Before Matan Torah, Hashem said that we will be a: מַּמְלֶּכֶּת כֹהֲנִים יט ו kingdom of Cohanim, and Rashi explains that Cohanim means: ש רִ ים princes, like rulers and officers; i.e., big shots. In fact, our very first mother, Sara Imeinu’s name means “S'rara” rulership! And she’s a woman yet! And a woman is the weaker one compared to a male. This is the very first message before Kabolas HaTorah. There’s plenty more, like: אַּל תִגְשׁוּ אֶּל אִש ה יט טו no lightheadedness, and: קוֹל וֹת וּבְר קִים thunder and lightning, and ע נ ן כ בֵד a thick cloud, and: קוֹל הַּשוֹפ ר the sound of the Shofar, and all kinds of terrifying experiences, like a trembling mountain etc.
But before anything, comes the knowledge of our extreme greatness. And everyone is a
רש"י עה"פ וְאַּתֶּם תִהְיוּ לִי מַּמְלֶּכֶּת כֹהֲנִים (יט ו ) שָרִ ים , כמה דאת אמר (ש "ב ח יח) וּבְנֵי ד וִד כֹהֲנִים ה יוּ.
ספר שערי העבודה להרב רבינו יונה (אות א ) הפתח הראשון הוא שידע האיש העובד ערך עצמו ,ויכיר מעלתו ומעלת אבותיו ,וגדולתם וחשיבותם וחיבתם אצל הבורא יתברך ,וישתדל ויתחזק תמיד להעמיד עצמו במעלה ההיא ולהתנהג בה תמיד, בכל יום ויום יוסיף אומץ לקנות מעלות ומדות אשר יתקרב בהם לבוראו וידבק אליו וכו' ויצא לו מזה כי כאשר יתאוה תאוה ויעלה בלבבו גאוה לעשות דבר שאינו הגון, יבוש מעצמו ויבוש מאבותיו, וישיב לנפשו ויאמר, אדם וחשוב כמוני היום שיש בי כמה מעלות טובות רמות ונשאות, ושאני בן גדולים בן מלכי קדם, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וכו' ואם חלילה וחס לא יכיר מעלתו ומעלת אבותיו, נקל יהיה בעיניו ללכת בדרכיו הפריצים וכו' על כן האיש העובד ישתדל תמיד להשיג ערכו וערך הצדיקים והחסידים ומעלתם וחשיבותם וחיבתם לפני השם יתברך ודביקותם, ויבין וישכיל וידע כי יוכל להשיג מעלתם וחשיבותם וחיבתם, כאשר יעבוד כמותם כל ימי חייו ועיתותיו ושעותיו ורגעיו כפי כחו והשגתו, כמו שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, כי הקל יתברך אינו מבקש מבני אדם כי אם לפי כחם כאשר יתבאר בעזרת ה'. וגם האבות ז"ל לא עבדוהו כי אם לפי כחם והשגתם.
leader and on top! Besides: וִהְיִיתֶּם לִי סְגֻל ה מִכ ל ה עַּמִים יט ה being a special treasure, and ו אֶּש א אֶּתְכֶּם עַּל כַּנְפֵי נְשׁ רִ ים יט ד which symbolizes flying all the way up in the sky on the powerful wings of the master and Melech of all the birds, as if we are Malachim Mamash. Like Rabeinu Yonah says that the first Hakdama (preface) to Avodas Hashem is knowing your greatness. Like Az Yashir which starts with: א שִׁיר ה לַּ ה' כִי ג אֹה ג א ה and then: סוּס וְרֹכְבוֹ . First we say that Hashem is the greatest of the great, and only afterwards do we get involved in details.
Do you realize how many people get physically sick, or are having everything going wrong in their lives (at least they feel that way) because they are constantly knocking themselves (albeit subconsciously) and feeling that they deserve to be punished. Their minds are loaded with thoughts of guilt for (real and imagined) sins and failures and mistakes and weaknesses in Ruchaniyus and in Gashmiyus.
If a person doesn’t have a solid, good feeling about himself, and he doesn’t feel super- happy about the great person that Hashem made him to be (and feeling like he is flying high in the sky with Simcha), then in a sense, he is an: אוֹנֵס רַּחְמ נ א פַּטְרֵיה ב"ק כח ב O’ness (person who is not responsible) on all the Mitzvos (but don’t you dare stop doing whatever you can!!!) He’s like a car without gas, and a plant without sunshine, and he simply can’t move and grow normally.
What a Zechus Gadol this is for the people of our Dor, who are a Bechina (type) of: מִי שֶּׁאִי אֶּפְשַּׁר לוֹ לַּעֲסוֹק בַּתוֹר ה וְעוֹסֵק חגיגה ה ב one who is unable to learn Torah, yet he learns anyway, about whom Chazal say that Hashem cries over them every day, and the Meforshim say that these are tears of Simcha, since his Schar is so great.
