שאלות ותשובות
כניסה לחלקו של רעהו–יסוד המחלוקת
שאלה: עדיין יש מקום כיום לאותה התנגדות שהייתה לחסידות? האם השלמות הוא כללות הכל, אולם כל אחד בגבולותיו. יסוד סוד המחלוקת - מפני שכל אחד נכנס בחלקו של רעהו. וכאשר איש על מקומו, אזי, יבוא בשלום.
מחלוקת מלשון ‘חלוקה’ – יסוד להבנת כל המחלוקות שבתורה
שאלה: בגמרא מובא שתי צדדים, יש יסורים בלא חטא, אין יסורים בלא חטא. מה פשר המחלוקת?
תשובה: כל “מחלוקת” מלשון “חלוקה”, כל אחד דיבר בחלקו, וזהו יסוד גדול להבנת כל המחלוקות שבכל התורה כולה. וכן כאן, למ”ד יש יסורים בלא חטא, היינו שדיבר בשורש ששם היסורים אינם מחמת חטא ועון בני אדם, אלא שורשם ב”חסר” השורשי, ב”צמצום” הראשון, ותולדתו “שורשי הרע”, מלכי אדום שמלכו מתו, כנודע מדברי האריז”ל בשער הנקודים, ושער שבירת הכלים. והמ”ד שס”ל אין יסורים בלא חטא, דיבר בחלק הענף של היסורים, ששייך לעולם דידן, ובו כל היסורים מתגלים ע”י חטא.
מחלוקת – היינו שתלוי בשורשי הנשמות
שאלה: המוות של הרוגי מלכות מכפר ולא תורתם הגדולה מדוע שאין כמוה? הרי התורה מכפרת על כל החטאים בשורש? (דוגמת צאצאי עלי שלא כופר בשום דבר מלבד התורה)
תשובה: בשורשים, יש זיכוך ע"י ריבוי אור, ויש זיכוך ע"י ביטוש תלוי הכלי. וכבר נחלקו רבותינו בבעל תורה שפגם האם כל תיקונו ע"י תורה או נצרך סיגופים. ומחלוקת, היינו שתלוי בשורשי הנשמות.
לימוד התורה במדרגת שער הנ’ – ראייה בכל דבר את המחלוקת, ואח”כ את האחדות
שאלה: לימוד תורה מחבר את האדם לשער הנו"ן שבקדושה? איזה תורה באופן של אחדות. לראות בכל מחלוקת את לימוד הפרוד, ואח"כ את האחדות, איך כל השיטות יחדיו משלימים תמונה שלמה, סוד כללות הפכים שיוצר תמונה שלמה.
לימוד התורה באופן פנימי שהינו תיקון למחלוקת
שאלה: מסביר בשיעורים שהדרך היחידה להינצל בימנו משער הרב הנ’ דטומאה זה רק דרך פנימיות התורה, ופנימיות התורה בעומקה זה להתחבר לקב”ה. ובחיצוניות יותר, כך אני מבין, זה ללמוד פנימיות התורה. והשאלה היא: מה הם ספרי קודש שעלינו ללמוד ולשמוע ששייכים לפנימיות התורה?
תשובה: דבר מורכב מחיצוניות ומפנימיות. חיצוניות: ההיפרדות. כל בקלקול, מחלוקת קרח ועדתו, והנולד מכך. בתיקון מחלוקת הלל ושמאי. אלו ואלו דברי אלקים חיים. ובפרטות, לראות בכל דבר את חלקיו, נחלק לב’ דינים, שיטת הגר”ח. נחלק לג’ דינים, חלק מתורת בעל הצפנת פענח. יתירה לראות את מרכיביו וחלקיו של כל דבר. והתפרטות חלוקה לשנים בבחינת קצוות, ימין ושמאל. חלוקה לג’. ימין שמאל ואמצע. והגדרתו, לעשות מאחד שנים, שלש, וכו’. לראות את חלקיו. חיבור, אחדות. לראות איך כל החלקים שורשם פנימיות: אחד, וכיצד לבסוף חוזרים לאחד. כלל ופרט וכלל. יוצאים מן הכלל, אחד. וחוזרים לכלל, אחד. לעשות משנים אחד, משלש אחד. (ישנה שמועה בשם החזו”א, שר’ חיים עושה מאחד שנים, ובעל צפנת פענח משנים אחד. וזהו חלק מתורתו. ועוד שעושה מאחד שלש כנ”ל, אולם לא מסבירם באופן של שנים, קצוות ואמצע המחברם). וזהו נקרא לימוד פנימיות. יש חיצוניות ופנימיות בפשט, ברמז, בדרוש ובסוד. ולפיכך היתה כוונתנו ללמוד גם פנימיות התורה. מכיון שנפשות בנ”א בשורשם חלוקות, ולכך לכל אחד יש את שורשו בתורה. ולכך כל אחד צריך ללמוד את חלקו. ובחלקו ללמוד את החיצוניות ואת הפנימיות, וכנ”ל מהי פנימיות. חיצוניות וכמה פנימיות, גם בזה משתנה לפי שורשו כמה וחלקו באורייתא. אולם כו”ע צריכים ולו במעט לגעת בפנימיות, כי שם אחדותם עם עצמם, עם כלל ישראל, עם כל הברואים, ובשורש עמו ית”ש.
