אִם רִאׁשֹונִים כְּמַל ְָּאכִים- הַגָא ֹו ן ַ הָרב ַנָתן ג ֵ ֶׁשְּטֶטְּנר זצ"ל
- Vayeitzei
- 5787
- Yiddish
הגאון הרב נתן גשטטנר זצ"ל- נולד ב-כ"ח אדר א' ה'תרצ"ב (5058) בעיירה ג'יער (ראאב) שבהונגריה. בשנת ה'תרצ"ג (5055) עברה משפחתו לנייפעסט. באלול ה'ת"ש (5001,) בהיותו כבן שמונה וחצי, החל ללמוד בישיבתו של הרה"ג ר' בנימין ברגר, מחשובי חסידי באבוב. כעבור שנתיים עבר לישיבת הגאון ר' יוסף גרינוואלד, הרב מפאפא, ולמד בה עד תחילת שנת ה'תש"ד (5000.) בשואה האיומה איבד את הוריו ונדד ממקום למקום. לאחר המלחמה למד בישיבת הגאון ר' משה ניישלאס בסרדהלי. בשנת ה'תש"ז (5005) למד בישיבת 'מתיבתא' בלונדון, ובהמשך למד במשך שנתיים באנטוורפן אצל רבו, האדמו"ר מפאפא. בשנת ה'תש"ט (5000) עלה לארץ ישראל ולמד כשנה וחצי בישיבת בעלזא בירושלים, בהסתופפו בצלו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא. לאחר נישואיו כיהן במשך מספר שנים כר"מ בישיבות פרשבורג וערלוי בירושלים. באותה תקופה עסק גם בההדרת כתבי יד ובהוצאת ספרי קדמונים. בשנת ה'תשכ"ה (5031) התמנה לרב שיכון אגודת ישראל בבני-ברק. בשנת ה'תשל"ט (5050) ייסד את ישיבת 'פנים מאירות', על שם אחד מאבות משפחתו, ועמד בראשה. במשך כשלושים שנה שימש דיין בבית דינו של מרן הגאון רבי שמואל ואזנר. הצדיק רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה'סטייפלר') הפנה אליו שאלות בהלכה ואף התבטא עליו: "עמוד התורה בדורנו". באחת ההזדמנויות אמר עליו: "הוא בקי גדול. הוא יודע הכל!". רבינו נודע בענוותנותו ובבריחתו מן הכבוד, ואף סירב להצעה לכהן כגאב"ד העדה החרדית בירושלים. כל חייו עסק בתורה ובהלכה, חיבר עשרות ספרים בכל מכמני התורה והעמיד תלמידים רבים. בשנתו האחרונה חלה, אך המשיך בלימודו ובעבודת הקודש ככל שיכול. נפטר ב-י"ד בכסלו ה'תשע"א (8151.) חי כ-57 שנים. ציונו בבית העלמין ויז'ניץ בבני-ברק.
סבו (מצד אביו): ר' נתן. אביו: הגאון ר' עמרם הי"ד (מצאצאי מרן ה'חת"ם סופר' והגאון ר' מאיר אייזנשטט, ה'פנים מאירות'). אמו: מרת מלכה (לבית שרייבר). אשתו: מרת אטל (בת הגאון ר' מאיר חיים אונגר, אב"ד לאקנבך). בניו: ר' עמרם יעקב (רב שיכון אגודת ישראל), ר' יהודה (ראש כולל 'פנים מאירות'), ר' שלמה (האדמו"ר מטשאקאווא ומו"צ העדה החרדית), ר' עקיבא (ר"מ בבני-ברק), ר' יחיאל מיכל (ר"מ ומחבר ספרים), ר' חיים (נשיא מוסדות 'פנים מאירות להורות נתן'). חתניו: ר' חיים יוסף בידרמן (אב"ד לעלוב בבני-ברק), ר' יחיאל וידר (מח"ס 'בצדק ובמשפט' על חושן משפט.) מרבותיו: הגאונים ר' בנימין ברגר, ר' יוסף גרינוואלד (הרב מפאפא), ר' משה ניישלאס, האדמו"ר ר' אהרן רוקח מבעלזא, ר' עקיבא סופר (בעל 'דעת סופר'). מספריו: •להורות נתן- שו"ת, על מסכת אבות, מועדי השנה והתורה •נתן פריו-חידושים על הש"ס, שביעית, מקוואות •טל נתן- חידושים בענייני ל"ט מלאכות שבת •דרושי חנוכה- דרושים ופלפולים בענייני חנוכה •הלכות ומנהגים- ערב פסח שחל בשבת •ונתן לכהן- הערות על 'תקפו כהן' לש"ך •מאורות נתן- דיני ברכת החמה •מקדש מעט- איסור שיחה בבתי כנסיות •שיחות מלוה מלכה- עובדות והנהגות •קבא דתירוצא- תירוצים לקושיות 'קבא דקשייתא' •שער ההקדמות- דרוש ואגדה •מבעד לצמתך- דיני כיסוי שיער •דברי בן עמרם- חידושים והערות על הש"ס.
