ויש עוד רמז בתורה למה שעושים ביום שמיני עצרת שמחת תורה, למש״כ רבינו בחיי (כד הקמח ערך עצרת) שז' ימי הסוכות ושמיני של חג אחריהם, הרי הם כז' ימי הפסח שממנו מונים ז' שבועות ויום חמישים של מתן תורה אחריהם, והימים הספורים באמצע הם כחולו של מועד בין הראשון לשמיני, ועל כן קורין רז״ל לחג שבועות "עצרת" כשמיני של חג שקראו הכתוב "עצרת" הא למדת היום הזה קראו הכתוב "עצרת" על שם שהשכינה עוצרת לישראל להקריב לפניו, ויום מתן תורה קורין אותו רז״ל "עצרת" לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלקותו וגזירותיו, עכ״ל.
וכ״כ בדרשות אבן שועיב (דרשה ליום שמיני חג עצרת) שיש ליום שמיני עצרת שייכות עם עצרת של מתן תורה, כי מפסח ועד שבועות יש שבעה שבועות כנגד שבעת ימי סוכות, והשבוע הראשון כנגד יום ראשון של סוכות והשש שהן חול נגד הימים של חול המועד של חג הסוכות, ובתשלום שבעה שבועות עצרת מתן תורה כן שמיני חג העצרת.
ושם (בדרש לשבועות) כתב שבשמונה זמנים נתנו קצת מצות [האחד לאדם הראשון שש מצות, והשני לנח אבר מן החי, והשלישי לאברהם המילה, והרביעי ליעקב גיד הנשה, והחמישי ליהודה הייבום, והשישי במצרים קידוש החדש ופסח ופדיון בכורים, והשביעי במרה שם שם לו חוק ומשפט. ואמרו חכמים ז״ל שבת וקצת דינין במרה איפקוד. והשמיני בסיני כל התורה], וזהו זמן שמיני שניתנה לנו כל התורה, ולכן הוא כנגד יום שמיני עצרת, ונקרא בלשונם ז״ל עצרת כי הוא בתחלת השבוע השמינית.