חומש יומי – פרשת תולדות

חומש יומי – פרשת תולדות

יום ראשון כ"ח מרחשון

(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק:

וְאִלֵּין תּוֹלְדָת יִצְחָק בַּר אַבְרָהָם אַבְרָהָם אוֹלִיד יָת יִצְחָק:

רש"י: ואלה תולדת יצחק. יעקב ועשו האמורים בפרשה:

אברהם הוליד את יצחק. (לאחר שקרא הקדוש ברוך הוא שמו אברהם, אחר כך הוליד את יצחק, דבר אחר:) על ידי שכתב הכתוב: "יצחק בן אברהם", הוזקק לומר: "אברהם הוליד את יצחק", לפי שהיו ליצני הדור אומרים: 'מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו', מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל: "אברהם הוליד את יצחק", וזהו שכתב כאן: "יצחק בן אברהם" (היה), שהרי עדות יש ש"אברהם הוליד את יצחק":

(כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה:

וַהֲוָה יִצְחָק בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין כַּד נְסֵיב יָת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל אֲרַמָּאָה מִפַּדַּן אֲרָם אֲחָתֵיהּ דְּלָבָן אֲרַמָּאָה לֵיהּ לְאִנְתּוּ:

נקודות משיחות קודש

לבכר את דרך ה"אהבה" על דרך ה"יראה"

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (כה, יט)
לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה כו', מֶה עָשָׂה הַקָּבָּ"ה, צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם (רש"י)

מבאר בתורת החסידות, שאברהם ויצחק מסמלים שתי דרכים שונות בעבודת ה'. אברהם מיצג את מדת האהבה, כמו שנאמר: "אברהם אהבי", ואלו יצחק מיצג את מדת היראה.

מכך שלא צר הקדוש ברוך הוא את קלסתר פניו של אברהם בדמות יצחק, אלא את קלסתר פניו של יצחק בדמות אברהם, יש ללמד הוראה בעבודת האדם לקונו:

כאשר יהודי נמצא בספק כיצד עליו להתנהג בעבודת הבורא, האם לבחר בדרך האהבה והחסד, או בדרך היראה והגבורה – עליו לבכר את דרכו של אברהם ולעבד בדרך האהבה, ועל־דרך המבאר בספר התניא לגבי קרוב בני ישראל לה', שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו, שלכך נקראו בשם "בריות", צריך למשוך אותם בחבלי עבותות אהבה, ועל ידי זה אולי יוכל לקרבם לתורה ולעבודת ה', וגם אם לא הצליח בכך – לא הפסיד את שכר מצות אהבת רעים.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"כ ע' 105)

בעל הטורים

כה (יט) הוליד. בגימטריא: דומה. שהיו זיו איקונין של יצחק דומין לאברהם. תורה כ

הפניות לנקודות קודש

יעקב ועשיו האמורים בפרשה: מניין לרש"י ש"תולדות" הכוונה לבניו של יצחק, ולא להמשך מאורעות חייו? – לקו"ש ח"ה ע' 112.
היו ליצני הדור אומרים וכו': מה החידוש בעניין זה, הרי על פי טבע הבן דומה לאביו. ביאור בדברי רש"י, שאברהם מדת החסד ויצחק גבורה – לקו"ש ח"כ ע' 100.

רש"י (המשך פסוק כ): בן ארבעים שנה. שהרי כשבא אברהם מהר המוריה, נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן ל"ז שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה, ל"ז שנה. ובת צ' היתה כשנולד יצחק ובת קכ"ז כשמתה, שנאמר: "ויהיו חיי שרה וגו'", הרי ליצחק ל"ז שנים, ובו בפרק נולדה רבקה. המתין לה עד שתהא ראויה לביאה, ג' שנים, ונשאה:

בת בתואל מפדן ארם אחות לבן. וכי עדין לא נכתב שהיא בת בתואל, ואחות לבן ומפדן ארם? אלא להגיד שבחה, שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם:

מפדן ארם. על שם ששני ארם היו: ארם נהרים וארם צובה, קורא אותו 'פדן' לשון "צמד בקר", ותרגום "פדן" – 'תורין', ויש פותרים: "פדן ארם", כמו: שדה ארם, שבלשון ישמעאל קורין לשדה: "פדן":

(כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:

וְצַלִּי יִצְחָק קֳדָם יְיָ לָקֳבֵל אִתְּתֵיהּ אֲרֵי עֲקָרָה הִיא וְקַבֵּיל צְלוֹתֵיהּ יְיָ וְעַדִּיאַת רִבְקָה אִתְּתֵיהּ:

רש"י: ויעתר. הרבה והפציר בתפלה:

ויעתר לו. נתפצר ונתפיס ונתפתה לו. ואומר אני: כל לשון 'עתר', לשון הפצרה ורבוי הוא, וכן: (יחזקאל ח) "ועתר ענן הקטרת", מרבית עלית העשן. וכן: (שם לה) "והעתרתם עלי דבריכם", וכן: (משלי כז) "ונעתרות נשיקות שונא", דומות למרבות והנם למשא, אנקרישר"א בלע"ז:

לנכח אשתו. זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת (יבמות סד):

ויעתר לו. לו, ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. לפיכך, 'לו' ולא לה:

(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה:

וּדְחָקוּ בְּנַיָּא בִּמְעָהָא וַאֲמַרַת אִם כֵּן לְמָה דְנָן אֲנָא וַאֲזָלַת לִמְתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ:

רש"י: ויתרצצו. על כרחך המקרא הזה אומר דרשני, שסתם מה היא רציצה זו, וכתב: "אם כן, למה זה אנכי"?. רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודת אלילים, עשו מפרכס לצאת. דבר אחר: מתרוצצים זה עם זה, ומריבים בנחלת שני עולמות:

ותאמר אם כן. גדול צער העבור:

למה זה אנכי. מתאוה ומתפללת על ההריון:

ותלך לדרש. לבית מדרשו של שם:

לדרש את ה'. שיגיד לה מה תהא בסופה:

(כג) וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:

וַאֲמַר יְיָ לַהּ תְּרֵין עַמְמִין בִּמְעַיִךְ וְתַרְתֵּין מַלְכְּוָן מִמְּעַיִךְ יִתְפָּרְשׁוּן וּמַלְכוּ מִמַּלְכוּ תִּתְקַף וְרַבָּא יִשְׁתַּעְבַּד לִזְעֵירָא:

בעל הטורים

(כ) בקחתו. ב' במסורה. "בקחתו את רבקה", ואידך גבי ירמיה: "בקחתו אתו והוא אסור באזקים" (ירמיה מ, א). מה "קחתו" דהתם אסור, אף הכא אסור. ללמד שאף יצחק עקור היה. וילפינן מנוח מיצחק. כתיב הכא (פסוק כא) "ויעתר יצחק", וכתיב התם (שופטים יג, ח) "ויעתר מנוח".

לבן הארמי. אותיות הרמאי. תורה כא

(כא) כי עקרה הוא. "הוא" כתיב. לומר לך שאף הוא היה עקור. ואית דדריש המקרא לומר: היא ולא הוא, דהא כתיב (לעיל כא, יב) "כי ביצחק יקרא לך זרע", אלמא לאו עקור הוה.

ותהר רבקה אשתו. "אשתו" בגימטריא: קש ואש. זהו דכתיב (עובדיה א, יח) "והיה בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש". תורה כב

(כב) ויתרצצו. זה הולך אחר "צו את בני ישראל", וזה הולך אחר עבודה זרה, דכתיב (הושע ה, יא) "הואיל הלך אחרי צו". זה מתיר צוויו של זה, וזה מתיר צוויו של זה.

לדרש. בגימטריא: מן שם בן נח. תורה כג

(כג) גוים. "גיים" כתיב. רמז לעשרה אומות שבאו להחריב בית המקדש, דכתיב (תהלים פג, ז) "אהלי אדום וישמעאלים מואב" וכו', והם עשרה. דבר אחר: "גיים" עולה ס"ג. זה נתברך בן ס"ג, וזה בא בס"ג אומות בחרבן בית שני, כי ז' אומות נעקרו. והיינו דכתיב (תהלים נג, ד) "הכל סג יחדו נאלחו".

שני גיים בבטנך. בגימטריא: רבי יהודה ואנטונינוס.

ולאם מלאם יאמץ. יתגבר על חבירו ויחריבו זה את זה. והיינו דכתיב (יחזקאל כו, ב) "אמלאה החרבה". תורה כד

(כד) וַיֹּאמֶר ה' לָהּ • עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ, לְשֵׁם נֶאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא אָמַר לָהּ. שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ • "גֵּיִים" כְּתִיב, כְּמוֹ (הֵמוּ) גֵּאִים, אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים (ע"ז יא). וּשְׁנֵי לְאֻמִּים • אֵין 'לְאֹם' אֶלָּא 'מַלְכוּת'. מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ • מִן הַמֵּעַיִם הֵם נִפְרָדִים, זֶה לְרִשְׁעוֹ וְזֶה לְתֻמּוֹ. מִלְאֹם יֶאֱמָץ • לֹא יִשְׁווּ בִּגְדֻלָּה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל כו) "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה", לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחָרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:

וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ • אֲבָל בְּתָמָר כְּתִיב: "וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ", שֶׁלֹּא מָלְאוּ יָמֶיהָ כִּי לְז' חֳדָשִׁים יְלָדַתַם. וְהִנֵּה תוֹמִם • חָסֵר, וּבְתָמָר "תְּאוֹמִים" מָלֵא, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, אֲבָל כָּאן אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע.

(כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו:

אַדְמוֹנִי • סִימָן הוּא שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ דָּמִים (בראשית רבה). כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר • מָלֵא שֵׂעָר, כְּטַלִּית שֶׁל צֶמֶר הַמְּלֵאָה שֵׂעָר, פלוקיר"א בְּלַעַז. וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו • הַכֹּל קָרְאוּ לוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה וְנִגְמָר בִּשְׂעָרוֹ כְּבֶן שָׁנִים הַרְבֵּה.

(כו) וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם:

וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְגוֹ' • שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה, הַדּוֹרְשׁוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ: בְּדִין הָיָה אוֹחֵז בּוֹ לְעַכְּבוֹ, יַעֲקֹב נוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה וְעֵשָׂו מִן הַשְּׁנִיָּה, צֵא וּלְמַד מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁפִּיהָ קְצָרָה, תֵּן בָּהּ שְׁתֵּי אֲבָנִים, זוֹ תַּחַת זוֹ. הַנִּכְנֶסֶת רִאשׁוֹנָה, תֵּצֵא אַחֲרוֹנָה, וְהַנִּכְנֶסֶת אַחֲרוֹנָה, תֵּצֵא רִאשׁוֹנָה. נִמְצָא, עֵשָׂו הַנּוֹצָר בָּאַחֲרוֹנָה, יָצָא רִאשׁוֹן, וְיַעֲקֹב שֶׁנּוֹצַר רִאשׁוֹנָה, יָצָא אַחֲרוֹן, וְיַעֲקֹב בָּא לְעַכְּבוֹ שֶׁיְּהֵא רִאשׁוֹן לַלֵּדָה כָּרִאשׁוֹן לַיְּצִירָה, וְיִפְטֹר אֶת רַחְמָהּ וְיִטֹּל אֶת הַבְּכוֹרָה מִן הַדִּין. בַּעֲקֵב עֵשָׂו • סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמֹר מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב • הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (ס"א אָמַר: 'אַתֶּם קְרִיתוּן לִבְכוֹרְכֶם שֵׁם, אַף אֲנִי אֶקְרָא לִבְנִי בְּכוֹרִי שֵׁם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב".) דָּבָר אַחֵר: אָבִיו קָרָא לוֹ יַעֲקֹב, עַל שֵׁם אֲחִיזַת הֶעָקֵב. בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה • עֶשֶׂר שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת י"ג שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְעֶשֶׂר שָׁנִים הַלָּלוּ, צִפָּה וְהִמְתִּין לָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וּשְׁפָחָה לֹא רָצָה לִישָׂא לְפִי שֶׁנִּתְקַדַּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה (יבמות סד).

