ב כתב בשם הלבוש שטעם הפסול של 'עשוי ככדור' הוא משום שאין דרכו להיות כן, וכתב השער הציון "מלשון זה משמע לכאורה דלא הוי בכלל אתרוג, ואם כן הוא פסול בכל הימים, אבל לעניות דעתי אפשר לומר דהטעם הוא משום שאינו הדר, ולפי זה להרמב"ם וסיעתו כשר בשאר יומי, דבודאי לא גרע דבר זה מגדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, ומוכח מהרמב"ם פרק ח מהלכות לולב הלכה ח' וט' דכשר בשאר יומי, עיין שם", עכ"ל.
מוכיח ממה שמכשיר הרמב"ם "ירוק ככרתי' בשאר הימים שגם דבר שאין צורת פרי הרי הוא כשר בשאר הימים
ב. אולם יש לשאול על השעה"צ שא"כ סתר לכאורה את משנתו, שהרי בס"ק לד כתב המשנ"ב שטעם שפסול 'ירוק ככרתי' הוא משום שלא נגמר פרי ולא משום הדר, וא"כ היה לו לפסול כל הימים, ומזה שמשמע שהרמב"ם מכשיר ירוק ככרתי בשאר ימים מוכח אחד מן השנים, או שגם דבר שחסר בשם 'פרי' כשר בשאר הימים ודלא כמו השעה"צ [ועפי"ז צ"ל שמה שכתב המג"א בסימן תרמט ס"ק כז בשם הטור שמה שחסר כשר בשאר הימים הוא רק אם נשאר כשיעור – צ"ל שזה רק לטור לשיטתו שסובר שכל הפסולים פסולים בשאר הימים חוץ מחסר ושאול, אבל לשיטת הרמב"ם שמכשיר כל הפסולים מחמת מום בשאר הימים אז הוא הדין שפחות משיעור כשר], או שהפסול של ירוק ככרתי הוא מחמת הדר ולא משום חסרון בגמר פרי ודלא כמו המשנ"ב שפסק שהחסרון של ירוק ככרתי הוא משום שלא נגמר פריו.
סעיף כ
התיום, דהיינו שגדל שנים דבוקים זה בזה, כשר.
ענף א'
האם אתרוגי אצבעות כשרים או לא
מחלוקת בין ה'זבחי צדק' לה'בן איש חי' האם 'אתרוג אצבעות' כשרים או לא
א. בשו"ת זבחי צדק (סימן לו) רצה להכשיר זן 'אתרוג אצבעות' מטעם שלא גרע מאתרוג התיום שכשר, ו'הבן איש חי' ז"ל לא הסכים עמו שם וטען שאתרוג התיום אינו כשר אלא אם גדל על אילן שידוע לנו שהוא אילן אתרוג או שפירותיו דומים ממש לפירות אחרים של אתרוג, אבל אם יש שינוי גדול בפירות שגדילים עליו שאינו דומה לאתרוג אין שום ראיה שזה אילן אתרוג, ולכן לדעתו 'אתרוג אצבעות' הוא פסול. ועפי"ז אם גדל אתרוג אצבעות באילן רגיל של אתרוגים שפיר כשר גם לפי הבן איש חי.
