ַוַיָָָּׂ֧֧קָׂם אבְרָׂהָָׂ֛ם וַיִּשְתַָ֥חו לְעַם הָׂאָָׂ֖רֶץ לִּבְנֵי-חֵָֽת

על דרך הפשט השתחווה אברהם אבינו כמה פעמים, להודות לעם הארץ

שבאו החשובים שבעיר, ויש אומרים אף לחשובים שבאומות העולם כגון שם ועבר ואבימלך וענר ואשכול וממרא שבאו לחלוק כבוד לשרה, [כמובא בסדר הדורות], וכן השתחווה לבני חת שמהם בקש את חלקת הקבר של עפרון.

להספד,

ומהם

ולעומקו של מקרא יש ליתן טעם להשתחוויות כפולות אלו של אברהם שקראוהו נשיא אלקים, ולשמותיהם של עפרון, עַם הָׂאָָׂ֖רֶץ ובְנֵי חֵָֽת.

ועל דרך הרמז והצח, יש לומר שכולם מורים על ארציות וגשמיות, כגון עפרון שהוא לשון עפר, עם הארץ המחוברים

לארציות, שעשויים ללא חת ומפילים חִּתָׂתָׂם על יושבי הארץ. והם כולם כנגד אברהם הרוחני והשמימי שבגינו נבראו שמים וארץ, שנאמר בהם בהבראם, ודרשו באברהם.

ובני

חת

ואחוזת הקבר, אשר מחברת בין הגוף המוטמן באדמה ובין הנשמה העולה מעלה מעלה, אותה מבקש אברהם בחברון. המחברת שמים וארץ.

ואשר על כן נקראת חברון קרית הארבע. שמלבד היותה מקום מנוחת כבוד לארבעה זוגות, הרי היא כסולם לחמשת חלקי הנשמה. ונקראת קרית הארבע על שם ארבעה חלקי הנשמה, נפש רוח נשמה, ונשמה לנשמה הנקראת "חיה", שהיא על שם העתיד שעתידה בתחיית המתים לדשן העצמות בקבר ולהחיותן בתחיית המתים, המקושרים לחלק החמישי העליון של חלקי והנמצאת תחת כסא הכבוד, שהיא מקור החיות של כל חלקיה. ואשר על כן נקראת שמעוררת את הארבע חלקים להיות נכפלים עד הגיעם לכסא הכבוד שם היחידה החמישית, המתיחדת עם בוראה. וסימנך: נר''ן ח''י. נפש רוח נשמה חיה יחידה. וממנה מתחבר המקום השמימי ביותר עם המקום הארצי ביותר, עם הגוף המונח וטמון בעפר. ואשר על כן מערת המכפלה המובילה לשערי גן עדן, אותה חמדו אברהם ושרה, וזה שהספיד אברהם

הנפש

הנקראת

"יחידה,"

המערה

מערת

המכפלה,

את שרה באמרו: זָׂמְמָׂה שָׂדֶה וַתִּקָׂחֵהו (משלי לא טז'). והוא אשר הזכיר הכתוב עם הארץ עפרון ובני חת. שכולם בבחינת ארציות ועפרוריות. מלבד אביו של עפרון, הנקרא בשם צחר, והוא כעין צהר תעשה לתיבה המדגיש בברירותו את השחור שבעפרירותו.

ובשימת לב, צהר הוא דרגה יותר מאירה מצחר, שכן נפתח עוד פתח קטן באות ח' והופכתו להיות ה', הוא האות

ה''ה שניתנה לאברהם, כדי להרבות

אור באות 'חת'. שכן בני חת חשוכים הם ועפרוריים הם, שבאברהם העפרוריות של עפרון, ולגלות את האור הצפון לצדיקים אשר במערה הנכפלת ועולה עד שערי גן עדן כבימי הבריאה. וכדי לזכות לאור הגדול שבמערה, שיטח אברהם מלוא קומתו השמימית ארצה, כדי להעלות את מערת המכפלה מידי הארציים לידיו השמימיים.

הצהר

ובא אור

להרבות

בצחר

ולכן מלכתחילה הופקדה המערה בידי עפרון העפריי, ובידי בני חת החתיים ששמם מורה על חת ופחד שהם נחלת

העפר, ולכן נקראים הם גם עַם-הָׂאָָׂ֖רֶץ, עם השייך לארץ בלי שייכות לשמים, כדי שיבואו אברהם ושרה לגאול את מערת המכפלה מידיהם כדי להחזירה למדריגתה השמימית, הטהורה. על ידי קבורת שרה, הנקראת יסכה הסוכה ברוח הקדש. בכסף מלא, הוא לשון כיסופים לה', עד עת בֹא טַל התחייה, שעל ידי קבורתה של שרה יש בה תיקון שמימי לכל נשמות צאצאיהם של יצחק ויעקב ולהחזירם לשרשם. וזה שאמר הכתוב אַרְבַע מֵאֹות שֶקֶל כֶסֶף עֹבֵר לַסֹחֵָֽר.