בעל הטורים
(כד) וְהִנֵּה תוֹמִם. "תומם" חסר יו"ד ואל"ף, שֶׁחָסְרָה י"א שְׁבָטִים שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְהוֹלִיד, כְּדִאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ. תורה כה
(כה) אַדְמוֹנִי. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי", "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם" (שמואל א טז, יב) גַּבֵּי דָּוִד. כְּשֶׁרָאָה שְׁמוּאֵל אֶת דָּוִד אַדְמוֹנִי, אָמַר: 'זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים כְּעֵשָׂו'. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר "עִם יְפֵה עֵינַיִם", כְּלוֹמַר: עִם דַּעַת סַנְהֶדְרִין הוּא עוֹשֶׂה, שֶׁנִּקְרְאוּ 'עֵינַיִם', שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כד) "אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה".
אַדְמוֹנִי. מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁחִית רֶחֶם אִמּוֹ וְנִתְגּוֹלֵל בַּדָּם.
דָּבָר אַחֵר: אַדְמוֹנִי מִלְּשׁוֹן 'אָדָם', שֶׁיָּצָא בַּעַל שֵׂעָר כְּאָדָם גָּדוֹל. וְזֶהוּ "כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר", שֶׁהָיָה מָלֵא שְׂעָרוֹת כְּאַדֶּרֶת, שֶׁאִם הוּא מִלְּשׁוֹן אָדָם, אַדֶּרֶת שֵׂעָר אֵינָהּ אֲדֻמָּה.
עֵשָׂו שְׁמוֹ. שֶׁהָיָה עָשׂוּי וְנִגְמָר.
עֵשָׂו. בְּגִימַטְרִיָּא: שָׁלוֹם. שֶׁאִלְמָלֵא שְׁמוֹ שֶׁהוּא שָׁלוֹם, הָיָה מַחֲרִיב הָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר: עֵשָׂו – ע' שָׁוְא. כְּלוֹמַר, שָׁוְא זֶה הִשְׁלִים לְע' אֻמּוֹת שֶׁבָּרָאתִי בָּעוֹלָם. תורה כו
(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו. ע"ן עוֹלֶה שִׁבְעִים, שֶׁשִּׁבְעִים אֻמּוֹת הֵן חוּץ מִיַּעֲקֹב.
וְיָדוֹ. ג' בַּמָּסוֹרָה. "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו", וְאִידָךְ: "וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה" (ישעיה יד, כז) בְּמַפַּלַּת הָאֻמּוֹת, וְאִידָךְ: "וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם" בִּישַׁעְיָה (לד, יז) בְּמַפַּלַּת אֱדוֹם. שֶׁבִּשְׁעַת לֵדָתָן רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ בְּיָדוֹ הָאֻמּוֹת.
וְיָדוֹ. בְּגִימַטְרִיָּא: הוי"ה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה יא, יא) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ", וּכְתִיב (עובדיה א, כא) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים".
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. "וַיִּקְרָא" בְּגִימַטְרִיָּא: אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאַבְרָהָם קְרָאוֹ יַעֲקֹב.
יַעֲקֹב. בְּגִימַטְרִיָּא: מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, וּבְגִימַטְרִיָּא: הַגַּן עֵדֶן, וּבְגִימַטְרִיָּא

סוֹד.

(כו) לִיצִירָה, וַיִּפְטֹר אֶת רַחְמָהּ וְיִטּוֹל אֶת הַבְּכוֹרָה מִן הַדִּין. בְּעָקֵב עֵשָׂו. סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמֹר מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (ס"א אָמַר: 'אַתֶּם קְרִיתוּן לִבְכוֹרְכֶם שֵׁם, אַף אֲנִי אֶקְרָא לִבְנִי בְּכוֹרִי שֵׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב".) דָּבָר אַחֵר: אָבִיו קָרָא לוֹ יַעֲקֹב, עַל שֵׁם אֲחִיזַת הֶעָקֵב. בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה. עֶשֶׂר שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת י"ג שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְעֶשֶׂר שָׁנִים הַלָּלוּ, צִפָּה וְהִמְתִּין לָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְשִׁפְחָה לֹא רָצָה לִשָּׂא לְפִי שֶׁנִּתְקַדַּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה (יבמות סד).

(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים:
וּרְבִיאוּ עוּלֵימַיָּא וַהֲוָה עֵשָׂו גְּבַר נַחְשִׁירְכָן גְּבַר נָפֵק לְחַקְלָא וְיַעֲקֹב גְּבַר שְׁלִים מְשַׁמֵּשׁ בֵּית אוּלְפָנָא:

רש"י: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִיבָם, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי י"ג שָׁנָה, זֶה פֵּרַשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרַשׁ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים. יֹדֵעַ צַיִד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ: 'אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן'? כְּסָבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא). אִישׁ שָׂדֶה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְּקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת. תָּם. אֵינוֹ בָּקִי בְּכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו. מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת, קָרוּי 'תָּם'. יֹשֵׁב אֹהָלִים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר.

נקודות משיחות קודש

מדוע נולד עשו עם משיכה לרע?

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (כה, כז)
וְעֵשָׂו הָיָה בִּכְלָל, אֶלָּא שֶׁקִּלְקֵל בְּמַעֲשָׂיו (ילקוט שמעוני יהושע רמז כג)

מִדִּבְרֵי הַ'יַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי' מִשְׁתַּמֵּעַ שֶׁ"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים" אֵין פֵּרוּשׁוֹ רַק שֶׁגָּדְלוּ בְּשָׁנִים, אֶלָּא גַּם שֶׁגָּדְלוּ בְּרוּחָנִיּוּת, וְרַק אַחַר כָּךְ קִלְקֵל עֵשָׂו בְּמַעֲשָׂיו. וְכֵן מְפָרֵשׁ גַּם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁגַּדְלוּתָם הָיְתָה בְּרוּחָנִיּוּת.
וְלִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן: הֲרֵי עַל הַפָּסוּק "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁכְּבָר בִּמְעֵי אִמּוֹ פָּנָה עֵשָׂו לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים. אִם כֵּן, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבַּתְּחִלָּה גָּדַל עֵשָׂו וְהִתְעַלָּה בְּרוּחָנִיּוּת, וְרַק אַחַר כָּךְ קִלְקֵל בְּמַעֲשָׂיו?
וְיֵשׁ לוֹמַר:
מְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בִּ"שְׁמוֹנָה פְּרָקִים" לָרַמְבַּ"ם, שֶׁבַּעֲבוֹדַת ה' יֶשְׁנָם שְׁנֵי אֳפָנִים: "הֶחָסִיד הַמְעֻלֶּה" וְ"הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". הֶחָסִיד הַמְעֻלֶּה מִתְאַוֶּה רַק לִדְבָרִים טוֹבִים, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הִיא לְהִתְעַלּוֹת בִּקְדֻשָּׁה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. לְעֻמָּתוֹ, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ הוּא מִי שֶׁ"מִּתְאַוֶּה אֶל הַפְּעֻלּוֹת הָרָעוֹת", וּבְכָל זֹאת "יִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ" וְ"יַעֲשֶׂה (רַק) הַטּוֹבוֹת".
וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁבָּזֶה נִבְדְּלוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו: יַעֲקֹב הָיָה "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" – "הֶחָסִיד הַמְעֻלֶּה". לְעֻמָּתוֹ, עֵשָׂו הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת "הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", וְלָכֵן הָיְתָה לוֹ בְּטִבְעוֹ מְשִׁיכָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ.
וְאָכֵן, בְּקַטְנוּתוֹ חִנֵּךְ אַבְרָהָם אֶת עֵשָׂו לִשְׁמֹר אֶת רְצוֹן ה' וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וְהוּא אָכֵן עָשָׂה כֵּן בַּפֹּעַל. וְרַק כְּשֶׁגָּדַל, לִהְיוֹתוֹ בַּעַל בְּחִירָה, קִלְקֵל בְּמַעֲשָׂיו. וּבִמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת טִבְעוֹ לְהִתְגַּבְּרוּת עַל הָרַע, נִצֵּל אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רַע בַּפֹּעַל, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"כ ע' 108 ואילך)

בעל הטורים:
לֹא יֵאָסֵף. זֶהוּ דִּכְתִיב (ישעיה ס, כ) "וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף". תורה כו
(כז) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם. סוֹפֵי תֵּיבוֹת: שֵׁם. שֶׁיָּשַׁב בְּאָהֳלֵי שֵׁם לִלְמוֹד.
תָּם יֹשֵׁב. ת"ם שָׁנִים "יוֹשֵׁב" מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת. רֶמֶז: לְאַחַר ת"ם שָׁנִים – "יֹשֵׁב אֹהָלִים" שֶׁל שְׁכִינָה.
יֹשֵׁב אֹהָלִים. עוֹלָה ת"י, שֶׁכָּךְ שָׁרְתָה שְׁכִינָה בָּאֹהֶל. תורה כז

(כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב:
וּרְחֵם יִצְחָק יָת עֵשָׂו אֲרֵי מִצֵּידֵיהּ הֲוָה אָכֵיל וְרִבְקָה רְחִימַת יָת יַעֲקֹב:

רש"י: בְּפִיו. כְּתַרְגּוּמוֹ: בְּפִיו שֶׁל יִצְחָק. וּמִדְרָשׁוֹ: בְּפִיו שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהָיָה צָד אוֹתוֹ וּמְרַמֵּהוּ בִּדְבָרָיו.

(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:
וּבַשֵּׁיל יַעֲקֹב תַּבְשִׁילָא וַאֲתָא (נ"א וְעַל) עֵשָׂו מִן חַקְלָא וְהוּא מְשַׁלְהֵי:

רש"י: וַיָּזֶד. לְשׁוֹן בִּשּׁוּל, כְּתַרְגּוּמוֹ. וְהוּא עָיֵף. (ב"ר) בִּרְצִיחָה, כְּמָה דְתֵימָא: (ירמיה ד) "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים".

(ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם:
וַאֲמַר עֵשָׂו לְיַעֲקֹב אַטְעֵימְנִי כְּעַן מִן סוּמָקָא סוּמָקָא הָדֵין אֲרֵי מְשַׁלְהֵי אֲנָא עַל כֵּן קְרָא שְׁמֵיהּ אֱדוֹם:

רש"י: הַלְעִיטֵנִי. אֶפְתַּח פִּי וּשְׁפֹךְ הַרְבֵּה לְתוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: 'אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, אֲבָל מַלְעִיטִין אוֹתוֹ'. מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה. עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת עֵשָׂו בֶּן בְּנוֹ, יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְאֵין זוֹ שֵׂיבָה טוֹבָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לְפִיכָךְ קִצֵּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָמֵשׁ שָׁנִים מִשְּׁנוֹתָיו, שֶׁיִּצְחָק חַי ק"פ שָׁנָה, וְזֶה קע"ה שָׁנָה, וּבִשֵּׁל יַעֲקֹב עֲדָשִׁים לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל. וְלָמָּה עֲדָשִׁים? שֶׁדּוֹמוֹת לְגַלְגַּל, שֶׁהָאֲבֵלוּת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם. (וְעוֹד, מַה עֲדָשִׁים אֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ הָאָבֵל אֵין לוֹ פֶּה, שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר, וּלְפִיכָךְ הַמִּנְהָג לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל בִּתְחִלַּת מַאֲכָלוֹ בֵּיצִים, שֶׁהֵם עֲגֻלִּים וְאֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ אָבֵל אֵין לוֹ פֶּה, כִּדְאַמְרִינַן בְּמוֹעֵד קָטָן: אָבֵל, כָּל ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ מֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בַּתְּחִלָּה. מג' וְעַד ז', מֵשִׁיב וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל וְכוּ', בְּרַשִׁ"י יָשָׁן).

(לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי:
וַאֲמַר יַעֲקֹב זַבֵּין כְּיוֹם דִּלְהֵן יָת בְּכֵירוּתָךְ לִי:

רש"י: מִכְרָה כַיּוֹם. כְּתַרְגּוּמוֹ "כְּיוֹם דִּלְהֵן", כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָּרוּר, כָּךְ מְכֹר לִי מְכִירָה בְּרוּרָה. אֶת-בְּכֹרָתְךָ. לְפִי שֶׁהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, אָמַר יַעֲקֹב: 'אֵין רָשָׁע זֶה כְּדַאי שֶׁיַּקְרִיב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא'.

(לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה:
וַאֲמַר עֵשָׂו הָא אֲנָא אָזֵיל לִמְמָת וּלְמָה דְנַן לִי בְּכֵירוּתָא:

רש"י: הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת. (מִתְנוֹדֶדֶת וְהוֹלֶכֶת הִיא הַבְּכוֹרָה, שֶׁלֹּא תְהֵא כָּל עֵת הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת כִּי שֵׁבֶט לֵוִי יִטֹּל אוֹתָהּ, וְעוֹד) אָמַר עֵשָׂו: 'מַה טִּיבָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זוֹ'? אָמַר לוֹ: 'כַּמָּה אַזְהָרוֹת וְעֳנָשִׁין וּמִיתוֹת תְּלוּיִין בָּהּ', כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: (סנהדרין סג) 'אֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה: שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ', אָמַר: 'אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת עַל-יָדָהּ, אִם-כֵּן מַה חֵפֶץ לִי בָּהּ'?.

(לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:
וַאֲמַר יַעֲקֹב קַיֵּים לִי כְּיוֹם דִּלְהֵן וְקַיֵּים לֵיהּ וְזַבֵּין יָת בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב:

בעל הטורים:
(כט) נָזִיד. בְּגִימַטְרִיָּא: אֶל אֶבְלוֹ. תורה ל
(ל) הַלְעִיטֵנִי נָא מִן. רָאשֵׁי תֵּיבוֹת: מָה"ן. לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב קָנָה מֵעֵשָׂו בְּכוֹרָתוֹ בְּלֶחֶם וַעֲדָשִׁים, כָּךְ קָנָה מָרְדֳּכַי אֶת הָמָן לְעֶבֶד בְּפַת לֶחֶם. תורה לא
(לב) וְלָמָּה זֶּה. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה", "וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (איוב כא, לד). מְלַמֵּד שֶׁכָּפַר בַּעִיקָּר וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַהֶבֶל. תורה לב

(לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה:
וְיַעֲקֹב יְהַב לְעֵשָׂו לְחֵם וְתַבְשִׁיל דִּטְלוֹפְחִין וַאֲכַל וּשְׁתִי וְקָם וַאֲזַל וְשָׁט עֵשָׂו יָת בְּכֵירוּתָא:

רש"י: וַיִּבֶז עֵשָׂו. הֵעִיד הַכָּתוּב עַל רִשְׁעוֹ, שֶׁבִּזָּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם.

כו (א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה:
וַהֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא בַּר מִכַּפְנָא קַדְמָאָה דִי הֲוָה בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם וַאֲזַל יִצְחָק לְוָת אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִשְׁתָּאֵי לִגְרָר:

(ב) וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:
וְאִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ וַאֲמַר לָא תֵחוֹת לְמִצְרָיִם שְׁרִי בְאַרְעָא דִי אֵימַר לָךְ:

רש"י: אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה. שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב, אָמַר לוֹ: "אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה", שֶׁאַתָּה 'עוֹלָה תְמִימָה' וְאֵין חוּצָה-לָאָרֶץ כְּדַאי לָךְ.

נקודות משיחות קודש

לצאת או להישאר?

אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ (כו, ב)
שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב, אָמַר לוֹ: אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שֶׁאַתָּה עוֹלָה תְמִימָה וְאֵין חוּצָה לָאָרֶץ כְּדַאי לָךְ (רש"י)

יֶשְׁנָן שְׁתֵּי דְּרָכִים בְּפִרְסוּם שְׁמוֹ שֶׁל ה' בָּעוֹלָם. דֶּרֶךְ אַחַת הִיא לָצֵאת מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים, לְהַגִּיעַ אֶל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וּלְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם. דֶּרֶךְ נוֹסֶפֶת הִיא לִפְעֹל בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁהָאוֹר וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּמָּקוֹם עַצְמוֹ יִהְיוּ חֲזָקִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהֵם יִמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם אֶת הָאֲנָשִׁים מִבַּחוּץ.
זֶה הָיָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אַבְרָהָם לְיִצְחָק. שְׁנֵיהֶם עָסְקוּ בְּפִרְסוּם שְׁמוֹ שֶׁל ה', אַךְ כָּל אֶחָד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אַבְרָהָם נָדַד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הִגִּיעַ לַאֲנָשִׁים וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְהַכִּיר בַּה'. יִצְחָק, לְעֻמָּתוֹ, נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ, וּמִשָּׁם הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, עַד שֶׁאֲבִימֶלֶךְ הִגִּיעַ אֵלָיו מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ".
לָכֵן, כַּאֲשֶׁר יִצְחָק בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". חֲזַ"ל מְפָרְשִׁים זֹאת: "שַׁכֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ". כְּלוֹמַר, שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיְתָה לִפְעֹל עַל בְּנֵי דּוֹרוֹ מִתּוֹךְ מְקוֹמוֹ, וּלְהָבִיא אוֹתָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַשְּׁכִינָה, מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָצֵאת וְלִנְדֹּד לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.
עַל-פִּי-זֶה מוּבָנִים גַּם דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יֹאמְרוּ דַּוְקָא לְיִצְחָק: "כִּי אַתָּה אָבִינוּ". לֶעָתִיד לָבוֹא תִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק: עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִצְטָרֵךְ לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם יָבוֹאוּ מֵעַצְמָן אֶל הָאוֹר שֶׁיָּאִיר מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה'... וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו".

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ה ע' 123 ואילך)

בעל הטורים:
(לד) וַיִּבֶז. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וַיִּבֶז עֵשָׂו", "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו" (אסתר ג, ו) גַּבֵּי הָמָן. דְּהַיְינוּ בּוֹזֶה בֶּן בּוֹזֶה, זֶה הָמָן שֶׁיָּצָא מֵעֵשָׂו.
וַיְהִי רָעָב. סָמַךְ לְ"וַיִּבֶז עֵשָׂו", וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח, ג) "בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז". תורה א

שיעור יומי ליום שני כ"ט מרחשון - בראשית כו

(ג) גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:
תּרגום: דּוּר בְּאַרְעָא הָדָא וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעְדָּךְ וַאֲבָרֵכִנָּךְ אֲרֵי לָךְ וּלִבְנָךְ אֶתֵּן יָת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵּין וַאֲקֵם יָת קְיָמָא דִּי קַיֵּמִית לְאַבְרָהָם אֲבוּךְ:
רש"י: הָאֵל. כְּמוֹ "הָאֵלֶּה".

(ד) וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
תּרגום: וְאַסְגֵּי יָת בְּנָךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וְאֶתֵּן לִבְנָךְ יָת כָּל אַרְעָתָא הָאִלֵּין וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִיל בְּנָךְ כֹּל עַמְמֵי אַרְעָא:
רש"י: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ. אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ: 'יְהֵא זַרְעֲךָ כְּזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק', וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ וְגוֹ'", וְאַף לְעִנְיַן הַקְּלָלָה מָצִינוּ כֵּן: (במדבר ה) "וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה", שֶׁהַמְקַלֵּל שׂוֹנְאוֹ, אוֹמֵר: 'תְּהֵא כִּפְלוֹנִית', וְכֵן: (ישעיה סה) "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי", שֶׁהַנִּשְׁבָּע אוֹמֵר: 'אֱהֵא כִּפְלוֹנִי, אִם עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ!'.

(ה) עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי:
תּרגום: חֲלָף דִּי קַבֵּיל אַבְרָהָם בְּמֵימְרִי וּנְטַר מַטְּרַת מֵימְרִי פִּקּוּדַי קְיָמַי וְאוֹרָיָתָי:
רש"י: וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל אַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: שְׁנִיּוֹת לַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כא). מִצְוֹתַי. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ, רְאוּיִין הֵן לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן: גָּזֵל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. חֻקּוֹתַי. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרַע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן: אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו. וְתוֹרֹתָי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (ב"ר).

(ו) וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר:
תּרגום: וִיתֵב יִצְחָק בִּגְרָר:

(ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־רִבְקָה כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:
תּרגום: וּשְׁאִילוּ אֲנָשֵׁי אַתְרָא (עַל עֵיסַק) לְאִנְתְּתֵיהּ וַאֲמַר אֲחָתִי הִיא אֲרֵי דְחִיל לְמֵימַר אִנְתְּתִי דִּלְמָא יִקְטְלוּנַנִי אֲנָשֵׁי אַתְרָא עַל רִבְקָה אֲרֵי שַׁפִּירַת חֵיזוּ הִיא:
רש"י: לְאִשְׁתּוֹ. עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ: (לעיל כ) "אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא".

בעל הטורים:
כו (ג) הָאֲרָצֹת הָאֵל. רֶמֶז לְי"א מְלָכִים.
הָאֲרָצֹת. חָסֵר וָי"ו, שֶׁיִּתְּנֶנָּה לּוֹ לְאַחַר ו' דּוֹרוֹת. וְהֵם יִצְחָק, יַעֲקֹב, לֵוִי, קְהָת, עַמְרָם, מֹשֶׁה. תורה ד
(ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע וגו'. יֵשׁ בַּפָּסוּק י' תֵּיבוֹת כְּנֶגֶד י' הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּהֶם עק"ב תֵּיבוֹת, וּכְנֶגְדָּם נִתְנַסָּה י' נִסְיוֹנוֹת וְקִיֵּם עוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּי' מַאֲמָרוֹת.
עֵקֶב שָׁנִים שָׁמַע בְּקוֹלִי; דְּבֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר בּוֹרְאוֹ, וּשְׁנוֹתָיו קע"ה.
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם. בְּגִימַטְרִיָּא: קִיֵּם אַף עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין. וְנִתּוֹסַף לוֹ הֵ"א יְתֵירָה עַל שְׁמוֹ, כְּנֶגֶד: 'בְּקֹלִי', 'מִשְׁמַרְתִּי', 'מִצְוֹתַי', 'חֻקּוֹתַי', 'וְתוֹרֹתָי'. תורה ה

(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:
תּרגום: וַהֲוָה כַּד סְגִיאוּ לֵיהּ תַּמָּן יוֹמַיָּא וְאִסְתַּכִּי אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא וַחֲזָא וְהָא יִצְחָק מְחַיֵּךְ עִם רִבְקָה אִנְתְּתֵיהּ:
רש"י: כִּי אָרְכוּ. אָמַר: 'מֵעַתָּה אֵין לִי לִדְאֹג, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אֲנָסוּהָ עַד עַכְשָׁו', וְלֹא נִזְהַר לִהְיוֹת נִשְׁמָר. וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ'. שֶׁרָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ.

(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־אָמוּת עָלֶיהָ:
תּרגום: וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַאֲמַר בְּרַם הָא אִנְתְּתָךְ הִיא וְאֶכְדֵּין אֲמַרְתְּ אֲחָתִי הִיא וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אֲרֵי אֲמָרִית דִּלְמָא אֵימוּת עֲלַהּ:

(י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת־אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:
תּרגום: וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ מָה דָא עֲבַדְתְּ לָנָא כִּזְעֵיר פַּן שְׁכִיב דִּמְיַחַד בְּעַמָּא עִם אִנְתְּתָךְ וְאֵיתֵיתָא עֲלָנָא חוֹבָא:
רש"י: אַחַד הָעָם. הַמְיֻחָד בָּעָם, זֶה הַמֶּלֶךְ. וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם. אִם שָׁכַב, כְּבָר הֵבֵאתָ אָשָׁם עָלֵינוּ.

