סימן תרכ"ז
כמו שנתבאר בסימן הקודם שאין לעשות סוכה מתחת בית או אילן, כך העושה אהל פנימי בתוך הסוכה והוא יושב בצל האהל, לא יצא ידי חובתו. ובסימן זה יבואר מה נחשב אהל בתוך הסוכה ואין לשבת תחתיו, ומה אינו נחשב אהל אף שהוא מיצל עליו ומותר לשבת תחתיו.
שינה תחת המיטה- צריך לשבת בצל הסוכה ולא בצל אהל אחר, ועיקר ישיבת הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה, ולכן הישן תחת המיטה בסוכה ותחתית המיטה גבוהה י' טפחים מהקרקע לא יצא ידי חובתו, אפילו אם דפנות המיטה רחבים פחות מטפח. וכתב הב"ח שלפי טעם זה הפסול הוא מדרבנן, אבל לסוברים שהפסול הוא משום שזה דומה לסוכה תחת סוכה זה דאורייתא, והפמ"ג מפקפק דאפשר שלכו"ע זה דרבנן.
הישן בסוכה תחת כילה (-סדינים הפרוסים סביב המיטה על ארבעה מקלות, ואינה דבר קבוע. וקינופות הם דבר קבוע, ונקליטין אינם קבועים אבל הם קבועים יותר מכילה, ודינם יבואר להלן), אם הכילה אינה גבוהה י' טפחים מהקרקע, או שאין לה גג רחב טפח, יצא, דלא חשיב אהל, אבל אם יש לה גג טפח, ויש בין הקרקע לכילה י' טפחים (אע"פ שבין המיטה לכילה יש פחות מי' טפחים), לא יצא, דחשיב אהל. ואם אין לה גג טפח ובתוך ג' טפחים סמוך לגג יש רוחב טפח נחשב כגגו טפח, ובחמד משה מפקפק על דין זה. וכן היכא שיש מרחק טפח בין הסדינים לקרקע, חשיב שיש בגגה טפח, דאמרינן שהאויר שבין הסדינים לארץ נעשה מחיצה מדין לבוד, וממילא כל הכילה נחשבת כגג והוי אהל.
קינופות (-עצים היוצאים מארבעת ראשי המיטה והם קבועים מאד), אסור לפרוס עליהם סדין ולישן תחתיו אפילו אם אינם גבוהים י' טפחים מן המיטה, (וכאן מודדים מן המיטה כיון שהם קבועים, משא"כ בכילה).
נקליטין (-עץ אחד יוצא מאמצע המיטה בראשה והשני כנגדו במרגלותיה ויש עצים ארוכים מזה לזה), מותר לפרוס עליהם סדין ולישן תחתיו, מפני שאין לה גג טפח, ובלבד שלא יהיו גבוהים י' טפחים מהמיטה, ויש מכשירים אף בגבוהים עשרה, דס"ל שאוהל משופע לא מיקרי אהל כלל, ונקטינן בזה להחמיר.
פרס סדין תחת הסכך לנוי, או שנתן תחת הסכך לנוי דברים אחרים שאין מסככים בהם כגון מיני אוכלים וכלים נאים, אם הם בתוך ד' טפחים לסכך הרי הם בטלים לסכך והסוכה כשרה ומותר אף לישב תחתיהם, ואם הם רחוקים ד' טפחים מהסכך אינם בטלים לסכך ודינם כסכך פסול, ואם יש בהם רוחב ד' טפחים והם באמצע הסוכה הרי הם פוסלים את כל הסוכה כמבואר בסימן תרל"ב, ואפילו אם אותם דברים חמתם מרובה מצילתם ג"כ אסור, ויש מקילים כשחמתם מרובה מצילתם, ונכון לתפוס דעת המחמירים. ואם אינם עשויים לנוי, אע"פ שהם בתוך ד' טפחים לסכך או אפילו בתוך הטפח הסמוך לסכך דינם כסכך פסול. והנה בגמרא מובא הפסול בתולה סדין כדי לקלוט את העלים הנושרים, ומהטור והשו"ע כאן מבואר שגם אם תלה למטרה אחרת פסול, והבה"ל דן מה הדין בתולה סדין כדי לייבשו, עיי"ש.
וכתב הרמ"א שאף שמדינא אין לאסור נוי סוכה אלא ברחבים ד' טפחים מ"מ יש להזהר לכתחילה שלא לתלות שום נוי סוכה אלא בתוך ד' טפחים לסכך, שמא יעשה נוי רחב ד' טפחים וישב תחתיו, ומ"מ לענין תלית מנורות כנגד השלחן אין צריך להחמיר שיהיו בתוך ד' טפחים, ואדרבה עדיף להרחיקם מן הסכך כל מה שיוכל.