השלימות אינה לברר רק חלקו באורייתא שגורם למחלוקת, אלא לכלול פרטות חלקו בכלל
שאלה: את עצמי לעסוק במקצוע מסוים בכדי לברר דברי רבינו השלחן ערוך ביסודיות לאמיתה של תורה. והנה לאחר הרבה יגיעה, בירור אחר בירור, בצירוף תפילה, עלתה דברי השלחן ערוך מאירים ושמחים כנתינתן מסיני. מאידך גיסא יצא שהביאורים שעלו בידי הם דלא כמבואר אך בביאורי הגר”א. בתחילה מצאתי מרגוע לנפשי במה שקראתי משהו דומה, מעין דמעין וכו’, והיא מה שמסופר בספר ’עליות אליהו’ בזה”ל: בעת למדו שיטת מתני’ דפ”ג דכלאים (עמ’ ק”א) ערוגה כו’ אמר שהגאונים והרמב”ם ז”ל בהכרח יגיעתם בלימוד תלמוד בבלי להורות ממנו הלכה, לא שמו יגיעתם לברר וללבן תלמוד ירושלמי הק’ והתוספתות, רק רבינו הר”ש יגע מעט בתוספתות ובירושלמי כאשר קבעם בפירשיו על זרעים וטהרות אבל לא על אמיתתן ובורין. אבל הוא יגע בכל כוחותיו וכמה מאות פעמים יגע בסוגית ערוגה משך זמן מה שהיה יכול לגמור חצי ש”ס בבלי, ודחה כל הפירושים הראשונים וביאר שיטה אמיתית ע”כ. ואמרתי בלבי אולי גם אני כן מעין דמעין, שהרי עסקתי בבירור זה משרשיה לפרטיה בזמן שהייתי יכול לגמור בערך חצי ש”ס. לא שמתי לב עד היכן הדברים מגיעים, עד שהשבוע אך שלקראת סוף הזמן התחלתי לסכם הבירורים ומצאתי שמדי הרבה השגתי על דברי הביאור הגר”א בכלל הענין. ברצוני לשאול מה פשר המציאות הזאת. להאיר עיניהם של ישראל. הדורש אמת. בברכה
תשובה: יש לחשוש מנגיעה שגורמת לסטות מדברי הגר”א, ויש לחפש מהי הנגיעה. יש לחפש בכל ענין להליץ ולו דבר קטן על כל דבר בפנימיות, מדברי הגר”א, ועי”כ לקבוע בלב את אמיתת דבריו, בחינת בית הלל ביחס לדברי ב”ש, ובזה לכלול ההפכים. ואפילו ההלכה למעשה יש לחפש בכל ענין אופן שראוי לנהוג כמותו למעשה, כגון באופן שיש צירופים אחרים וכדו’. ועי”כ יתגלה בחינת מקל נעם ולא רק מקל חובלים, חברים שחברותתן נעימה, ואז יפתח צוהר חדש בנפשך לתורת הגר”א. כי שלמות הדבר אינו רק לברר את חלקך באורייתא, כחלק הפרטי, שהוא הגורם למחלוקת, אלא שלמות האדם לכלול פרטות חלקו בכלל, והאופן המעשי לכך כנ”ל.
המבט על מחלוקת של ת”ח אמיתיים
שאלה: צריך להביט על המחלוקות של תלמידי חכמים אמיתיים? וכיצד יש לנהוג למעשה?
תשובה: כל אדם לברר את חלקו שלו, וכל מחלוקת בקדושה על נקראת כל מלשון “חלוקה”, שכל אחד דבק בחלקו, ובחיצוניות זה נראה מחלוקת כפשוטו.
האם תהיה מחלוקת על המשיח – תלוי בזכות הדור
שאלה: התגלות המשיח ב”ה תהיה בצורה ברורה לכולם, האם כלומר יהיה שופר מהשמים וכולם יידעו מי זה המשיח, או שהוא יופיע וידבר להם ויגיד להם שהוא המשיח, ואז חלק ילכו עמו וחלק יתנגדו לו?
תשובה: תלוי בזכות הדור. באור שכולו זכאי יש הסכמה, בכולו חייב יש מחלוקת.
מחלוקת קרח ועדתו
השורש האמיתי של מחלוקת קרח – אור העיגולים
שאלה: מחלוקת קרח, מה השורש האמיתי והנכון במחלוקת לגבי קרח על משה?
תשובה: העדה כולם קדושים ובתוכם ה’, אור דלעת”ל שעתיד כל הקב”ה לעשות מחול, והקב”ה יושב בין הצדיקים באמצע. והוא אור העיגולים שהכל שווה, משא”כ משה אור הדעת, אור הקווים.
בטענת קרח שכולם שווים – הטעות
שאלה: חלק בנשמה כולם זהים? האם זה רק ביחידה או גם באיזו נמוך יותר? והאם זה מה שקרח אמר כנגד משה, שכל יהודי בנשמתו זהה ולכן כולנו שווים. ואם כן, מה התגובה הראויה לקורח?
תשובה: אולם אף שם אינו זהה לגמרי. אין מושג זהה לגמרי ביחידה. בבריאה! ולכך אין טענת קרח טענה שלמה.
חטא הנשיאים במחלוקת קרח
שאלה: הסיבה שהנשיאים חטאו במחלוקת קרח אם הם היו מהצדיקים ביותר, מה גרם להם לטעות?
תשובה: חז”ל, שנתקנא על “נשיאות” אליצפן. ועי”ז עורר פגם במדרגת “נשיא”.
המשך – כיצד הצליח קורח להשפיע על הנשיאים ולפגום במידת נשיא אם הוא לא היה נשיא?
תשובה: בא מכח זרעו שמואל. כי