(יא) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת:
תּרגום: וּפַקֵּיד אֲבִימֶלֶךְ יָת כָּל עַמָּא לְמֵימַר דְּיַנְזֵק בְּגַבְרָא הָדֵין וּבְאִנְתְּתֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל:

(יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְהֹוָה:
תּרגום: וּזְרַע יִצְחָק בְּאַרְעָא הַהִיא וְאַשְׁכַּח בְּשַׁתָּא הַהִיא עַל חַד מְאָה בִּדְשִׁעֲרוּהִי וּבָרְכֵיהּ יְיָ:
רש"י: בָּאָרֶץ הַהִוא. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעַת הַגּוֹיִם (ב"ר). בַּשָּׁנָה הַהִוא. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתִקְנָהּ, שֶׁהָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן (ב"ר). בָּאָרֶץ הַהִוא בַּשָּׁנָה הַהִוא. שְׁנֵיהֶם לָמָּה? לוֹמַר שֶׁהָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה. מֵאָה שְׁעָרִים. שֶׁאֲמָדוּהָ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְעָשְׂתָה עַל אַחַת שֶׁאֲמָדוּהָ - מֵאָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: 'אֹמֶד זֶה, לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה'.

נקודות משיחות קודש – למה דווקא יצחק הפריש מעשר?

וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים... רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֹמֶד זֶה לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה (כו, יב. רש"י).

כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן כו', וְיִצְחָק הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר". כְּלוֹמַר, מִצְוַת מַעֲשֵׂר בָּאָה דַּוְקָא עַל יְדֵי יִצְחָק.
וְיֵשׁ לְבָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין עֲבוֹדַת יִצְחָק לְמִצְוַת מַעֲשֵׂר: מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל יִצְחָק נִרְמֶזֶת בְּכָךְ שֶׁהָיָה חוֹפֵר בְּאֵרוֹת. דֶּרֶךְ חֲפִירַת בְּאֵר אֵינָהּ לַחְפֹּר בּוֹר וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם מִבַּחוּץ, אֶלָּא הַחוֹפֵר יוֹדֵעַ שֶׁבְּעֹמֶק הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם מַיִם חַיִּים, אֶלָּא שֶׁהֵם מְכֻסִּים בַּאֲבָנִים וּבְעָפָר. עֲבוֹדָתוֹ הִיא לְהָסִיר אֶת הַכִּסּוּי, וְאָז הַמַּיִם פּוֹרְצִים הַחוּצָה וּמַחֲיִּים אֶת הָאָרֶץ. כָּךְ גַּם הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק: הוּא לֹא הִשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם עַל יְדֵי גִּלּוּי קְדֻשָּׁה נַעֲלֵית מִבַּחוּץ, אֶלָּא עָמַל לְהָסִיר אֶת הַדְּבָרִים הַמַּסְתִּירִים עַל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הִתְעַלּוּ עִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְנִתְגַּלְּתָה הַקְּדֻשָּׁה הַקַּיֶּמֶת בָּהֶם בִּפְנִימִיּוּתָם.
וְזֶהוּ גַּם עִנְיָנָהּ שֶׁל מִצְוַת מַעֲשֵׂר. מִכֵּיוָן שֶׁ"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ", וְכָל נְכָסָיו שֶׁל הָאָדָם שַׁיָּכִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָלָיו לְהַפְרִישׁ תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁ"ה' הוּא נַחֲלָתוֹ". בְּכָךְ הוּא מַרְאֶה שֶׁנְּכָסָיו הֵם בְּבַעֲלוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁאָר הַנְּכָסִים.
עִנְיָן זֶה מְיֻחָד דַּוְקָא בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂר, כִּי רֹב מַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה חָלוֹת עַל חֵלֶק אוֹ פְּרָט מְסֻיָּם, וְנִמְצָא שֶׁחֵלֶק זֶה הוּא מִלְּכַתְּחִלָּה בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְעֻמַּת זֹאת, בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂר לֹא נִקְבַּע מֵרֹאשׁ אֵיזֶה חֵלֶק מִן הַתְּבוּאָה יִנָּתֵן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם כֵּן, לִפְנֵי הַהַפְרָשָׁה שַׁיֶּכֶת כָּל הַתְּבוּאָה לְגַמְרֵי לָאָדָם. אַךְ כְּשֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר, הוּא מְגַלֶּה שֶׁגַּם נְכָסִים הַנִּרְאִים כְּשַׁיָּכִים לְגַמְרֵי לָאָדָם, גַּם הֵם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְנִמְצָא, שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁל מִצְוַת מַעֲשֵׂר הוּא עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק – לְגַלּוֹת שֶׁגַּם בִּדְבָרִים שֶׁהַקְּדֻשָּׁה אֵינָהּ נִכֶּרֶת בָּהֶם כְּלָל, קַיָּם בִּפְנִימִיּוּתָם אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְגַם הֵם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ה ע' 68 ואילך)

בעל הטורים:
(ח) מְצַחֵק. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק", "אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק" (להלן כא, ט). מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יִשְׁמָעֵאל צָד נָשִׁים תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וּמְזַנֶּה עִמָּהֶן. מַה 'מְּצַחֵק' דְּהָכָא אֵשֶׁת אִישׁ, אַף הָתָם אֵשֶׁת אִישׁ. תורה ח
(י) אַחַד הָעָם. ב' בַּמָּסוֹרָה. הָכָא, וְאִידָךְ: "כִּי בָא אַחַד הָעָם" (שמואל א כו, יד). וְהָתָם אַיְירֵי בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁלָּקַח הַחֲנִית מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל שָׁאוּל. מַה הָתָם אַיְירֵי בְּמֶלֶךְ, אַף הָכָא נַמֵּי אַיְירֵי בְּמֶלֶךְ, שֶׁעַל עַצְמוֹ אָמַר שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ. תורה יא

בעל הטורים (המשך)

(יג) וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל. שָׁלֹשׁ גְּדוּלּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בָּעֲקֵידָה: "כִּי בָרֵךְ", "אֲבָרֶכְךָ", "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ" (לעיל כב, יז-יח). תורה יד
(יד) וַעֲבֻדָּה רַבָּה. ב' בַּמָּסוֹרָה. הָכָא, וְאִידָךְ: בְּאִיּוֹב (א, ג). מַה הָתָם גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם (שם, שם) אַף הָכָא הָיָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם, אַף מֵאֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. תורה טו
(טו) וַיְמַלְאוּם. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וַיְמַלְאוּם עָפָר", "וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ" (שמואל א יח, כז), גַּבֵּי מֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. רֶמֶז לְמַה שֶּׁנּוֹתְנִין הָעָרְלָה בֶּעָפָר.

נקודות משיחות קודש (המשך)

למה דווקא יצחק הפריש מעשר?

דַּוְקָא עַל יְדֵי יִצְחָק.
וְיֵשׁ לְבָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין עֲבוֹדַת יִצְחָק לְמִצְוַת מַעֲשֵׂר:
מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל יִצְחָק נִרְמֶזֶת בְּכָךְ שֶׁהָיָה חוֹפֵר בְּאֵרוֹת. דֶּרֶךְ חֲפִירַת בְּאֵר אֵינָהּ לַחְפֹּר בּוֹר וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם מִבַּחוּץ, אֶלָּא הַחוֹפֵר יוֹדֵעַ שֶׁבְּעֹמֶק הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם מַיִם חַיִּים, אֶלָּא שֶׁהֵם מְכֻסִּים בַּאֲבָנִים וּבְעָפָר. עֲבוֹדָתוֹ הִיא לְהָסִיר אֶת הַכִּסּוּי, וְאָז הַמַּיִם פּוֹרְצִים הַחוּצָה וּמְחַיִּים אֶת הָאָרֶץ. כָּךְ גַּם הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק: הוּא לֹא הִשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם עַל יְדֵי גִּלּוּי קְדֻשָּׁה נַעֲלֵית מִבַּחוּץ, אֶלָּא עָמַל לְהָסִיר אֶת הַדְּבָרִים הַמַּסְתִּירִים עַל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הִתְעַלּוּ עִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְנִתְגַּלְּתָה הַקְּדֻשָּׁה הַקַּיֶּמֶת בָּהֶם בִּפְנִימִיּוּתָם.
וְזֶהוּ גַּם עִנְיָנָהּ שֶׁל מִצְוַת מַעֲשֵׂר. מִכֵּיוָן שֶׁ"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ", וְכָל נְכָסָיו שֶׁל הָאָדָם שַׁיָּכִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָלָיו לְהַפְרִישׁ תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁ"ה' הוּא נַחֲלָתוֹ". בְּכָךְ הוּא מַרְאֶה שֶׁנְּכָסָיו הֵם בְּבַעֲלוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁאָר הַנְּכָסִים.
עִנְיָן זֶה מְיֻחָד דַּוְקָא בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂר, כִּי רֹב מַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה חָלוֹת עַל חֵלֶק אוֹ פְּרָט מְסֻיָּם, וְנִמְצָא שֶׁחֵלֶק זֶה הוּא מִלְּכַתְּחִלָּה בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְעֻמַּת זֹאת, בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂר לֹא נִקְבַּע מֵרֹאשׁ אֵיזֶה חֵלֶק מִן הַתְּבוּאָה יִנָּתֵן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם כֵּן, לִפְנֵי הַהַפְרָשָׁה שַׁיֶּכֶת כָּל הַתְּבוּאָה לְגַמְרֵי לָאָדָם. אַךְ כְּשֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר, הוּא מְגַלֶּה שֶׁגַּם נְכָסִים הַנִּרְאִים כְּשַׁיָּכִים לְגַמְרֵי לָאָדָם, גַּם הֵם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְנִמְצָא, שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁל מִצְוַת מַעֲשֵׂר הוּא עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק – לְגַלּוֹת שֶׁגַּם בִּדְבָרִים שֶׁהַקְּדֻשָּׁה אֵינָהּ נִכֶּרֶת בָּהֶם כְּלָל, קַיָּם בִּפְנִימִיּוּתָם אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְגַם הֵם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ה ע' 68 ואילך)

שיעור יומי ליום שלישי ל' מרחשון - בראשית כו - פרשת תולדות

(יג) וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד׃
תרגום: וּרְבָא גַּבְרָא וַאֲזַל אָזֵיל (נ"י: סָגֵי) וְרָבֵי עַד דִּי רְבָא לַחְדָּא׃
רש"י: עַד כִּי־גָדַל מְאֹד. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: זֶבֶל פִּרְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק, וְלֹא כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (ב"ר).

(יד) וַיְהִי־לוֹ מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים׃
תרגום: וַהֲוָה לֵיהּ גֵּיתֵי עָנָא וְגֵיתֵי תוֹרִין וּפָלְחָנָא (נ"י: וַעֲבוּדָּה) סַגִּיאָ וְקַנִּיאוּ בֵּהּ פְּלִשְׁתָּאֵי׃
רש"י: וַעֲבֻדָּה רַבָּה. פְּעֻלָּה רַבָּה, בִּלְשׁוֹן לַעַ"ז אוברוינ"א, "עֲבוֹדָה" מַשְׁמַע עֲבוֹדָה אַחַת, "עֲבֻדָּה" מַשְׁמַע פְּעֻלָּה רַבָּה.

(טו) וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר׃
תרגום: וְכָל בֵּירִין דִּי חֲפָרוּ עַבְדֵי אֲבוּהִי בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם אֲבוּהִי טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי וּמְלֹאוּנִין עַפְרָא׃
רש"י: סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: 'תַּקָּלָה הֵם לָנוּ, מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ'. 'טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי' לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַתַּלְמוּד: מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב.

(טז) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי־עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד׃
תרגום: וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק אֵזֵל מֵעִמַּנָא אֲרֵי תְּקֶפְתָּא מִנָּנָא לַחְדָּא׃

(יז) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל־גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם׃
תרגום: וַאֲזַל מִתַּמָּן יִצְחָק וּשְׁרָא בְּנַחְלָא דִּגְרָר וִיתֵב תַּמָּן׃
רש"י: בְּנַחַל־גְּרָר. רָחוֹק מִן הָעִיר.