מוכיח ש'אתרוג אצבעות' פסול משום שהוא שינוי גדול ורק אם גדל בעץ שמגדל רק סוג אתרוג הזה אז דעת הזבחי צדק להקל
ב. אולם לענ"ד יש לומר שתמיד הוא פסול, משום שלכאורה יש לשאול איך יתכן שאתרוג שעשוי ככדור פסול משום שאין עליו צורת אתרוג ואילו אתרוג העשוי כתיום כשר, וכי האם יש עליו צורה יותר טוב מאשר העשוי ככדור?, ולשון של השו"ע הרב הוא (סעיף כח-כט) "העגול ככדור פסול שהרי אין עליו צורת אתרוג כלל וכו' התיום דהיינו שגדלו שנים דבוקים זה בזה כשר שאין זה שינוי כלל", והביאור בדבריו הוא שכשרואים אתרוג עגול בקושי מזהים שהוא אתרוג מחמת השינוי הגדול שיש לו, אבל כשרואים שני אתרוגים דבוקים זה בזה הרי כל אחד מיד אומר שזה שני אתרוגים דבוקים אחד בשני ולכן הרי זה כשר, וכל זה נכון רק כאשר יש רק שני אתרוגים מחוברים אבל בנידון דידן שיש ט"ו אתרוגים צרים וארוכים שכל רואיהם יתמהו מה זה הפרי הזה נראה בוודאי שזה פסול מק"ו מאתרוג העשוי ככדור שהוא פסול.
ושוב התבוננתי בתוך התשובה של בעל ה'זבחי צדק' וראיתי שהוא עצמו העיר שזה דומה לבריה אחרת רק כתב שיתכן כיון שכל האתרוגים שם עשויים כך לכן הרי זה כשר, ועפי"ז ממה נפשך הוא יהיה פסול שאם כל האתרוגים גדלים כך הרי אינו ממין אתרוג כלל, ואם גדל כך רק פעם אחד הרי אתרוג משונה הוא ופסול.
ענף ב'
האם ניתן ללמוד שאתרוג המורכב כשר ממה שאתרוג התיום כשר
ה'אבני נזר' הוכיח מ'אתרוג התיום' שגם אתרוג המורכב כשר
א. הנה ידוע שדעת הש"ך בתחלה היה להכשיר אתרוג המורכב ומטעם שמבואר בגמ' (חולין דף עט) "שה ואפילו מקצת שה", והכא נמי אתרוג ואפילו מקצת אתרוג, ולבסוף חזר בו ואכמ"ל.
ובשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תפה) הביא ראיה לש"ך שמקצת אתרוג כשר מהא שכשר אתרוג התיום, שקשה שהרי אי אפשר לומר שיוצאים בשני האתרוגים ביחד שהרי פרי אמר רחמנא ולא שני פירות, וכמו שפסול שופר של פרה משום דשופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלושה שופרות, ולכן מוכרח שיוצאים רק באחד שהוא חסר שהרי בחלק התחתון הוא מחובר עם אתרוג השני ונמצא שאין כאן אתרוג שלם.
ולכן מוכרח מכאן שכל שהוא מחובר בתולדתו לא צריכים אתרוג שלם, והוא הדין נמי במורכב דינא הכי שאע"פ שאין כאן אתרוג שלם שהרי חלק ממנו הוא מפרי אחר, מ"מ כיון שהוא מחובר בתולדתו הרי הוא אתרוג כשר, עכ"ד של האבני נזר.
דחיית ראיית ה'אבני נזר'
ב. ולענ"ד יש להעיר על ראייתו שלפי שיטתו למה בשופר פסול קרן של פרה, ולמה לא נאמר שופר ואפילו מקצת שופר וכמו באתרוג שאומרים כך, ולכן בפשטות נראה שחז"ל הבינו שאם כתוב שופר אז אין הכוונה לקרן של פרה כיון שמיחזי כמו כמה שופרות, והכא נמי אם היה לנו סוג פרי שמגדל שני פירות ביחד לא היה כשר כיון שמתחזי כמו שני פירות והרי פרי אמר רחמנא ולא כמה פירות, אבל כיון שכוונת הפסוק הוא לאתרוג שבדרך כלל הוא פרי אחד, לכן גם אם יקרה שיש אתרוג של שני ראשים מ"מ כיון שאינו שינוי מאתרוג שכל אחד מיד אומר שזה אתרוג, לכן אין כאן פסול של פרי אחד אמר רחמנא שהרי באמת הוא פרי אחד, ולא קשה מידי לענ"ד.