מתי סכך פסול או אויר פוסלים את הסוכה
המסכך חלק מסוכתו בסכך פסול, או שחלק מהסוכה אינו מסוכך כלל (-אויר), יש פעמים שכל הסוכה נפסלת, ויש פעמים שהסוכה כשרה מלבד אותו מקום, ויש פעמים שגם אותו מקום כשר, וזה תלוי בשיעור הסכך הפסול והאויר, ואם זה נמצא תוך ד' אמות לדפנות )בסכך פסול, שאומרים בזה דופן עקומה(, ואם יש שיעור הכשר סוכה וג' דפנות במקום שיש בו סכך כשר, וכדלהלן.
סכך פסול שנמצא באמצע הסוכה ויש בסוכה ז' על ז' טפחים של סכך כשר, אם הסכך הפסול רחב ד' טפחים והוא לכל אורך הסוכה, הסוכה פסולה )אם יש לה רק ג' דפנות( אפילו אם הסכך פסול רק מדרבנן, כיון שכל צד נחשב לסוכה בפני עצמה שאין לה אלא ב' דפנות, אבל בפחות מד' טפחים כשרה, ומותר לישן גם מתחת לסכך הפסול, וי"א שאף שהסוכה כשרה בפחות מד' טפחים, אין לישן תחת סכך פסול אלא בפחות מג' טפחים, ויש להחמיר בזה לכתחילה. ואם בצד אחד יש ג' דפנות ושיעור סוכה ז' על ז' טפחים, אותו צד כשר אף שבאמצע יש סכך פסול בשיעור הפוסל, והצד השני פסול שהרי אין לו ג' דפנות. ואם סוף הסכך הפסול אינו רחוק ד' אמות מהדופן שבצד השני, אותו צד כשר מטעם דופן עקומה, וגם החלק השני כשר אם יש בו הכשר סוכה, דלגבי אותו חלק לא אומרים דופן עקומה.
ואם הסכך הפסול נמצא בצידי הסוכה אינו פוסל אלא בד' אמות, דבפחות מכך אנו רואים כאילו הכותל נעקם והסכך הפסול הוא חלק מהכותל )דופן עקומה(, ולכן בית שנפחת חלק מהגג שבאמצע הבית וסיכך במקום הפחת, והתקרה שנשארה בין הסכך הכשר לכתלים היא פחות מד' אמות, כשרה. אמנם אין ישני ם מתחת הסכך הפסול שבצדדים כל זמן שיש בו ד' טפחים, ואפשר שגם אם שלשה טפחים הם בתוך הסוכה ועוד טפח נמצא מחוץ לסוכה, אסור לישן תחתיו. ואם הניח נסר רחב ד' טפחים בפתח הסוכה, ונסר זה נמצא ג' טפחים בתוך הסוכה וטפח אחד בחוץ, ואם ננכה ד' טפחים אלו אין בסוכה ז' על ז' טפחים כשיעור הכשר סוכה, הסוכה פסולה. ועיין לקמן בדין אויר, מה שנתבאר שם לענין סכך פסול שאינו לאורך כל הסוכה.
ואם הסוכה אין בה אלא ז' על ז' טפחים, ויש בה סכך פסול, בין באמצע בין מן הצד בג' טפחים פסולה ובפחות מג' טפחים כשרה וישנים תחתיו. וכתב המ"א שגם בסוכה שהיא ט' ומחצה טפחים, סכך פסול של ג' טפחים פוסל, כיון שבלא הסכך הפסול אין שיעור הכשר סוכה, ועיין בא"ר.
דיני דופן עקומה- א' מהשו"ע משמע שאם הדפנות לא מגיעות עד לסכך הפסול לא אומרים דופן עקומה )ובבה"ל מביא מקרים מצויים שצריך להזהר בזה(, ויש חולקים, ואפשר שאם הרווח ביניהם הוא פחות מג' טפחים לכו"ע אומרים דופן עקומה. ב' סכך פסול המונח באלכסון, אע"פ שאורך השיפוע ד' אמות, אם בקו ישר אין ד' אמות אומרים דופן עקומה, וכן בסכך פסול שנמצא באמצע הסוכה מחשבים את הד' טפחים בקו ישר ולא באלכסון. ג' סכך פסול המונח באלכסון, והסכך הכשר אינו למעלה בסיום האלכסון אלא למטה, ולפני הסכך הכשר יש קורה הפסולה לסיכוך שאם נצרף אותה לסכך הפסול יהיה ביחד ד' אמות, אע"פ שהקורה אינה מרוחקת ג' טפחים מהמקום שתחת הסכך הפסול אין מצטרפים, כיון שבגובה רחוק ממנו ג' טפחים ולא אמרינן לבוד וחבוט רמי להחמיר.
אויר במקום הסכך פוסל בג' טפחים בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה, בין באמצע בין מן הצד, )ואויר חמור מסכך פסול מפני שההפסק בסכך ניכר יותר(, והיינו שאותו מקום שאין בו סכך, פסול, ולענין שאר הסוכה אם יש למקום הסכך הכשר שיעור סוכה וג' דפנות כדין, אותו מקום כשר, והחלק החיצון פסול, ולא אומרים דופן עקומה אלא בסכך פסול ולא באויר. ואם האויר )או סכך פסול ד' טפחים( נמצא לאורך כל הסוכה ואין למקום הסכך הכשר שיעור סוכה וג' דפנות, כל הסוכה פסולה, ואם הסכך הכשר שמשני צידי האויר )או הסכך הפסול( מחובר בצדדים, מצטרפים שני החלקים לשיעור הכשר סוכה, ובכהאי גוונא מקום הסכך הכשר כשר ומקום האויר )או הסכך הפסול( אין לישב תחתיו, ובביכורי יעקב מפקפק על מה שמצרפים את שני החלקים לשיעור הכשר סוכה. ואם האויר הוא פחות מג' טפחים אינו פוסל, ואף מצטרף להשלים שיעור סוכה דאמרינן לבוד והוי כסתום, אבל אין ישנים ואוכלים תחתיו )והא דנקט שינה בכל מקום משום ששינה אסורה אפילו עראי, משא"כ באכילה(, אם האויר הוא לאורך כל הסוכה, או שיש בו כדי לעמוד ראשו ורובו, ובר"ן איתא ראשו או רובו וכן משמע בריטב"א, ומשמע בגמרא שדין אין ישנים תחתיו הוא מדאורייתא.
סכך פסול ואויר הסמוכים זה לזה ואין בכל אחד בפני עצמו שיעור הפוסל, אינם מצטרפים זה לזה, ולכן סוכה שיש בה אויר ג' טפחים אפשר למעטו אפילו בסכך פסול, וכן סכך פסול ד' טפחים אפשר למעטו בין בקנים בין באויר. אמנם אם אין בסוכה אלא ז' על ז' טפחים, אויר וסכך פסול מצטרפים לפסול.
שני סככים פסולים שיש אויר ביניהם אם בכל אחד יש ב' טפחים והאויר הוא פחות מג' טפחים, יש להסתפק אם הם מצטרפים לפסול את הסוכה, ולכן אם אפשר לתקן יתקן, ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך. ואם אין בשניהם יחד ד' טפחים אלא רק בצירוף האויר, לא אמרינן שיהא כסתום מחמת לבוד, דלא אמרינן לבוד להחמיר והיינו לומר שנחשב כאילו האויר הוא כסתום בסכך פסול.