(יח) וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו׃
תרגום: וְתָב יִצְחָק וַחֲפַר יָת בֵּירֵי דְּמַיָּא דִּי חֲפָרוּ בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם אֲבוּהִי וְטַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם וּקְרָא לְהֶן שְׁמָהָן כִּשְׁמָהָן דִּי הֲוָה קָרֵי לְהֶן אֲבוּהִי׃
רש"י: וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר. אֶת הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּם, וְקֹדֶם שֶׁנָּסַע יִצְחָק מִגְּרָר חָזַר וַחֲפָרָן.

(יט) וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים׃
תרגום: וַחֲפָרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בְּנַחְלָא וְאַשְׁכַּחוּ תַּמָּן בֵּירָא דְּמַיִין נָבְעִין׃

(כ) וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ׃
תרגום: וּנְצוֹ רָעֲוָתָא דִּגְרָר עִם רָעֲוָתָא דְּיִצְחָק לְמֵימַר דִּי לَنָא מַיָּא וּקְרָא שְׁמָא דְּבֵירָא עִסְקָא אֲרֵי אִתְעַסִּיקוּ עִמֵּהּ׃
רש"י: עֵשֶׂק. עִרְעוּר. כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. נִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ עָלֶיהָ בִּמְרִיבָה וְעִרְעוּר.

(כא) וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה׃
תרגום: וַחֲפָרוּ בֵּירָא אָחֳרִי וּנְצוֹ אַף עֲלַהּ וּקְרָא שְׁמַהּ שִׂטְנָא׃
רש"י: שִׂטְנָה. נושׂמנ"ט בִּלְעַ"ז.

בעל הטורים

דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁעָבַר אֲבִימֶלֶךְ עַל שְׁבוּעָתוֹ וּמִלֵּא הַבְּאֵרוֹת עָפָר, מִלֵּא דָוִד לְשָׁאוּל ק' עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים בְּכִפְלַיִם וְנָתַן לוֹ ר' בִּמְקוֹם ק'. תורה טז
(כ) עֵשֶׂק. כְּנֶגֶד בָּבֶל שֶׁעָשְׁקוּ אֶת בֵּית יְהוּדָה. "וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ" (קהלת ד, א). תורה כא
(כא) שִׂטְנָה. כְּנֶגֶד הָמָן שֶׁכָּתַב שִׂטְנָה עַל יְרוּשָׁלַם, וְלָכֵן שִׂטְנָה ב', דְּהָכָא וְהַהִיא דְּהָתָם (עזרא ד, ו) "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם". תורה כב

שיעור יומי ליום רביעי א' כסלו - בראשית כו - פרשת תולדות

(כב) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ:
רש"י: וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. כְּתַרְגּוּמוֹ: וְנִפּוּשׁ בְּאַרְעָא.

יום רביעי א' כסלו

(כג) וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע:
(כד) וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי:
(כה) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֵּט־שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ־שָׁם עַבְדֵי־יִצְחָק בְּאֵר:
(כו) וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ:
רש"י: וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ. כְּתַרְגּוּמוֹ: 'וְסִיעַת מֵרַחְמוֹהִי', סִיעַת מֵאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין מֵרֵעֵהוּ מ' מִיסוֹד הַתֵּבָה, כְּמוֹ: (שופטים יד) "שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים" דְּשִׁמְשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תֵּבַת 'וַאֲחֻזַּת' דְּבוּקָה, אֲבָל אֵין 'דֶּרֶךְ אֶרֶץ' לְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת כֵּן, סִיעַת אוֹהֲבָיו. שֶׁאִם כֵּן, כָּל סִיעַת אוֹהֲבָיו הוֹלִיךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִיעָה אַחַת שֶׁל אוֹהֲבִים. לָכֵן יֵשׁ לְפָתְרוֹ כִּלְשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, וְאַל תִּתְמַהּ עַל תָּי"ו שֶׁל 'אֲחֻזַּת', וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָהּ תֵּבָה סְמוּכָה, יֵשׁ דֻּגְמָתָהּ בַּמִּקְרָא: (תהלים ס) "עֶזְרָת מִצָּר". (ישעיה נא) "וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן". אֲחֻזַּת. לְשׁוֹן קְבֻצָּה וַאֲגֻדָּה, שֶׁנֶּאֱחָזִין יַחַד.
(כז) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם:

בעל הטורים

(כב) רְחֹבוֹת. כְּנֶגֶד יָוָן, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִטְבְּלוּ, לְמָנְעָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִזְדַּמֵּן לָהֶם מִקְוֶה בַּבַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶהוּ "וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". תורה כג
(כד) אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ. וְלֹא כָּתוּב "ה' אֱלֹהִים" כְּמוֹ בְּאַבְרָהָם (לעיל טו, ב) וְיַעֲקֹב (להלן כח, יג), לְפִי שֶׁנִּתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִין בְּלִי מִדַּת רַחֲמִים. תורה כד

שיעור יומי ליום חמישי ב' כסלו - בראשית כו - פרשת תולדות

(כח) וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ:
רש"י: רָאוֹ רָאִינוּ. "רָאוֹ" בְּאָבִיךָ, "רָאִינוּ" בָּךְ. תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ'. הָאָלָה אֲשֶׁר בֵּינוֹתֵינוּ מִימֵי אָבִיךָ, תְּהִי גַּם עַתָּה "בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ".
(כט) אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה:
רש"י: לֹא נְגַעֲנוּךָ. כְּשֶׁאָמַרְנוּ לְךָ: "לֵךְ מֵעִמָּנוּ". אַתָּה. גַּם אַתָּה (ספרים אחרים: עַתָּה) עֲשֵׂה לָנוּ כְּמוֹ כֵן.

יום חמישי ב' כסלו

(ל) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ:
(לא) וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם:
(לב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל־אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם:
(לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל־כֵּן שֵׁם־הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
רש"י: שִׁבְעָה. עַל שֵׁם הַבְּרִית.

בעל הטורים

(כח) רָאֹו. ד' בַּמָּסוֹרָה. וּב' כְּתִיבֵי בְּוָי"ו, וּב' בְּהֵ"א. "רָאוֹ רָאִינוּ", "וּרְאוּ רָאוֹ" (ישעיה ו, ט), "רָאֹה רָאִיתִי" (שמות ג, ז), "אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ" (שמואל א א, יא). וְחַד "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת ט, יא). הָנָךְ דְּאַיְירֵי בְּרַבִּים כְּמוֹ "רָאוֹ רָאִינוּ" "וּרְאוּ רָאוֹ" כְּתִיבֵי בְּוָי"ו, וְהָנָךְ דְּאַיְירֵי בְּיָחִיד כְּתִיבֵי בְּהֵ"א, דְּיֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, קְרֵי בֵּיהּ "רָאָה", שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָחִיד. תורה כח
(כט) אַתָּה עַתָּה. ג' בַּמָּסוֹרָה. הָכָא: "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'", וְאִידָךְ: "אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה" (מלכים א כא, ז), "וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ" (שם יב, ד). מְלַמֵּד שֶׁהִמְלִיכוּ לְיִצְחָק עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ "אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה", וְהֵקֵילּוּ עֻלָּם מֵעָלָיו.
בָּרוּךְ ה'. ב' בַּמָּסוֹרָה. הָכָא: "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'", "בּוֹא בְּרוּךְ ה'" (לעיל כד, לא). לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁכַּוָּנָתָם שֶׁל לָבָן וּבְתוּאֵל לַהֲרוֹג לֶאֱלִיעֶזֶר, כִּדְפָרֵישִׁית מִ"וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל" (לעיל כד, לג), כָּךְ הָיָה כַּוָּנַת אֲבִימֶלֶךְ לַהֲרוֹג אֶת יִצְחָק. וְהָכִי מוּכַח קְרָא, דִּכְתִיב "כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ", כְּלוֹמַר: לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רָעָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּדַעְתֵּנוּ, וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב. תורה ל
(לג) שִׁבְעָה. כְּנֶגֶד אֱדוֹם. עַל כֵּן בְּכֻלָּם כְּתִיב 'שְׁמָהּ' (פסוק כא ופסוק כב), אוֹ 'שֵׁם' (פסוק כ), וְכָאן כְּתִיב "וַיִּקְרְאוּ אוֹתָהּ שִׁבְעָה" וְלֹא כְּתִיב 'שֵׁם', מִשּׁוּם "קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם" (עובדיה א, ב), "וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ" (איוב יח, יז). תורה לד

(לד) בְּאֵרִי. ב' בַּמָּסוֹרָה. הָכָא "בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי", וְאִידָךְ: "הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי" (הושע א, א). אָמַר הוֹשֵׁעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַחֲלִיפֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת, בְּזַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו. תורה לה
כז (א) וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת. מִשּׁוּם דִּכְתִיב: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר" (דברים טז, יט), וְהוּא לָקַח שֹׁחַד מֵעֵשָׂו. וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו. בְּגִימַטְרִיָּא: בַּעֲשָׁנָם שֶׁל הַצְּלָמִים. תורה ב
(ג) שָׂא נָא כֵלֶיךָ. כְּלוֹמַר: חַדֵּד סַכִּינְךָ, כְּמוֹ "מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ". וְצֵא. ב' בַּמָּסוֹרָה. "וְצֵא הַשָּׂדֶה", "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, ט). כִּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (סה, ג): כֵּלֶיךָ, זֶה בָּבֶל, שֶׁבָּאוּ שָׁם כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

פרק כו

(לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי:
תרגום אונקלוס: וַהֲוָה עֵשָׂו בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין וּנְסֵיב אִתְּתָא יָת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי חִתָּאָה וְיָת בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן חִתָּאָה:
רש"י: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, יד): "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר", הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר: 'רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר', כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָן. כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים, אָמַר: 'אַבָּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵּן'.

(לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה:
תרגום אונקלוס: וַהֲוָאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן עַל מֵימַר יִצְחָק וְרִבְקָה:
רש"י: מֹרַת רוּחַ. לְשׁוֹן הַמְרָאַת רוּחַ, כְּמוֹ (דברים ט, כד): "מַמְרִים הֱיִיתֶם", כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן. לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲבוֹדַת אֱלִילִים (ב"ר).

פרק כז

(א) וַיְהִי כִּי־זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת־עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי:
תרגום אונקלוס: וַהֲוָה כַּד סִיב יִצְחָק וְכָהֲיָא עֵינוֹהִי מִלְּמֶחֱזֵי וּקְרָא יָת עֵשָׂו בְּרֵיהּ רַבָּא וַאֲמַר לֵיהּ בְּרִי וַאֲמַר לֵיהּ הָא אֲנָא:
רש"י: וַתִּכְהֶיןָ. בַּעֲשָׁנָן שֶׁל אֵלּוּ (שֶׁהָיוּ מְעַשְּׁנוֹת וּמַקְטִירוֹת לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים). דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה אָבִיו רוֹצֶה לְשָׁחֳטוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְרָאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהָיוּ בוֹכִים, וְיָרְדוּ דִּמְעוֹתֵיהֶם וְנָפְלוּ עַל עֵינָיו. לְפִיכָךְ, כָּהוּ עֵינָיו. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת.

(ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה־נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַר הָא כְעַן סֵיבִית לָא יְדַעְנָא יוֹמָא דְאֵימוּת:
רש"י: לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: 'אִם מַגִּיעַ אָדָם לִפְרָק אֲבוֹתָיו, יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶם וְחָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר כֵּן', וְיִצְחָק הָיָה בֶּן קכ"ג (כִּי יַעֲקֹב בֶּן ס"ג כְּשֶׁנִּתְבָּרֵךְ, דּוֹק בְּרַשְׁ"י סוֹף הַסֵּדֶר), אָמַר: 'שֶׁמָּא לִפְרָק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ וְהִיא בַּת קכ"ז מֵתָה, וַהֲרֵינִי בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ'. לְפִיכָךְ: "לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי", שֶׁמָּא לִפְרָק אִמִּי, שֶׁמָּא לִפְרָק אַבָּא.