פעם תלמידיו בישיבה שאלו אותו מה מספר הטלפון בביתו. רבינו השיב שהוא לא יודע, כי דבר שלא מוכרחים לדעת הוא לא מכניס בזה מחשבה. פעם דיבר עם נכדו שהחזיק ביד מטבע של 51 שקלים. רבינו שאל: "מה המטבע הזה."? כלל לא ידע שקרוב לעשר שנים משתמשים במטבע. פעם נתן לאחד מתלמידיו שטר של 511 שקלים לצלם דפים של שיעור כללי עבור 81 בחורים. לפני שהלך, נתן לו שטר נוסף של 81 שקלים ואמר: "אם השטר הראשון לא יספיק"...
בניו שיח' סיפרו בימי ה'שבעה,' שהם זוכרים למעלה מחמישים שנה, כל מוצאי שבת קודש, מוצאי יום טוב ואפילו מוצאי יום הכיפורים, מיד אחרי 'הבדלה' כולם היו חייבים לצאת מחדרו. רבינו היה מתיישב לכתוב מיד במשך כמה שעות את כל מה שהתחדש לו באותו יום – כדי שלא ישכח. הרי זה פלא גדול. ביום הכיפורים היה מתפלל לפני ה'עמוד' כשליח ציבור את רוב התפילות ובכל זאת היה מוצא זמן ללמוד בעיון ולחדש חידושי תורה רבים...
הגאון הצדיק רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה'סטייפלר' זיע"א) היה שואל את רבינו שאלות בהלכה. בנוסף הסטייפלר התבטא פעם אחת על רבינו שהוא 'עמוד התורה בדורנו'. סיפר אדם ששמע ממקור ראשון מאדם שהיתה לו שאלה חמורה בהלכות אבלות. הוא נכנס לסטייפלר ושאל את אותה שאלה חמורה. הסטייפלר חשב במשך כמה רגעים ולאחר מכן אמר לו: "לך אל הרב גשטטנר ותשאל אותו כיצד להתנהג". הסטייפלר הוסיף ואמר לו" :הוא בקי גדול. הוא יודע הכל!." לאחר מכן הסטייפלר אמר לו: "אבל אל תאמר לו מה שאמרתי לך. לך עכשיו..." (הסיפורים מעובדים מאת נועם שיח- אב"ד סאנטוב שליט"א ולהורות נתן)
פעם זקן אחד שהיה מהתלמידים בישיבת פאפא באנטוורפן ביקר בישיבת 'פנים מאירות' ולמד עם רבינו זצ"ל. הזקן סיפר שהוא היה הממונה מטעם הישיבה לכבות את האור בבית המדרש לפני השינה. פעמים רבות הוא היה צריך להתווכח עם רבינו שילך לישון כבר. פעם אחת אחרי שהתווכחו ביניהם ורבינו נשאר בעמדתו, רגלי רבינו היו מונחות אחת על הכיסא ואחת על הארץ וכולו שקוע בדברי הרי"ף. הממונה כאשר קם בבוקר להעיר את הבחורים משנתם היה מוצא את רבינו באותה תנוחה. ההבדל היחיד היה שכבר למד כמה דפים ברי"ף...
פרשתפרשת ויצאויצא || י"אי"א כסליוכסליו תשפ"זתשפ"ז ––י"זי"ז כסליוכסליו תשתשפ"זפ"ז || גיליוןגיליון 343466 || פניניפניני הצדיקיםהצדיקים ||
.CC BY-SA 3.0 , ברישיוןWikimedia Commons , מתוךMimi4040 :קרדיט תמונות