תכלית חודש תשרי – כדי שישתוקק האדם לשוב לגן עדן כטעם הכנסתו של אדם הראשון לגן עדן

תכלית חודש תשרי – כדי שישתוקק האדם לשוב לגן עדן כטעם הכנסתו של אדם הראשון לגן עדן

וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹקִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: (פרק ג פסוק כג)

חסידים נכנסו להרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע בסיום חודש תשרי, לקבל ברכת פרידה קודם שהם שבים לביתם לקראת לילות חורף הארוכים, היה קשה עליהם להתנתק מאווירת הקדושה שהיו בה כל חודש תשרי ולשוב לימי החולין, ימי השגרה, ואמר להם הרבי הבית ישראל דברי חיזוק, וכך אמר להם: הנה אנו מוצאים בפרשתנו שהשי"ת ברא את אדם הראשון והכניסו לגן עדן, ובאותו יום חטא וגרשו השי"ת מגן עדן, ויש לשאול שהרי השי"ת הכל גלוי לפניו, וידע שאדם הראשון עתיד להגרש באותו היום מגן עדן, ולשם מה היה צריך להיברא שם ולשהות תחילה בגן עדן.

אבל ביאור הדבר הוא, האדם צריך לידע למה הוא צריך לשאוף, ואילו היה האדם נולד תיכף בתוך הזוהמא של העולם הזה, לא היה יודע למה הוא צריך לשאוף, אבל מאחר שהוא נולד בגן עדן, וכבר טעם טעם גן עדן, גם אם גורש משם באותו היום, הרי שכל ימיו ישתוקק לשוב לגן עדן, וזהו הסימן דרך שלו להיכן הוא צריך לשוב.

כמו כן הנה בכל ימות השנה כשהאדם טרוד על המחיה ועל הכלכלה יש לחוש שמא ישקע בטיט היון של העולם הזה, ומשום כן נתן לנו השי"ת את חודש תשרי, בו נמצאים אנו בהיכל המלך, מעבודת המלכיות של ראש השנה ועד לאהבה של יום הכיפורים, בחג הסוכות אנו נמצאים בסוכה שהיא צילא דמהימנותא 'הביאני המלך חדריו', עד לשמיני עצרת שזוכים ליחודא שלים, ימים בהם נמצאים בגן עדן עלי אדמות, ואז גם כששב האדם לימות החול, ידע היכן הוא מקומו ולהיכן הוא צריך לשאוף, לשוב לגן עדן.

וכן אמרו צדיקים על הפסוק 'וחג הסוכות תקופת השנה', שמימי חג הסוכות שואבים תקיפות וכח לכל ימות השנה.