(ג) וְעַתָּה שָׂא־נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד:
תרגום אונקלוס: וּכְעַן סַב כְּעַן זֵינָךְ סֵיפָךְ וְקַשְׁתָּךְ וּפוֹק לְחַקְלָא וְצוּד לִי צֵידָא:
רש"י: שָׂא נָא. לְשׁוֹן הַשְׁחָזָה, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (ביצה כח ע"ב): 'אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ'. חַדֵּד סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה, שֶׁלֹּא תַּאֲכִילֵנִי נְבֵלָה (ב"ר). תֶּלְיְךָ. חַרְבְּךָ, שֶׁדֶּרֶךְ לִתְלוֹתָהּ. וְצוּדָה לִּי. מִן הַהֶפְקֵר וְלֹא מִן הַגָּזֵל.

(ד) וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת:
תרגום אונקלוס: וַעֲבֵיד לִי תַּבְשִׁילִין כְּמָא דִרְחֵימִית וְאַעֵיל לִי וְאֵיכוֹל בְּדִיל דִּתְבָרְכִנָּךְ נַפְשִׁי עַד לָא אֵימוּת:

(ה) וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל־עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא:
תרגום אונקלוס: וְרִבְקָה שְׁמָעַת כַּד מַלִּיל יִצְחָק עִם עֵשָׂו בְּרֵיהּ וַאֲזַל עֵשָׂו לְחַקְלָא לִמְצַד צֵידָא לְאַיְתָאָה:
רש"י: לָצוּד צַיִד לְהָבִיא. מַהוּ "לְהָבִיא", אִם לֹא יִמְצָא צַיִד, יָבִיא מִן הַגָּזֵל.

(ו) וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת־אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל־עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר:
תרגום אונקלוס: וְרִבְקָה אֲמַרַת לְיַעֲקֹב בְּרַהּ לְמֵימַר הָא שְׁמָעִית מִן אֲבוּךְ מְמַלֵּל עִם עֵשָׂו אָחוּךְ לְמֵימַר:

(ז) הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה־לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי מוֹתִי:
תרגום אונקלוס: אַיְתֵי לִי צֵידָא וַעֲבֵיד לִי תַּבְשִׁילִין וְאֵיכוֹל וַאֲבָרֵכִנָּךְ קֳדָם יְיָ קֳדָם מוֹתִי:
רש"י: לִפְנֵי ה'. בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיַּסְכִּים עַל־יָדִי.

(ח) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ:
תרגום אונקלוס: וּכְעַן בְּרִי קַבֵּיל מִנִּי לְמָא דִי אֲנָא מְפַקְּדָא יָתָךְ:

(ט) לֶךְ־נָא אֶל־הַצֹּאן וְקַח־לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב:
תרגום אונקלוס: אִיזֵיל כְּעַן לְוָת עָנָא וְסַב לִי מִתַּמָּן תְּרֵין גַּדְיֵי עִזִּין טָבִין וְאֶעְבֵּיד יָתְהוֹן תַּבְשִׁילִין לַאֲבוּךְ כְּמָא דִי רְחֵם:
רש"י: וְקַח־לִי. מִשֶּׁלִּי הֵם וְאֵינָם גָּזֵל, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ יִצְחָק בִּכְתֻבָּתָהּ: 'לִטֹּל שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים בְּכָל יוֹם' (ב"ר). שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים. וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָלוֹ שֶׁל יִצְחָק? אֶלָּא פֶּסַח הָיָה, הָאֶחָד הִקְרִיב לְפִסְחוֹ, וְהָאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים, בְּ'פִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר'. כַּאֲשֶׁר אָהֵב. כִּי טַעַם הַגְּדִי כְּטַעַם הַצְּבִי.

(י) וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ:
תרגום אונקלוס: וְתַעֵיל לַאֲבוּךְ וְיֵיכוֹל בְּדִיל דִּיבָרֵכִנָּךְ קֳדָם מוֹתֵיהּ:

(יא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַר יַעֲקֹב לְרִבְקָה אִמֵּיהּ הָא עֵשָׂו אָחִי גְּבַר שַׂעְרָן וַאֲנָא גְּבַר שְׁעִיעַ:
רש"י: אִישׁ שָׂעִר. בַּעַל שֵׂעָר.

(יב) אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה:
תרגום אונקלוס: יְכָאֵים יְמַשִּׁנַּנִי אַבָּא וְאֶהֱוֵי בְעֵינוֹהִי כִּמְתַלְעֵב וְאַיְתֵי עָלַי לְוָטִין וְלָא בִרְכָן:
רש"י: יְמֻשֵּׁנִי. כְּמוֹ (דברים כח, כט): "מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם".

(יג) וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח־לִי:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַרַת לֵיהּ אִמֵּיהּ עָלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ בְּרִי בְּרַם קַבֵּיל מִנִּי וְאִיזֵיל סַב לִי:

(יד) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו:
תרגום אונקלוס: וַאֲזַל וּנְסֵיב וְאַיְתִי לְאִמֵּיהּ וַעֲבַדַת אִמֵּיהּ תַּבְשִׁילִין כְּמָא דִּרְחֵם אֲבוּהִי:

(טו) וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת־בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת־יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן:
תרגום אונקלוס: וּנְסֵיבַת רִבְקָה יָת לְבוּשֵׁי עֵשָׂו בְּרַהּ רַבָּא דְכָיָאתָא דִי עִמַּהּ בְּבֵיתָא וְאַלְבִּישַׁת יָת יַעֲקֹב בְּרַהּ זְעֵירָא:
רש"י: הַחֲמֻדֹת. הַנְּקִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ: 'דָּכְיָתָא'. דָּבָר אַחֵר: שֶׁחָמַד אוֹתָן מִן נִמְרוֹד. אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת. וַהֲלֹא כַּמָּה נָשִׁים הָיוּ לוֹ, וְהוּא מַפְקִיד אֵצֶל אִמּוֹ? אֶלָּא שֶׁהָיָה בָּקִי בְּמַעֲשֵׂיהֶן וְחוֹשְׁדָן.

(טז) וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל־יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו:
תרגום אונקלוס: וְיָת מַשְׁכֵּי גַּדְיֵי בַּר עִזֵּי אַלְבִּישַׁת עַל יְדוֹהִי וְעַל שְׁעִיעוּת צַוְרֵיהּ:

(יז) וַתִּתֵּן אֶת־הַמַּטְעַמִּים וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ:
תרגום אונקלוס: וִיהָבַת יָת תַּבְשִׁילַיָּא וְיָת לַחְמָא דִי עֲבָדַת בִּידָא דְּיַעֲקֹב בְּרַהּ:

(יח) וַיָּבֹא אֶל־אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי:
תרגום אונקלוס: וְעַל לְוָת אֲבוּהִי וַאֲמַר אַבָּא וַאֲמַר הָא אֲנָא מַן אַתְּ בְּרִי:

(יט) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַר יַעֲקֹב לַאֲבוּהִי אֲנָא עֵשָׂו בּוּכְרָךְ עֲבַדִית כְּמָא דִי מַלִּילְתָּא עִמִּי (נ"א לִי) קוּם כְּעַן אִסְתַּחַר וֶאֱכוֹל מִצֵּידִי בְּדִיל דִּי תְבָרְכַנַּנִי נַפְשָׁךְ:
רש"י: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ - אָנֹכִי, הוּא הַמֵּבִיא לָךְ, וְעֵשָׂו הוּא בְּכוֹרְךָ. עָשִׂיתִי - כַּמָּה דְּבָרִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי. שְׁבָה - לְשׁוֹן מֵיסַב עַל הַשֻּׁלְחָן, לְכָךְ מְתַרְגֵּם 'אֶסְתַּחַר'.

(כ) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־בְּנוֹ מַה־זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַר יִצְחָק לִבְרֵיהּ מַה דֵין אוֹחִיתָא לְאַשְׁכָּחָא בְּרִי וַאֲמַר אֲרֵי זַמִּין יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָי:

(כא) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב גְּשָׁה־נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם־לֹא:
תרגום אונקלוס: וַאֲמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב קְרַב כְּעַן וַאֲמַשִּׁנָּךְ בְּרִי הַאַתְּ דֵין בְּרִי עֵשָׂו אִם לָא:
רש"י: גְּשָׁה־נָּא וַאֲמֻשְׁךָ - אָמַר יִצְחָק בְּלִבּוֹ: 'אֵין דֶּרֶךְ עֵשָׂו לִהְיוֹת שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו, וְזֶה אָמַר: "כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ"'.

(כב) וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל־יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו:
תרגום אונקלוס: וּקְרִיב יַעֲקֹב לְוָת יִצְחָק אֲבוּהִי וּמַשֵּׁיהּ וַאֲמַר קָלָא קָלָא דְיַעֲקֹב וִידַיָּא יְדוֹהִי דְעֵשָׂו:
רש"י: קוֹל יַעֲקֹב - שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים: "קוּם־נָא", אֲבָל עֵשָׂו בִּלְשׁוֹן קַנְטוּרְיָא דִבֶּר: "יָקוּם אָבִי".

(כג) וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי־הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ:
תרגום אונקלוס: וְלָא אֶשְׁתְּמוֹדְעֵהּ אֲרֵי הֲוָאָה יְדוֹהִי כִּידֵי עֵשָׂו אֲחוּהִי שַׂעִירָן (נ"א שְׂעִירָן) וּבָרְכֵהּ:

(כד) וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי:
תרגום אונקלוס: כַּד וַאֲמַר אַתְּ דֵין בְּרִי עֵשָׂו וַאֲמַר הָא אֲנָא:
רש"י: וַיֹּאמֶר אָנִי - לֹא אָמַר: 'אֲנִי עֵשָׂו', אֶלָּא "אָנִי".

(כה) וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ־לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ:
תרגום אונקלוס: כַּד וַאֲמַר קָרֵיב קֳדָמַי וְאֵיכוּל מִצֵּידָא דִבְרִי בְּדִיל דִּי תְבָרֶכְנָךְ נַפְשִׁי וְקָרֵיב לֵיהּ וַאֲכַל וְאַיְתִי (נ"א וְאַעֵיל) לֵיהּ חַמְרָא וּשְׁתִי:

(כו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה־נָּא וּשְׁקָה־לִּי בְּנִי:
תרגום אונקלוס: כו וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אֲבוּהִי קְרִיב כְּעַן וּנְשַׁק לִי (נ"א וּשַׁק לִי) בְּרִי:

(כז) וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק־לוֹ וַיָּרַח אֶת־רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהֹוָה:
תרגום אונקלוס: כז וּקְרִיב וּנְשַׁק לֵיהּ וַאֲרַח יָת רֵיחָא דִלְבוּשׁוֹהִי וּבָרְכֵהּ וַאֲמַר חֲזוֹ (נ"א חֲזֵי) רֵיחָא דִבְרִי כְּרֵיחָא דְחַקְלָא דִי בָרְכֵהּ יְיָ:
רש"י: וַיָּרַח וגו' - וַהֲלֹא אֵין רֵיחַ רַע יוֹתֵר מִשֶּׁטֶף הָעִזִּים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסָה עִמּוֹ רֵיחַ גַּן־עֵדֶן. כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' - שֶׁנָּתַן בּוֹ רֵיחַ טוֹב וְזֶהוּ שְׂדֵה תַּפּוּחִים, כֵּן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה (תענית כט:).

יום שישי ג' כסלו

(כח) וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ:
תרגום אונקלוס: כח וְיִתֵּן לָךְ יְיָ מִטַּלָּא דִשְׁמַיָּא וּמִטּוּבָא דְאַרְעָא וְסַגִּיאוּת (נ"א וְסַגְיוּת) עִבּוּר וַחֲמָר:
רש"י: וְיִתֶּן־לְךָ - יִתֵּן וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן (ב"ר). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ, מוּסָב לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי", שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא "כְּרֵיחַ שָׂדֶה וְגוֹ'", וְעוֹד יִתֶּן לְךָ: מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'. מִטַּל הַשָּׁמַיִם - כְּמַשְׁמָעוֹ, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים. (דָּבָר אַחֵר, מַהוּ "הָאֱלֹהִים"? בְּדִין, אִם רָאוּי לְךָ, יִתֶּן לְךָ. וְאִם לָאו, לֹא יִתֶּן לְךָ, אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ", בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע, יִתֶּן לְךָ. וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ, יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַּעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר. לְפִיכָךְ: (מלכים א ח) "וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ", אֲבָל נָכְרִי, מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר: "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי", בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר, בְּרַשִׁ"י יָשָׁן מְדֻיָּק).

