ניכר בהליכותיו
"ואלה תולדות יצחק בן-אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כה, יט). "ואלה תולדות יצחק" – הליכות ימי חייו; "אברהם הוליד את יצחק" – זה מכלל תולדותיו, שבכל דרכיו והליכותיו היה ניכר ורשום שהוא בנו של אברהם.
(העמק דבר)
לא החשיבו את עצמם
יצחק היה סבור תמיד שהוא עצמו אינו כלום, אלא "בן אברהם", תלה הכול בזכות אביו בלבד. ואברהם היה חושב שלא עשה ולא פעל כלל בעבודת הבורא, ואין לו זכות אלא זו, שהעמיד בן הגון – "אברהם הוליד את יצחק". זה היה דרכם בקודש, שלא ראו עצמם ראויים בעיניהם, אלא או זכות אבותם בידם, או זכות בניהם.
(רבי יחיאל מאלכסנדר)
זכר את מוצאו
"תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" (רש"י). וזה הפירוש: "ואלה תולדות יצחק בן-אברהם" – אלה הגורמים למעשיו הטובים של יצחק: "אברהם הוליד את יצחק", שיצחק זכר תמיד את מוצאו, את אביו, את היותו בן לאברהם.
(רבי מנחם ממאנשייט)
האב גאה בבנו
"יצחק נתעטר באברהם, ואברהם נתעטר ביצחק" (מדרש תנחומא). רבים מתגאים ומתפארים בייחוס האבא והסבא, ואילו הם עצמם אינם עומדים במצב שבאבא והסבא גאים בבנם ובנכדם. הכתוב