בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א, א).
בספה"ק שפתי צדיקים הביא בשם הרה"ק מאפטא זי"ע כמה רמזים בפסוק בראשית, ב'ראשית ב'רא א'להים א'ת ר"ת בבא"א, נוטריקון בְּ'ךָ בָּ'טַחְתִּי אַ'ל אֵ'בוֹשָׁה (תהלים כה, ב), ולמפרע אַ'שְׁרֵי אָ'דָם בּ'וֹטֵחַ בָּ'ךְ (שם פד, יג).
ודבר זה הוא יסוד כל התורה כולה, זהו הא' ב' של התורה הק', האמונה והבטחון בהשי"ת, אשרי אדם בוטח בך, בך בטחתי אל אבושה.
וכן ביאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע על דברי רש"י הק' כאן 'אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית'. ומבאר הרה"ק מבארדיטשוב, 'מה טעם פתח בבראשית', הרי זה טעם מתוק ביותר במה שפתח בבראשית, לפי שפרשיות חומש בראשית מחדירות בלבבות בני ישראל האמונה והבטחון, שלפני שהשי"ת מצוה אותנו בני ישראל את התרי"ג מצוות, נאמר לנו ענין בריאת שמים וארץ ומעשה אבות, שעל ידי זה נקבל טעם בכל התורה והמצוות, כנאמר בפסוק (תהלים קיט) 'כל מצותיך אמונה', ולכן יש טעם מתוק במה שפתחה התורה בבראשית ברא.