סעיף יח
העגול ככדור, פסול.
סעיף יט
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, פסול, עשאו כמו ברייתו, אף על פי שעשאו דפין דפין, כשר.
מה הטעם שעשוי ככדור פסול
הלבוש כתב שטעם הפסול אם 'עשוי ככדור' הוא משום שאין צורתו עליו אולם הביאור הלכה סובר שהוא משום פסול הדר
א. המשנ"ב כתב בשם הלבוש שטעם הפסול של 'עשוי ככדור' הוא משום שאין דרכו להיות כן, וכתב השער הציון "מלשון זה משמע לכאורה דלא הוי בכלל אתרוג, ואם כן הוא פסול בכל הימים, אבל לעניות דעתי אפשר לומר דהטעם הוא משום שאינו הדר, ולפי זה להרמב"ם וסיעתו כשר בשאר יומי, דבודאי לא גרע דבר זה מגדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, ומוכח מהרמב"ם פרק ח מהלכות לולב הלכה ח' וט' דכשר בשאר יומי, עיין שם", עכ"ל.
והיינו מדכתב הרמב"ם (הלכות לולב פרק ח הלכה ח) "אתרוג שהוא תפוח סרוח כבוש שלוק שחור לבן מנומר ירוק ככרתי פסול, גדלו בדפוס ועשהו כמין בריה אחרת פסול", ובהלכה ט כתב "כל אלו שאמרנו שהם פסולין מפני מומין שבארנו או מפני גזל וגניבה ביום טוב ראשון בלבד אבל ביום טוב שני עם שאר הימים הכל כשר", ומשמע שקאי על מה שכתב הרמב"ם מקודם שכולל גם אם עשאו כצורה אחרת, ומזה מוכח שהפסול הוא משום הדר.
מוכיח ממה שמכשיר הרמב"ם 'ירוק ככרתי' בשאר הימים שגם דבר שאין צורת פרי הרי הוא כשר בשאר הימים
ב. אולם יש לשאול על השעה"צ שא"כ סתר לכאורה את משנתו, שהרי בס"ק לד כתב המשנ"ב שטעם שפסול 'ירוק ככרתי' הוא משום שלא נגמר פרי ולא משום הדר, וא"כ היה לו לפסול כל הימים, ומזה שמשמע שהרמב"ם מכשיר ירוק ככרתי בשאר ימים מוכח אחד מן השנים, או שגם דבר שחסר בשם 'פרי' כשר בשאר הימים ודלא כמו השעה"צ [ועפי"ז צ"ל שמה שכתב המג"א בסימן תרמט ס"ק כז בשם הטור שמה שחסר כשר בשאר הימים הוא רק אם נשאר כשיעור – צ"ל שזה רק לטור לשיטתו שסובר שכל הפסולים פסולים בשאר הימים חוץ מחסר ושאול, אבל לשיטת הרמב