"ובני קרח לא מתו". ואומרים חז"ל: 'מקום נתבצר להם בגהנים'. בגמרא בפרק חלק נחלקו אם עתידים בני קרח לעלות מן האדמה בתחיית המתים. בעומק, הכח להם לעלות לעת"ל הוא מכח תיקון הקרח דקדושה העליונה ואז יתוקן הבליעה של הקרח התחתון. המחלוקת בגמרא אם הם יעלו לעת"ל תלוי מאיפה יהיה התיקון שלהם. כל זמן שהקרח העליון לא מתגלה, ברור שהקרח התחתון הוא לאו בר עלייה, כי הפך להיות נפילה דקלקול. כאשר מתגלה הקרח העליון בבחינת ר"ע, עקב א', זה מחזיר גם את אלה שנפלו בעדת קרח.
הצד התיקון לעדת קרח, מאיפה שיש להם עלייה לאחר שהם נפלו. אבל גם יש להם תיקון מצד שמעיקרא לא היה להם נפילה גמורה. גהנים נקרא "יורדי בור" – כי זה מקום שבני אדם 'יורדים' לשם, גהנים הוא מקום של ירידה. בבני קרח שלא מתו, 'מקום נתבצר להם בגהנים' - זה לא רק שהיה כאן נס שלא מתו, אלא, זה נתן שיעור על הנפילה של עדת קרח כאשר הם נבלעו.
מתגלה שהתיקון לנפילת מדרגת הקרח הוא אצל מי כאן שהאיר לו מדרגת הקרח העליון - ומכח כך נתבצר להם מקום. השיעור שהיה חל על הנפילה שלהם – זה היה מהמקום העליון של התגלות הקרח העליון דתיקון, שמתגלה בקרח התחתון. ולכן בבני קרח, התגלה אצלם מדרגת קרח העליון במדת מה. ומצד כך היה להם מציאות שאין קלקול.
בכתובות אומרת הגמרא גבי הצער לבתולה בפעם ראשונה של ביאה, שזה 'כמיא חמימא על רישא דקרחא'. שם קירח הוא מלשון מי ש'קר' לו. ביחס לגהנים של אש, אז לבני קרח, הקרירות שבקרח הוא סוג של תענוג להם. זה העומק שלבני קרח נתבצר להם מקום בגהנים.
כאשר בני קרח לא מתו, זה מגלה איך שהקרח העליון נתן להם מקום שיתבצר. מה ההגדרה של מקום נתבצר להם בגהנים? מקום עומד על עפר. יש עפר בהאי עלמא ויש עפר בעולם כל הרוחני שהוא עפר רוחני, אבל כל מקום עומד על עפר. בהבנה פשוטה, לא היה להם צורך בעצם ל'התבצר להם מקום בגהנים', אלא לכאורה היה סגי להם להיות במקום אחר כדי שלא ימותו. אבל ברור שברגע שנבלעו עדת קרח באדמה, אז בכל מקום שהם יעמדו הם יבלעו, מעין מה שנאמר אצל קריעת ים סוף שכל מימות שבעולם נבקעו. עצם כך שנפתחה האדמה והם נבלעו, ההגדרה הוא שבכל מקום שהם יעמדו הם יבלעו. זה יסוד ברור לכל מי שמבין מעט חכמה.
כך, בני קרח היו צריכים להתבצר במקום שאיננו מקום. מצד התגלה להם מדרגה יותר עליונה, התגלה להם מקום בעומק, שאיננו בסדר בריאתו של העולם, והם זכו לאותו גילוי של מקום שאיננו מקום. הם נדבקו בקרח העליון – זה המקום שלהם.
איזה 'מקום' כאן התבצר להם? כל מקום בא מקרח שבא ממים, משלג שנעשה ארץ - מכח מים שנהפכים למקום. והקרח מחזיר את המקום למים. ומצד כך, כל מקום בעולם אינו יכול לקבל אותו. כי שם התגלה שעצם יסוד העפר חזר למים ולכן אין שום מקום שיכול לקבל אותו.
התגלה ש'מקום' התבצר להם לבני קרח. איזה 'מקום' כאן התבצר להם? הקרח העליון, רקיע שמעל ראשי החיות כעין הקרח הנורא – זה ה'מקום' העליון שנתבצר לבני קרח.
בתחילה ביום ראשון דמעשה בראשית, המים מילאו את כל העולם. ביום שני נעשה רקיע בתוך המים להבדיל בין מים למים. כאשר נאמר במעשה מרכבה שהראה ליחזקאל "רקיע מעל ראשי החיות כעין הקרח הנורא" – באיזה רקיע מדובר? על אותו רקיע שנאמר בו "יהי רקיע, ויהי מבדיל בין מים למים" – בין מים עליונים בין מים תחתונים. הרקיע הזה הוא 'כעין הקרח הנורא'.
המים התחתונים התגלה ביום שלישי: "יקוו המים למקום אחד ותראה היבשה". מקומם של המים התחתונים הם יבשה, עפר. נמצא, שהמים תחתונים עומדים על העפר. ועל מה המים עליונים עומדים? על הרקיע. הרי הרקיע מבדלת בין מים עליונים למים תחתונים, נמצא שהרקיע הוא הקרקע למים עליונים.
קרח, 'מקום נתבצר להם בגהנים' – איזה מקום נתבצר לבני קרח? הרקיע 'כעין הקרח הנורא' - זה גופא מה שהפך להיות הקרקע שלהם.
הרקיע מתגלה כקרקע? כלפי המים העליונים, הרקיע איפה הוא קרקע, עפר רוחני. וכלפי המים התחתונים, הרקיע הוא מעל ראשי החיות.
מי שמגיע לאותו רקיע, שהוא כעין הקרח הנורא, הוא זוכה כל לעלות ממה שנמצא מעל ראשו (מדרגת השערות, מדרגת גולגולת). ואז איזה מים מתגלה אצלו? המים העליונים. (דע את מידותיך כח הקרח שבמים 055)
