הרי כשהאדם עושה חתונה לבנו, אינו רוצה ששום דבר יהרוס לו את שמחתו. מה הייתם אומרים על מחזה כזה? פוצחים בריקוד הראשון. האב תופס בבנו בשתי הידיים ומתחיל לרקוד - "טוב להודות לשם". והנה ניגש אליו אחד, דופק לו על כתפו ואומר: 'אתה זוכר שהתנו עם הקייטרינג שבעת הריקודים יעמיד על הבר מאתיים מנות? איזו חוצפה! הם הביאו רק חמישים והכל כבר נגמר. אני סבור שאסור להזמין יותר את הקייטרינג הזה'. בטח היה האב מנער אותו ממנו ואומר לו: "עשה לי טובה! תן לי לרקוד עם בני, תן לי לשמוח בשמחתי. בדברים האחרים כבר נטפל בהזדמנות אחרת...'
הבנה לחיים:
הקב"ה אומר: 'זמן שמחתנו היום. הבה נרקד ביחד אב ובן. היזהר שכל הדברים האחרים המעיקים על הלב לא יעניינו אותך. תדחה אותם לימים אחרים. יש לך חשבונות? בסדר, אבל למה עכשיו בזמן שמחתנו?'