העושה סוכה תחת אילן או גג
מלבד הדינים אלו דברים כשרים לסכך, והדין שהסכך יסכך על הסוכה באופן שצילתה מרובה מחמתה כפי שיתבאר בסימנים תרל"א תרל"ב, ישנה הלכה נוספת שדרשו חז"ל מדכתיב "בסוכת" בכתיב חסר, שצריך שלא יהיה סיכוך נוסף על הסוכה מלבד הסיכוך הכשר. וכתב הרמ"א שלדעה השניה אם השפיל את הענפים למטה ועירבם עם הסכך הכשר ואינם ניכרים, הרי הם בטלים והסוכה כשרה (אף אם הסכך הכשר אין צילתו מרובה מחמתו בלא האילן). וכתב המ"ב שאם הסוכה צילתה מרובה מחמתה כשר אפילו בניכרים או במונחים ממש זה ע"ג זה (אבל אם יש חלל ביניהם אסור אפילו בצילתה מרובה מחמתה), ויש חולקים. עוד כתב המ"ב שיש חולקים על הרמ"א וסוברים שרק אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן מועיל להשפיל את ענפי האילן, ונכון להחמיר כוותייהו. עוד כתב הרמ"א שאם הניח סכך כשר ע"ג הסכך הפסול מיקרי עירוב וכשר. וכתב המ"ב דהיינו כשהסכך הכשר מרובה על הפסול, ודעת המ"א שרק אם הסכך הכשר צילתו מרובה מחמתו כשר, ולשארי אחרונים כשר בלאו הכי כל שהסכך הכשר הוא יותר מהסכך (והיינו אף אם ישפיל את ענפי האילן ויערבם עם הפסול, ואם הסכך הפסול צילתו מרובה מחמתו פסול לכו"ע אף אם הסכך הכשר הוא יותר מהסכך הפסול. אמנם בחמד משה תמה על הרמ"א וס"ל שלדידן דבעינן עירוב דווקא אף אם הסכך הכשר למעלה בעינן דווקא שיהיו מעורבים, וכן סובר המאמר מרדכי, ונמצא שלרש"י ותוס' דס"ל שבעינן מחמתו (שזה מועיל לדבריהם אפילו כשהם מרוחקים זה מזה), ולאבי העזרי דס"ל שלא מהני מה שהסכך הכשר צילתו מרובה מחמתו (אפילו כשיושב בצל אילן) חשיב עירוב. ואם הסכך הכשר והפסול מונחים על הסוכה כל אחד בפני עצמו, כשר אף במחצה על מחצה אלא שכיון שא"א לצמצם יש להעדיף מעט. באיזה אופן מועילה קציצת האילן- סוכה שתחת האילן וקצץ את האילן כדי שיהיה חלק מהסיכוך הכשר, הסוכה כשרה אפילו אם אין שם סכך אחר, וצריך להגביה כל ענף לבדו ולהניחו לשם צל (וא"צ להניחו לשם סוכה), ואם לאו פסול משום תעשה ולא מן העשוי.