נקודות משיחות קודש

היחס לזולת – רק במידת החסד

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ (כז, כח)
בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ מוֹצְאִים דָּבָר וְהִפּוּכוֹ: מִצַּד אֶחָד, מִדָּתוֹ הָיְתָה מִדַּת הַגְּבוּרָה וְהַיִּרְאָה, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "פַּחַד יִצְחָק". אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ, בֵּרַךְ אוֹתוֹ בִּבְרָכוֹת נַעֲלוֹת מְאוֹד וּבְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", כְּלוֹמַר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל טוּב הֵן בְּרוּחָנִיּוּת ("שָׁמַיִם") וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת ("אָרֶץ").
מִכָּאן לְמֵדִים הוֹרָאָה נִפְלָאָה לְכָל אֶחָד:
גַּם מִי שֶׁמַּחֲמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל דָּבָר, וְהַנְהָגָתוֹ הִיא בְּקַו הַגְּבוּרָה וְהַיִּרְאָה, הֲרֵי זֶה שַׁיָּךְ רַק כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּעַצְמוֹ. אַךְ בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לַזּוּלַת, אָסוּר לוֹ לְהִתְנַהֵג בְּקַו הַגְּבוּרָה, אֶלָּא עָלָיו לְהִתְנַהֵג בְּקַו הַחֶסֶד, וְלָתֵת בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה וּבְלִי הַגְבָּלוֹת.
(ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 220)

(כט) יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ:
תרגום אונקלוס: כט יִפְלְחוּנָךְ עַמְמַיָּא וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן לָךְ מַלְכְּוָן הֱוֵי רַב לַאֲחוּךְ וְיִסְגְּדוּן לָךְ בְּנֵי אִמָּךְ מַלְטְטָיךְ יְהוֹן לִיטִין וּמְבָרְכָיךְ יְהוֹן בְּרִיכִין:
רש"י: בְּנֵי אִמֶּךָ - וְיַעֲקֹב אָמַר לִיהוּדָה: "בְּנֵי אָבִיךָ", לְפִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים מִכַּמָּה אִמָּהוֹת, וְכָאן שֶׁלֹּא נָשָׂא אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת, אָמַר: "בְּנֵי אִמֶּךָ". אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ - וּבְבִלְעָם הוּא אוֹמֵר: "מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר" (במדבר כד ט). הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּתָם יִסּוּרִים וְסוֹפָן שַׁלְוָה, וְאוֹרְרֵיהֶם וּמְצַעֲרֵיהֶם קוֹדְמִים לִמְבָרְכֵיהֶם, לְפִיכָךְ יִצְחָק הִקְדִּים קִלְלַת אוֹרְרִים לְבִרְכַּת מְבָרְכִים. וְהָרְשָׁעִים תְּחִלָּתָן שַׁלְוָה וְסוֹפָן יִסּוּרִין, לְפִיכָךְ בִּלְעָם הִקְדִּים בְּרָכָה לִקְלָלָה.

(ל) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת־יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ:
תרגום אונקלוס: ל וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי יִצְחָק לְבָרָכָא יָת יַעֲקֹב וַהֲוָה בְּרַם מִפַּק נְפַק יַעֲקֹב מִלְּוָת אַפֵּי יִצְחָק אֲבוּהִי וְעֵשָׂו אֲחוּהִי אֲתָא (נ"א עַל) מִצֵּידֵיהּ:
רש"י: יָצֹא יָצָא - זֶה יוֹצֵא וְזֶה בָּא.

(לא) וַיַּעַשׂ גַּם־הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרַכַנִּי נַפְשֶׁךָ:
תרגום אונקלוס: לא וַעֲבַד אַף הוּא תַּבְשִׁילִין וְאַעֵיל לְוָת אֲבוּהִי וַאֲמַר לַאֲבוּהִי יְקוּם אַבָּא וְיֵיכוּל מִצֵּידָא דִבְרֵיהּ בְּדִיל דִּי תְבָרְכַנַּנִי נַפְשָׁךְ:

(לב) וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו מִי־אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו:
תרגום אונקלוס: לב וַאֲמַר לֵיהּ יִצְחָק אֲבוּהִי מַן אַתְּ וַאֲמַר אֲנָא בְרָךְ בּוּכְרָךְ עֵשָׂו:

(לג) וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי־אֵפוֹא הוּא הַצָּד־צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה:
תרגום אונקלוס: לג וּתְוַהּ יִצְחָק תְּוָהָא רַבָּא עַד לַחְדָּא וַאֲמַר מַן הוּא דֵיכִי דְצַד צֵידָא וְאַעֵיל לִי וַאֲכָלִית מִכֹּלָא עַד לָא תֵיעוּל וּבָרְכְתֵּיהּ אַף בְּרִיךְ יְהֵי:
רש"י: וַיֶּחֱרַד - כְּתַרְגּוּמוֹ: 'וּתְוַהּ', לְשׁוֹן תְּמִיהָה. וּמִדְרָשׁוֹ: רָאָה גֵיהִנָּם פְּתוּחָה מִתַּחְתָּיו. מִי־אֵפוֹא - לָשׁוֹן לְעַצְמוֹ, מְשַׁמֵּשׁ עִם כַּמָּה דְבָרִים. דָּבָר אַחֵר: אֵיפוֹא, אַיֵּה פֹה, מִי הוּא וְאֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד?. וָאֹכַל מִכֹּל - מִכָּל מַטְעַמִּים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִטְעֹם, טָעַמְתִּי בוֹ (ב"ר). גַּם־בָּרוּךְ יִהְיֶה - שֶׁלֹּא תֹאמַר: 'אִלּוּלֵא שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב לְאָבִיו, לֹא נָטַל אֶת הַבְּרָכוֹת', לְכָךְ הִסְכִּים וּבֵרְכוֹ מִדַּעְתּוֹ (ב"ר).

(לד) כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת־דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם־אָנִי אָבִי:
תרגום אונקלוס: לד כַּד שְׁמַע עֵשָׂו יָת פִּתְגָּמֵי אֲבוּהִי וּצְוַח צְוָחָא רַבָּא וּמְרִירָא עַד לַחְדָּא וַאֲמַר לַאֲבוּהִי בָּרְכַנִי אַף אֲנָא (נ"א לִי) אַבָּא:

(לה) וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ:
תרגום אונקלוס: לה וַאֲמַר עַל אֲחוּךְ בְּחָכְמְתָא וְקַבֵּיל בִּרְכְתָךְ:
רש"י: בְּמִרְמָה - בְּחָכְמָה.

(לו) וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה:
תרגום אונקלוס: לו וַאֲמַר יָאוּת קְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְחַכְּמַנִי דְנָן תַּרְתֵּין זִמְנִין יָת בְּכִירוּתִי נְסִיב וְהָא כְעַן קַבֵּיל בִּרְכָתִי וַאֲמַר הֲלָא שְׁבַקְתָּ לִי בִּרְכְתָא:
רש"י: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ - לְשׁוֹן תֵּימַהּ הוּא, כְּמוֹ: (לקמן כט) "הֲכִי אָחִי אַתָּה"? שֶׁמָּא לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, עַל שֵׁם סוֹפוֹ, שֶׁהוּא עָתִיד לְעָקְבֵנִי. 'תַּנְחוּמָא': לָמָּה חָרַד יִצְחָק? אָמַר: 'שֶׁמָּא עָוֹן יֶשׁ בִּי שֶׁבֵּרַכְתִּי קָטָן לִפְנֵי גָדוֹל וְשִׁנִּיתִי סֵדֶר הַיִּחַס'? הִתְחִיל עֵשָׂו מְצַעֵק: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", אָמַר לוֹ אָבִיו: 'מֶה עָשָׂה לָךְ?' אָמַר לוֹ: "אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח", אָמַר: 'בְּכָךְ הָיִיתִי מֵצֵר וְחָרֵד, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל שׁוּרַת הַדִּין. עַכְשָׁו, לַבְּכוֹר בֵּרַכְתִּי: "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה"'. וַיַּעְקְבֵנִי - כְּתַרְגּוּמוֹ 'וְכַמְנַנִי', אָרְבַנִי. "וְאָרַב", 'וּכְמַן'. וְיֵשׁ מְתַרְגְּמִין: 'וְחַכְּמַנִי', נִתְחַכֵּם לִי. אָצַלְתָּ - לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, כְּמוֹ "וַיָּאצֶל" (ספרים אחרים: "וַיַּצֵּל").

(לז) וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת־כָּל־אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי:
תרגום אונקלוס: לז וַאֲתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָׂו הָא רַב שַׁוִּיתֵיהּ לָךְ (נ"א עֲלָךְ) וְיָת כָּל אֲחוֹהִי יְהָבִית לֵיהּ לְעַבְדִין וַעֲבוּר וַחֲמָר סְעַדְתֵּיהּ וְלָךְ הָכָא מָה אֶעְבֵּד בְּרִי:
רש"י: הֵן גְּבִיר - בְּרָכָה זוֹ שְׁבִיעִית הִיא, וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מַה תּוֹעֶלֶת לְךָ בִּבְרָכָה? אִם תִּקְנֶה נְכָסִים, שֶׁלּוֹ הֵם, שֶׁהֲרֵי גְבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד, קָנָה רַבּוֹ. וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה - אַיֵּה, אֵפוֹא, אֲבַקֵּשׁ מַה לַּעֲשׂוֹת לְךָ?.

(לח) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־אָבִיו הַבְרָכָה אַחַת הִוא־לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם־אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:
תרגום אונקלוס: לח וַאֲמַר עֵשָׂו לַאֲבוּהִי הַבִּרְכְתָא חֲדָא הִיא לָךְ אַבָּא בָּרֵךְ לִי אַף אֲנָא אַבָּא וַאֲרִים עֵשָׂו קָלֵיהּ וּבְכָא:
רש"י: הַבְרָכָה אַחַת - הֵ"א זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן תֵּימַהּ, כְּמוֹ: (במדבר יג) "הַבְּמַחֲנִים"? "הַשְּׁמֵנָה הִיא"? (שמואל ב ג) "הַכְּמוֹת נָבָל"?.

(לט) וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל:
תרגום אונקלוס: לט וַאֲתֵיב יִצְחָק אֲבוּהִי וַאֲמַר לֵיהּ הָא מִטּוּבָא דְאַרְעָא יְהֵא מוֹתְבָךְ וּמִטַּלָּא דִשְׁמַיָּא מֵעִלָּא:
רש"י: מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וגו' - זוֹ אִיטַלְיָ"א שֶׁל יָוָן (ב"ר).

(מ) וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:
תרגום אונקלוס: מ וְעַל חַרְבָּךְ תֵּיחֵי וְיָת אֲחוּךְ תִּפְלַח וִיהֵי כַּד יַעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא וְתַעְדֵי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ:
רש"י: וְעַל־חַרְבְּךָ - כְּמוֹ 'בְּחַרְבְּךָ'. יֵשׁ 'עַל' שֶׁהוּא בִּמְקוֹם אוֹת ב', כְּמוֹ: (יחזקאל לג) "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם", בְּחַרְבְּכֶם. (שמות ו) "עַל צִבְאֹתָם", בְּצִבְאוֹתָם. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד - לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ: (תהלים נה) "אָרִיד בְּשִׂיחִי", כְּלוֹמַר, כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה וְיִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִצְטַעֵר עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּטַל, "וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ וְגוֹ'".

(מא) וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת־יַעֲקֹב עַל־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת־יַעֲקֹב אָחִי:
תרגום אונקלוס: מא וּנְטַר עֵשָׂו דְּבָבוּ לְיַעֲקֹב עַל בִּרְכְּתָא דִּי בָרְכֵיהּ אֲבוּהִי וַאֲמַר עֵשָׂו בְּלִבֵּיהּ יִקְרְבוּן יוֹמֵי אֶבְלֵי דְאַבָּא וְאֶקְטוֹל יָת יַעֲקֹב אָחִי:
רש"י: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי - כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁלֹּא אֲצַעֵר אֶת אַבָּא. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, לְכַמָּה פָנִים יֵשׁ.

