בפנימיותו של כל יהודי, יהיה מי שיהיה, ישנו ניצוץ אלקי קדוש וטהור שאינו נפגם מחטא, וטהור תמיד. כדברי חז"ל (סנהדרין מד.): 'אף על פי שחטא ישראל הוא'. כלומר, לפגום בעולמו של היהודי שבפנימיותו הקדוש, בניצוץ הקדוש שבו, אי אפשר. שמו של היהודי ישאר לעולם ולעולמים.
ועתה, אחר כל ההקדמה הארוכה הזו, נבוא לבאר את הנקודה ההתחלתית (נקודת ההיולי) של התוכחה...
אזמרה – נקודת הזכות בכל יהודי
אחד הגילויים הגדולים שגילה הגה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א הודפסה במאמר הנפלא, הנקרא 'אזמרה' (ליקוטי מוהר"ן, קמא תורה רפב), מאמר העוסק בנקודה ההתחלתית של התוכחה.
וכך הוא אמר: דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה.
בעודם מדברים בענין, נשמע לפתע קול קורא מבעד לחלון - 'כעך בפרוטה, פרוטה לכעך!.... כעך בפרוטה, פרוטה לכעך!'.... ומה רע במוכר הכעכים? הפטיר רבי שניאור זלמן. עיניו של הרב נפערו בפליאה וניכר היה עליו כי דברי האורח פגעו בו עד עומק נשמתו. 'משפחתנו משפחה יחסנית, שבה דורות על דורות של רבנים! אתה מציע לי את מוכר הכעכים?!' - התריס בעלבון.
לשמע דברי הרב נאנח רבי שניאור זלמן מקירות לבו ואמר: 'ובכן, כעת יבין כבודו בשביל מה גם תלמידי חכמים גדולים צריכים רבי... לו נסע כבודו למגיד ממזריטש, לא היה יוצא מפיו משפט דוגמת זה שאמר. אצל הרבי לומדים להעריך כראוי נשמה של יהודי, ולא לשפוט אדם על פי חיצוניות בלבד'.
נכנסו הדברים ללבו של הרב וכעבור זמן מה קם ונסע למזריטש. במזריטש הוא גילה עולם שלם, רב עומק ועשיר תוכן, שכלל לא היה מוכר לו עד אז. עד מהרה דבק במגיד בכל נפשו ומאודו והיה לאחד מגדולי תלמידיו. לימים נעשה בעצמו מנהיג לחסידים. שמו היה רבי חיים חייקל מאמדור.
ומספרים עוד, כי בחזרתו לעירו שעה לעצת רבי שניאור זלמן, אותה עצה שהשיא לו כשביקר בביתו, ולקח את מוכר הכעכים כחתן לבתו. והוא העיד כי מבטו על כל יהודי ויהודי אכן השתנה מאוד, וכי לאחר שהתבונן לעומק במהותו של מוכר הכעכים, התברר לו שמאחורי המעטה החיצוני הפשוט של הצעיר, שלפרנסתו נאלץ למכור כעכים, שוכנת נפש גבוהה ואישיות עדינה...
הפסוק "ועוד מעט ואין רשע"
וזה בחינת: "ועוד מעט ואין רשע" (תהלים לז, י). היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצוא בו מעט טוב שאינו רשע, וזהו: 'ועוד מעט ואין רשע', שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדיין, שאינו רשע, כי אי אפשר שלא עשה מימיו דבר טוב או מצוה, ועל ידי זה שמוצא בו עוד מעט טוב שאינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה!
וזהו: 'ועוד מעט ואין רשע' על ידי שמוצא ברשע עוד מעט טוב, שאינו רשע, על ידי זה: 'והתבוננת על מקומו ואיננו' – היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו, ואיננו שם על מקומו הראשוני, כי על ידי שמוצא בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מוציא אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו: 'והתבוננת על מקומו ואיננו' כנ"ל, והבן...
והאמת, אחרי כל מה שלמדנו עד עתה, זה לא דבר קשה השגה, פשוט צריך להתמקד בחלק האלקי שבו, בנקודת היהדות, שבה אי אפשרות לשום חטא, עוון, רשע ופשע לפגוע, כי 'אף על פי שחטא ישראל הוא' (סנהדרין מד.), גם אחרי החטא הוא נשאר יהודי, יהודי שחטא, אבל יהודי!
ואף אם כן, מוכרח שיש בו טוב, טוב זך ונקי. וכאשר מתמקדים בטוב שיש ביהודי, ומחפשים בו את נקודות היהדות שבו, אזי מכח החיפוש הזה מתעוררים ניגונים וזמירות נפלאים.
דברי הרב יורם מיכאל אברג'ל
וכך אמר אבא מארי עט"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל זיע"א (אמרי נועם, פורים-מאמר ג), וזה לשונו: בפנימיות לבבו של כל אחד ואחד מעם ישראל באשר הוא, ישנו ניצוץ קדוש וטהור שקשור בבורא יתברך בחבלי עבותות האהבה. וגם אם ירבה האדם לחטוא ולפשוע ח"ו, יש בכח חטאיו הרבים לפגום ולטמא רק את חיצוניות נשמתו בלבד, אך לא את הנקודה הפנימית שבלבו, כי לשם אין מגיע רושם החטא כלל, ונקודה זו לעולם שלימה בקדושתה ובטהרתה.
על נקודה פנימית טהורה זו שבלבו של כל אחד מישראל נאמר: "ועמך כולם צדיקים" (ישעיה ס, כא), והיינו שאף על פי שמצד מעשיו החיצוניים של האדם לא נראה כלל שניתן לקרותו צדיק - מצד הנקודה הפנימית הטהורה שבלבו, אשר לאמיתו של דבר מעולם לא חטאה, בוודאי שניתן לקרותו צדיק.
