שָׁמַיִם חֲדָשִׁים. הנביא ישעיה (סה,יז) מנבא על חידוש העולם בזמן הגאולה: 'הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאָרֶץ חֲדָשָׁה'. בהמשך (סו,כב) הנביא חוזר ומציין את החידוש הזה: 'הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה'. מה משמעות הדבר הזה?
מפרשי התורה מסבירים זאת בכמה דרכים. יש הרואים בכך דימוי לעולם טוב. כך מפרש המצודת דוד: "יהיה רוב טובה בעולם, כאילו נברא עולם חדש אשר לא יימצא שם צרות". הרד"ק כותב: "מרוב הטובה שתהיה, כאילו יהיה העולם חדש, שמיים חדשים והארץ חדשה". אבן־עזרא מפרש שהכוונה לשינוי מסוים בגשמיות העולם: 'השמיים הם הרקיע, ויהם יחודש אוויר טוב, שיהיו בני־האדם בריאים בגופם ויחיו שנים רבות, וגם יוסיף בכוח הארץ, והנה היא חדשה'.
רש"י מפרש את הפסוקים על יחסי ישראל ואומות העולם: "יִתחדשו השרים של מעלה, ויהיו שרי ישראל שרי עליונים ושרי האומות תחתונים, וכן בארץ". ואולם רש"י עצמו מביא פירוש שהכוונה ל"שמיים חדשים ממש", ואומר על כך: 'וכן עיקר, כי מקרא מוכיח'. גם המצודת דוד כותב: 'או הדברים כמשמען, וכמו שכתוב כי כאשר השמיים החדשים וכו' עומדים לפני'. האבודרהם (סדר שחרית של חול) אומר שזו כוונת התפילה 'עושה חדשות', על החידוש שהקב"ה יעשה לעתיד לבוא שמיים חדשים וארץ חדשה.
באיזה שלב בגאולה הדבר אמור להתרחש? בתורת החסידות נאמר (אור התורה בראשית דף כ,ב) שזה יקרה אחרי האלף השביעי.