(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת־דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
תרגום אונקלוס: מב וְאִתְחַוָּאָה לְרִבְקָה יָת פִּתְגָּמֵי עֵשָׂו בְּרַהּ רַבָּא וּשְׁלָחַת וּקְרַת לְיַעֲקֹב בְּרַהּ זְעֵירָא וַאֲמַרַת לֵיהּ הָא עֵשָׂו אָחוּךְ כָּמֵן לָךְ לְמִקְטְלָךְ:
רש"י: וַיֻּגַּד לְרִבְקָה - בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֻגַּד לָהּ מַה שֶּׁעֵשָׂו מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ. מִתְנַחֵם לְךָ - נִחָם עַל הָאַחֲוָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, לְהִתְנַכֵּר לְךָ וּלְהָרְגֶךָ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כְּבָר אַתָּה מֵת בְּעֵינָיו וְשָׁתָה עָלֶיךָ כּוֹס שֶׁל תַּנְחוּמִים. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ: לְשׁוֹן תַּנְחוּמִים, מִתְנַחֵם הוּא עַל הַבְּרָכוֹת בַּהֲרִיגָתְךָ.

(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח־לְךָ אֶל־לָבָן אָחִי חָרָנָה:
תרגום אונקלוס: מג וּכְעַן בְּרִי קַבֵּיל מִנִּי וְקוּם אֵזֵיל לָךְ לְוָת לָבָן אָחִי לְחָרָן:

(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר־תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
תרגום אונקלוס: מד וְתִתֵּיב עִמֵּיהּ יוֹמִין זְעֵירִין עַד דִּיתוּב רוּגְזָא דְאָחוּךְ:
רש"י: אֲחָדִים - מוּעָטִים.

(מה) עַד־שׁוּב אַף־אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם־שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד:
תרגום אונקלוס: מה עַד דִּיתוּב רוּגְזָא דְאָחוּךְ מִנָּךְ וְיִתְנַשֵּׁי יָת דִּי עֲבַדְתְּ לֵיהּ וְאֶשְׁלַח וְאֶדְבְּרִנָּךְ מִתַּמָּן לְמָה אֶתְכַּל אַף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חָד:
רש"י: לָמָה אֶשְׁכַּל - אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם. לִמֵּד עַל הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו שֶׁקָּרוּי שָׁכוּל, וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, שָׁכָלְתִּי". גַּם־שְׁנֵיכֶם - וְאִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַּהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק 'הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ' (סוטה יב).

(מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל־יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם־לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת־חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:
תרגום אונקלוס: מו וַאֲמַרַת רִבְקָה לְיִצְחָק עָקַת בְּחַיַּי מִן קֳדָם בְּנָת חִתָּאָה אִם נָסֵיב יַעֲקֹב אִתְּתָא מִבְּנָת חִתָּאָה כְּאִלֵּין מִבְּנָת אַרְעָא לְמָא לִי חַיִּים:
רש"י: קַצְתִּי בְחַיַּי - מָאַסְתִּי בְחַיַּי.

שיעור יומי לשבת קודש ד' כסלו - בראשית כח - פרשת תולדות

(א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
תרגום אונקלוס: א וּקְרָא יִצְחָק לְיַעֲקֹב וּבָרִיךְ יָתֵיהּ וּפַקְדֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ לָא תִסַּב אִתְּתָא מִבְּנָת כְּנָעַן:

(ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:
תרגום אונקלוס: ב קוּם אֵזֵיל לְפַדַּן אֲרָם לְבֵית בְּתוּאֵל אֲבוּהָא דְאִמָּךְ וְסַב לָךְ מִתַּמָּן אִתְּתָא מִבְּנָת לָבָן אֲחוּהָא דְאִמָּךְ:
רש"י: פַּדֶּנָה - כְּמוֹ לְפַדָּן. בֵּיתָה בְתוּאֵל - לְבֵית בְּתוּאֵל, כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות יג).

(ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים:
תרגום אונקלוס: ג וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ יָתָךְ וְיַפְשִׁנָּךְ וְיַסְגִּנָּךְ וּתְהֵי לִכְנִשַּׁת שִׁבְטִין:
רש"י: וְאֵל שַׁדַּי - מִי שֶׁדַּי בְּבִרְכוֹתָיו לַמִּתְבָּרְכִין מִפִּיו, יְבָרֵךְ אוֹתְךָ.

(ד) וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם:
תרגום אונקלוס: ד וְיִתֵּן לָךְ יָת בִּרְכְּתָא דְאַבְרָהָם לָךְ וְלִבְנָיךְ עִמָּךְ לְמִירְתָךְ יָת אַרְעָא תּוֹתָבוּתָךְ דִּי יְהַב יְיָ לְאַבְרָהָם:
רש"י: אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם - שֶׁאָמַר לוֹ: "וַאֲעַשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל", "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ", יִהְיוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת לְךָ, בִּשְׁבִילְךָ, (מִמְּךָ) יֵצֵא אוֹתוֹ הַגּוֹי וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע הַמְבֹרָךְ.

שבת קודש ד' כסלו

(ה) וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל־לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו:
תרגום אונקלוס: ה וּשְׁלַח יִצְחָק יָת יַעֲקֹב וַאֲזַל לְפַדַּן אֲרָם לְוָת לָבָן בַּר בְּתוּאֵל אֲרַמָּאָה אֲחוּהָא דְרִבְקָה אִמָּא דְיַעֲקֹב וְעֵשָׂו:
רש"י: אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו - אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְלַמְּדֵנוּ.

(ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי־בֵרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת־לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
תרגום אונקלוס: ו וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בָרִיךְ יִצְחָק יָת יַעֲקֹב וְשַׁלַּח יָתֵיהּ לְפַדַּן אֲרָם לְמִסַּב לֵיהּ מִתַּמָּן אִתְּתָא כַּד בָּרִיךְ יָתֵיהּ וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי לְמֵימַר לָא תִסַּב אִתְּתָא מִבְּנָת כְּנָעַן:

(ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם:
תרגום אונקלוס: ז וְקַבֵּיל יַעֲקֹב מִן אֲבוּהִי וּמִן אִמֵּיהּ וַאֲזַל לְפַדַּן אֲרָם:
רש"י: וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב - מְחַבֵּר לָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה: "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק וְגוֹ' וְכִי שִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם", וְכִי שָׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְהָלַךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, וְהָלַךְ גַּם הוּא אֶל יִשְׁמָעֵאל.

(ח) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:
תרגום אונקלוס: ח וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בִישָׁא בְּנָת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אֲבוּהִי:

(ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת־מָחֲלַת בַּת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל־נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה:
תרגום אונקלוס: ט וַאֲזַל עֵשָׂו לְוָת יִשְׁמָעֵאל וּנְסִיב יָת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אֲחָתֵיהּ דִּנְבָיוֹת עַל נְשׁוֹהִי לֵיהּ לְאִנְתּוּ:
רש"י: אֲחוֹת נְבָיוֹת - מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּת יִשְׁמָעֵאל", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא "אֲחוֹת נְבָיוֹת"? אֶלָּא לִמְּדָנוּ שֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל מִשֶּׁיְּעָדָהּ לְעֵשָׂו, קֹדֶם נִשּׂוּאִין, וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ. וְלָמַדְנוּ שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק בֶּן ס"ג שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן ע"ד שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, שֶׁי"ד שָׁנָה הָיָה גָּדוֹל יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק, "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם", הֲרֵי ע"ד, וּשְׁנוֹתָיו הָיוּ קל"ז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל וְגוֹ'". נִמְצָא, יַעֲקֹב כְּשֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן ס"ג שָׁנִים הָיָה, וְלָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר י"ד שָׁנָה, וְאַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְחָרָן, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בְּבֵית לָבָן לִפְנֵי לִדְתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא י"ד שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (לקמן לא) "עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ", וּשְׂכַר הַצֹּאן מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (לקמן ל) "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'", וְיוֹסֵף בֶּן ל' שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁמָּלַךְ, וּמִשָּׁם עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם ט' שָׁנִים, ז' שֶׁל שָׂבָע וּב' שֶׁל רָעָב, וְיַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה: (לקמן מז) "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", צֵא וַחֲשֹׁב: י"ד שָׁנָה שֶׁלִּפְנֵי לִדַת יוֹסֵף וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל יוֹסֵף, וְתֵשַׁע מִשֶּׁמָּלַךְ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב, הֲרֵי נ"ג, וּכְשֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו הָיָה בֶּן ס"ג, הֲרֵי קי"ו וְהוּא אוֹמֵר "שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי חֲסֵרִים י"ד שָׁנִים, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר י"ד שָׁנִים (אֲבָל לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרַשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶלָּא כ"ב שָׁנָה, דְּהַיְנוּ מִי"ז עַד ל"ט, כְּנֶגֶד כ"ב שֶׁפֵּרַשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו וְלֹא כִּבְּדוֹ, וְהֵם כ' שָׁנִים בְּבֵית לָבָן וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁשָּׁהָה בַּדֶּרֶךְ, כִּדִכְתִיב: (לקמן לג) "וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה מִזֶּה הַפָּסוּק, שֶׁשָּׁהָה י"ח חֳדָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, דְּ'בַיִת' הֲוָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְ'סֻכּוֹת' הֲווּ בִּימוֹת הַחַמָּה. וּלְחֶשְׁבּוֹן הַפְּסוּקִים שֶׁחִשַּׁבְנוּ לְעֵיל, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה בֶּן ק"ל שָׁנָה, שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עוֹד י"ד שָׁנִים, אֶלָּא וַדַּאי נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית לָבָן לִלְמֹד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבִיל זְכוּת הַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם, וְלֹא פֵּרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ אֶלָּא כ"ב שָׁנָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. עַד כָּאן מָצָאתִי בְּרַשִׁ"י יָשָׁן). עַל־נָשָׁיו - הוֹסִיף רִשְׁעָה עַל רִשְׁעָתוֹ (רָצָה לוֹמַר: מֵרִשְׁעַת עַל מִרְשְׁעִיּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ כְּבָר, וְקַל לְהָבִין), שֶׁלֹּא גֵּרַשׁ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת:

נקודות משיחות קודש

המניע לנישואי עשו

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם (כח, ט)
מַדּוּעַ מַדְגִּישׁ הַפָּסוּק שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הוּא "בֶּן אַבְרָהָם", וַהֲרֵי יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הוּא בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ?
וְיֵשׁ לְבָאֵר:
כָּל מַטָּרָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּנִשּׂוּאִין אֵלֶּה הָיְתָה לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו וּלְהַרְאוֹת שֶׁהוּא צַדִּיק. וְכֵיוָן שֶׁנִּשּׂוּאִין אֵלּוּ הָיוּ לְאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב נִצְטַוָּה שֶׁלֹּא לָקַחַת אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת יִצְחָק, הָלַךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל כְּדֵי לָקַחַת אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת בְּכָךְ שֶׁהוּא צַדִּיק עוֹד יוֹתֵר מִיַּעֲקֹב, וְזֹאת בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: א. עֵשָׂו הָלַךְ אֶל יִשְׁמָעֵאל מֵעַצְמוֹ, לְלֹא צִוּוּי. ב. עֵשָׂו לֹא נָשָׂא סְתָם אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת יִצְחָק, אֶלָּא אֶת נֶכְדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעַצְמוֹ.
לָכֵן מַדְגִּישׁ הַכָּתוּב: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם" – שֶׁעֵשָׂו הָלַךְ מֵעַצְמוֹ, בְּלִי שֶׁנִּצְטַוָּה, וְלָקַח לְאִשָּׁה אֶת "מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם" – נֶכְדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
(ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 225; ח"ה ע' 165; חל"ה ע' 115)

חסלת פרשת תולדות ססס ק"ו פסוקים, על"ו סימן