו כשר [מג"א סקי"ט] וה"ה לכל שינוי מראה הנעשה מחמת זה", ואילו בסעיף לו כתב "ולכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין מו"ל לפי שאינם גבוהים משאר האתרוג ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג מאחר דרגילים להיות הרבה כך עכ"ל וכו', ואיני יודע מהו זה מו"ל ויש שכתבו שקורין לזה בלא"ט מו"ל ויש שפירשו שקורין לזה פלע"ק ובלשונינו פליאמ"א וזהו כהעדר הנקיות וזה נמצא כמה פעמים וכיון שאינו גבוה מהאתרוג אין זה בכלל חזזית", הרי מוכח שמה שאנו קורין בלעטיל אינו דומה למה שכתב כאן 'מול'.
ולפי דבריו יוצא שאין ה'בלעטליך' דומים למה שכתוב בסעיף זה אלא הם דומים למה שהביאו הפוסקים בשם המבי"ט שאם נהיה עקום ואדום מחמת קוצים שאינו פסול מטעם חזזית ושינוי מראה, והרי וודאי שאין הבלאט מאהל הוא האופן של המבי"ט שהרי הפוסקים חילקו אותן גבוה משאר האתרוג מחמירים לכתחילה [וכמו המשנ"ב שמתיר רק בשעת הדחק ולא כמו השו"ע הרב שסתם להיתר], ולדברינו יוצא שלא על זה דיברו הפוסקים, ושפיר אפשר להקל בכל גווני כיון שאינו ענין כלל לחזזית.
והשתא דאתית להכי יש לעיין במה שמקובל בין המורים שאם מרגישים בבלעטעל שהוא יותר
הערה: צ"ע על הפרי מגדים שהחמיר לא ליקח אלה שיש להם 'בלאט פלעק'
כתב הפרי מגדים בסוף הסימן "בלא"ט פלע"ק אדום וכדומה וכעין חזזית וגרב וגבוהים, בתרומת הדשן [סימן] צ"ט פקפק בזה. וגם אם אין גבוה משאר האתרוג, מכל מקום מראה פסולה הוה, אם לא שנאמר דיש להם מראה כשירה, וצ"ע. ואני לא קבלתי בזה. ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נאה הדר ונקי מכל. גם להורות הוראה באתרוג כמו שכתב הים של שלמה בחולין [סוף הקדמה שניה] המורים מרובים והיודעים מועטים, ובפרט שאין גדילין בארצותינו, וצ"ע טובא בהם, עכ"ל, וכעין זה כתב החיי אדם (כלל קנא סעיף ח).
וצע"ק על קושייתו שהרי כתב הרא"ש "עלתה חזזית פרש"י כמין אבעבועות והוא שיש בהן ממש שמקומו ניכר במשמוש שהוא גבוה משאר האתרוג", וא"כ חייב להיות שזה מראה כשירה אם אינו גבוה משאר האתרוג, וכל מה שפקפק התרומת הדשן הוא רק על מה שנוהגים להקל גם בגבוהים מן האתרוג.