וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: (פרק ג פסוק טו)
יש ביאור נורא מהחתם סופר {יומא דהילולא כ"ה תשרי} על פסוק זה 'הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב', דמרמז שהס"מ נושא על ראשו כל עוונות בני ישראל כדכתיב על ראש השעיר, ויש בזה דבר נעלם רא"ש פתנים אכזר [דברים ל"ב] וזהו הוא ישופך רא"ש – ואתה תשופנו עקב, עבירות שאדם דש בעקביו הם מזיקים לאדם יותר ביום הכיפורים כשרוצה לשוב ראש, כי הנה מדרך בני אדם לעבור עבירות גדולות ונעשית להם כהיתר, וכשבאה עליהם צרה או דבר מה ומתעוררים לשוב, אזי אינם זוכרים עוונות ההמה, רק חושבים עבירות קטנות ההמה שאינם רק מנהג חסידות בעלמא, ותולים בזה כל הרעות והצרות ועל ידי זה נמנעו מלשוב, נמצא שהוא ישופנו עקב.
ועל פי זה ביאר מה שנאמר (תהלים ע) 'אלקים להצילני ה' לעזרתי חושה', שהכוונה הוא, הואיל ושורת הדין נותן להצילני מאויבי ואין צריך לזה מידת הרחמים, א"כ תוסיף מדת הרחמים למהר לפדות נפשי. וזהו אלקים שהוא מדת הדין אומר להצילני, א"כ ה' שהוא רחמים לעזרתי חושה, יבושו ויחפרו מבקשי נפשי וגו'. אמנם א"כ ע"י הבושה יתכפרו כל עוונותיהם כי כל העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עוונותיו [ברכות ספ"ק], אמנם זהו דוקא כשהוא נותן על לבו שעל עבירה פלונית בא לו כן, אז מתכפר, אבל כשמפנה לבו לדברים קטנים לומר על שלא לבשתי לבנים בשבת כחסידים בא לו כך אזי אינו מתכפר. וזהו 'ישובו על עקב בשתם', שהם יטעו ויאמרו על עבירות שאדם דש בעקביו בא להם זאת הבושה כדי שלא יתכפרו הגדולות. וראה שם המשך דבריו הק'.
כענין הזה הביא בתהלים אסיפת אמרים בשם הרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע, על הפסוק (תהילים לח, יט) 'כי עוני אגיד אדאג מחטאתי', כי יש בני אדם אשר עושים בכל יום כמה עבירות רח"ל במזיד כמו לשון הרע ושקר ורכילות וכדומה, ואין לו עליהם שום חרטה בלב, רק אח"כ אומר בדרך אגב שדברתי היום לשון הרע וכדומה, אבל אם נזדמן אליו שעשה איזה עבירה בשוגג, דהיינו ששכח והוציא עמו בשבת לרה"ר מטפחת או דבר אחר, יש לו יסורים מזה ויתחרט על זה בלב, וזה 'כי עוני אגיד', היינו מזיד אגיד בדרך אגב ולא בחרטה מעומק הלב, 'אדאג מחטאתי', היינו על שוגג יש לי יסורים גדולים מזה, ואדרבה צריך להיות בהיפך.