תחב יחור של אילן בארץ וענפיו מצילים על הסוכה, אם עשה זאת לשם צל על הסוכה כשר (אא"כ השריש), ואם שלא לשם צל וכשהגיע סוכות כיוון שיהיה לשם צל, פסול משום תעשה ולא מן העשוי. העושה סוכה תחת מחובר או בית ומסירו לא מיקרי תעשה ולא מן העשוי, כיון שהפסול אינו בסכך, ולכו"ע א"צ לחזור ולנענע את הסכך. העושה סוכה תחת הגג והסיר הרעפים ונשארו הקורות שמתחתם, לדעת השו"ע הסוכה כשרה, ומותר לשבת אף תחת הקורות, שאף שהקורות לא נקבעו לשם צל, מ"מ הסרת הרעפים נחשב תיקון בגוף הקורות לשם סוכה, וזה מועיל לפי המ"א אפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה רק בצירוף הקורות, והחמד משה והמאמר מרדכי מפקפקים בזה קצת. ומשמע במ"א שלדעת השו"ע לכו"ע א"צ שיהיה הסכך צילתו מרובה מחמתו גם אם ינטל מה שכנגד העצים, כי גם העצים כשרים, ומהגר"א משמע שלדעת אבי העזרי (הדעה השניה בדין סוכה שתחת האילן) צריך שאפילו אם ינטל מה שכנגד הקורות ישאר סכך כשר כשיעור. אבל ללא המעשה של הסרת הרעפים (אלא שעדיין לא הניח הרעפים ע"ג הקורות) נחשבים הקורות לסכך פסול, והדין בזה כמו בסוכה שתחת האילן שכשר רק באופן שאם ינטל הסכך שכנגד הקורות תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, וכן נ"מ שצריך שהקורות לא יהיו רחבים ד"ט. ויש אחרונים שסוברים שבכל גוונא צריך שאם ינטל הסכך שכנגד הקורות תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, דלא ברירא לומר שע"י הסרת הרעפים נעשו הקורות לסכך כשר, ובאמת בסתם סוכות שרגילים לכסות את כל הסוכה בודאי בכל גוונא תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה, וא"צ לצמצם שלא לשבת תחת הקורות (אף לפוסקים שמחמירים שלא לשבת תחת סכך פסול אפילו אם הוא פחות מד' טפחים, אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריווח ג' טפחים בין קורה לקורה משום חשש לבוד. ואם סיכך ע"ג הקורות עצמם הסוכה כשרה אפילו אם אין ביניהם ג"ט, ולא אומרים לבוד לצרפם יחד ויהיו יותר מד' טפחים שזה פוסל את הסוכה, כיון שמונח ביניהם סכך כשר, ואפילו אם הקורות בנויות מתחילה בלא גג כשרה, ומותר גם לשבת תחת הקורות. לדעת הרמ"א מותר לעשות סוכה מתחת גג נפתח אפילו בשעה שהגג סגור, ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, והב"ח והמ"א והא"ר ושארי אחרונים מחמירים שצריך לפתוח את הגג לפני הסיכוך, ואם שכח וסיכך כשהגג סגור צריך לפתוח את הגג ולנענע כל עץ בפני עצמו ולחזור ולהניחו לשם צל, ואם סיכך על התקרה והסיר את התקרה פסול לכו"ע כיון שמקודם היה סכך בלי דפנות וללא דפנות אין על הסיכוך שם סכך, ולכן מכשיר הפמ"ג אם היה י' טפחים בין הסיכוך לגג, ובביכורי יעקב מצדד להכשיר אפילו אם היה רק חלל טפח. ואם הסיכוך היה כדין ואח"כ סגר את הגג מפני הגשמים וחזר ופתחו, כשר לכו"ע, כיון שנעשה מתחילה בהכשר, והוי כמו שפרס עליה סדין והורידו. ואפילו ביו"ט מותר לסגור ולפתוח את הגג אם יש לו צירים, ואין בזה משום בנין וסתירה דהוי כפתח, ואם אין לו ציר מותר ע"י נכרי. ויזהר שלא ישב שם כשהגג סגור, וכן יזהר שהגג לא ישאר מוטה קצת על הסוכה, דאפילו אם אינו מוטה בשיעור הפוסל את הסכך, צריך להזהר לא לשבת תחתיו. ואם הגג קבוע עם מסמרים ושכח לפותחו עד כניסת יו"ט ואין לו סוכה אחרת, מסתפק הפמ"ג אם מותר לפותחו ע"י נכרי או לסכך סוכה אחרת ע"י נכרי משום שבות במקום מצוה, או שאסור, וסיים להורות היתר חלילה לי וצ"ע בכל זה, עכ"ל. ועיין בביכורי יעקב. ובבין השמשות בודאי יש להקל ע"י נכרי. סוכה פטורה ממזוזה, אפילו אם היא בחדר שדר בו כל השנה, דשבעת ימים לא מיקרי קבע, ואם יש שני חדרים זה לפנים מזה, אם הסוכה היא בחדר הפנימי ונכנסים מהחדר לסוכה, פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו, ואם הסוכה בחדר החיצוני וממנה נכנסים לחדר הפנימי, י"ל שחייב לשים מזוזה בפתח הסוכה הפתוח לרה"ר וכדומה, דהוי כבית שער.