הָׂיְתָׂה כָׂאֳנִּיֹות סֹוחֵר, וַתֻּקַח הָׂאשָׂה בית פַרְעֹה, וְעֹוד, וַישְלַח אֲבימֶלְֶך.

הָׂיְתָׂה כָׂאֳנִּיֹות סֹוחֵר, וַתֻּקַח הָׂאשָׂה בית פַרְעֹה, וְעֹוד, וַישְלַח אֲבימֶלְֶך.

וַתָׂקָׂם בְעֹוד לַיְלָׂה, אימָׂתַי? וַיַשְכם אַבְרָׂהָׂם בַבֹקֶר.

זָׂמְמָׂה שָׂדֶה וַתִּקָׂחֵהו, זָׂמְמָׂה וְנָׂטְלָׂה שְדה הַמַכְפלָׂה וְשָׂם נקְבְרָׂה, שֶנֶאֱמַר: וְאַחֲרי כן קָׂבַר אַבְרָׂהָׂם אֶת שָׂרָׂה.

חָׂגְרָׂה בְעֹוז מָׂתְנֶיהָׂ, אימָׂתַי? כְשֶבָׂאּו הַמַלְאָׂכים, שֶנֶאֱמַר: וַיְמַה ר אַבְרָׂהָׂם הָׂאֹהֱלָׂה אֶל שָׂרָׂה וְגֹו'.

טָׂעֲמָׂה כִּי טֹוב סַחְרָּׂה, כְשֶבָׂא ו עֲליהֶם הַמְלָׂכים, דכְתיב: וַיחָׂלק עֲליהֶם לַיְלָׂה.

הלֹא יִּכְבֶה בַלַיְלָׂה נֵר * * כאן רַ מז גם לרבקה שהיה נר של שרה דולק באהל רבקה.

יָׂדֶיהָׂ שִּלְחָׂה בַכִּישֹור , שֶהָׂיְתָׂה נֹותֶנֶת מַאֲכָׂל לָׂעֹובְרים וְשָׂבים.

כַפ ה פָׂרְשָׂה לֶעָׂנִּי , שֶהָׂיְתָׂה נֹותֶנֶת צְדָׂקֹות ומַלְבֶשֶת עֲרֻּמים.

לֹא תִּירָׂא לְבֵית ה מִּשָׂלֶג, מגיהנָׂם. לָׂמָׂה? כי כָׂל בית ה לָׂבֻּש שָׂנים, שְנַים, שַבָׂת ומ ילָׂה.

מַרְבַדִּים עָׂשְתָׂה לָׂה, אל ו בגְדי כְהֻּנָׂה. מִּפְרִּי כַפֶיהָׂ נָׂטְעָׂה כָׂרֶם, זֶה ישְרָׂאל, שֶנֶאֱמַר: כי כֶרֶם ה' צְבָׂאֹות בית ישְרָׂאל.

הנֹודָׂע בַשְעָׂרִּים בַעְל, כְשֶבקש מבְני חת תְנ ו לי אֲחֻּזַת קֶבֶר. סָׂדִּין עָׂשְתָׂה, ז ו הַמ ילָׂה, שֶנֶאֱמַר: סֹוד ה' ליראָׂיו.

העֹוז וְהָׂדָׂר לְבוש , אלּו עַנְנֵי כָׂבֹוד שֶהָׂיּו מַקיפין אֶת הָׂאֹהֶל שֶלָׂה. * * כאן רָׂמַז גםַ לרבקה שנאמר בה וִּ תְ תַ כס, והיו ענני כבוד של שרה על אהל רבקה.

פִּיהָׂ פָׂתְחָׂה בְחָׂכְמָׂה, אימָׂתַי? בְשָׂעָׂה שֶאָׂמְר ה לֹו: בֹא נָׂא אֶל שפְחָׂתי* . * כאן רָׂמַז גם לרבקה שאמרה ליעקב שמע בקולי ולך קח לי.

צֹופִּיָׂה הֲלִּיכֹות בֵיתָּׂה, שֶבְכָׂל יֹום הָׂיְתָׂה מְצַפָׂה אימָׂתַי יַחְזְר ו הַמַלְאָׂכים שֶבשְרּוה שֹוב אָׂשּוב אלֶיָך .

וְלֶחֶם עַצְלות לֹא תֹאכֵל * * כאן רָׂמַז גם לרבקה שהיתה ברכה שרויה בעיסה, כבימיה של שרה.

קָׂמו בָׂנֶיהָׂ וַיְאַשְרוהָׂ, וַתֹאמֶר מי מלל לְאַבְרָׂהָׂם. * *כאן רָׂמַז גם לרבקה שילדה את יעקב אשר נולדו לו י"ב שבטים. רַבֹות בָׂנֹות עָׂשו חָׂיִּל, אל ו הָׂאֻּמֹות.

וְאַתְ עָׂלִּית עַל כֻלָׂנָׂה, שֶנֶאֱמַר: הַביט ו אֶל אַבְרָׂהָׂם אֲביכֶם וְאֶל שָׂרָׂה תְחֹולֶלְכֶם (ישעיה נא, ב). תְנו ל ה מִּפְרִּי יָׂדֶיהָׂ, שֶנֶאֱמַר: וַיהְי ו חַיי שָׂרָׂה.

וִּיהַלְלוהָׂ בַשְעָׂרִּים מַעֲשֶיה * * כאן רמז גם לרבקה שילדה את יעקב אשר בו נאמר וזה שער השמים.

ואשר על כל הנ''ל, נאמר: וַיָׂבֹאּ֙ אַבְרָׂהָָׂ֔ם לִּסְפָֹ֥ד לְשָׂרָָׂ֖ה, וְלִּבֹ כ הת. לִּסְפָֹ֥ד לְשָׂרָָׂ֖ה, וְלִּבֹ כ ה ת - לִּ רְ בָׂ קה. וכן שהיה בוכה גם על בתה, כנ''ל.