ובאומרו אַרְבַע מֵאֹות' ירמוז הכתוב למשנה י''ב בפרק ג' במסכת עוקצין: אָׂמַר ר בי יְהֹושֻּעַ בֶן ל וי, עָׂתיד הַקָׂדֹוש בָׂר וְך הּוא לְהַנְח יל לְכָׂל צַדיק וצַדיק שְלש מֵאֹות וַעֲשָׂרָׂה עֹולָׂמֹות, שֶנֶאֱמַר (משלי ח), לְהַנְח יל אֹהֲבַי יֵש וְאֹצְרֹתיהֶם אֲמַלא. [יש בגימטרי'ה שלש מאות ועשר].

ו אַרְבַע מֵאֹות שֶקֶל כֶסֶף ירמוז לש''י עולמות שעתיד הקב''ה להנחיל לכל צדיק וצדיק, שכן ''ש'' הם שלש מאות ו-י' הם מאה בגימטריה קטנה, ויחד הן 400 הרומזים לש''י עולמות, בהן עובר הצדיק הנכסף לה' ונרמז במלים שֶקֶל

כֶסֶף , "עובר לסוחר." שעל ידי הכוסף, הכיסופים לה' נהיה הצדיק קל להיות עובר לסוחר. ואמר עובר שעובר בזה מעולם הזה לעולם הבא. ואמר לסוחר, שסוחר הוא מלשון מעגל סחור סחור, וכפי שדרשו חז''ל [תענית לא.] אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' {ישעיה כה-ט} ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.

ובשימת לב נאמר מאמר זה על ידי עולא ביראה. וידרש שמו כנגד הנשמה העולה למעלה מתוך הבאר שהוא כנגד העולם הזה, שהוא כחשך על פני תהום. ואמר בשם רבי אלעזר, שלולא הא-ל עוזרו לצדיק אין מחילה לנשמתו, והוא לשון מחול לצדיקים, כי אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, וכולם צריכים מחילה, והוא יושב ביניהם בגן עדן, והם במחול סחור סחור, וזה שאמר הכתוב עובר לסוחר. ואמר קוינו לו, ויושיענו, שנכספים אנו לראות את האור הגדול שבקצה מערת המכפלה הוא אור גן עדן

של היום ההוא, היום המיוחד והמיוחל של עת התחיה. לכן כפולה, להעלות בזה את שדה המכפלה מדרגתם הארצית של עם הארץ ובני חת לדרגה השמימית של אברהם ושרה, וצאצאיהם יצחק ויעקב, בני בניהם עד עולם.

נאמרה באברהם השתחוויה לעם הארץ ולבני חת,

ואשר על כן, בסיום המקנה נאמר ויקם שדה עפרון, ופירש"י תקומה היתה לו. שיצא מיד הדיוט ליד מלך, מן הארציות לשמימיות, ומן השמים לאבות ומן האבות לבנים.

וזה שחזר הכתוב שנית וַיָָּׂ֨קָׂם הַשָׂדֶֶ֜ה וְהַמְעָׂרָָׂ֧ה אֲשֶר- ב ו לְאַבְרָׂהָָׂ֖ם לַאֲחֻזַת-קִָׂ֑בֶר מֵאֵָ֖ת בְנֵי-חֵָֽת. (כג,ח') ופירושו, שהקב"ה העבירה מרשות לרשות, מרשות הארציות לרשות שמים. ועל קנין זה רמז הפסוק (בראשית, ב,ד') אֶׁ֣לֶה תֹולְדֵֹ֧ות הַשָׂמַָ֛ים וְהָׂאָׂ֖רֶץ בְהִּבָָֽׂרְאִָׂ֑ם, קרי ביה באברהם. שקנין מערת המכפלה הוא תולדה של מעשה הבריאה, של הקונה שמים וארץ.

וזה שדרשו רב ושמואל לפירושה של מערת המכפלה: [עירובין נג.]: חד אמר: היו בה שני בתים, זה לפנים מזה. וחד אמר: היו בה בית, ועלייה על גביו.

ולעומקו דבריהם: מאן דאמר בית ועלייה על גביו, רמז לגוף שהוא בית לנשמה, והנשמה על גביו עולה מעלה מעלה עד כסא הכבוד. ומאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה, רמז בזה לאבות ובנים, עד סוף הדורות שזה לפנים מזה עד אברהם ושרה, שהנחילו לבניהם עד עולם עליה על גבי עליה להיות אחוזים בכסא הכבוד עד עת התחיה.

של

מקרא

ידרשו