[א] רבינו האר"י ז"ל כותב תכוין בזמן האכילה ולפחות בפרוסת כזית של המוציא כוונה כללית קצרה שהבירור הוא על ידי ל"ב שיניים שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה המבררין הכל שבמחשבה מתברר הכל, והם הטוחנין ומפררין את המאכל ועל ידי כן מתברר האוכל מתוך הפסולת כדרך הרחיים הטוחנות את התבואה ואחר כך מתפרדין הסובין והמורסן שהם הקליפות מן הקמח שהוא האוכל, וכן לכוין בשתי בחינות בבירור במאכל שאוכל, א. בירור המאכל בעצמו הטוב שבו מן הסיגים המעורבים בו על ידי חטא אדם הראשון, וגם מה שהיה מעורב בהם מתחלת ברייתן מששת ימי בראשית, ב. ענין תיקון נפשות המגולגלים הנמצאים במאכל ומשקה, ותכוין לבלוע המאכל אחר שנטחן כי באסטומכא הוא גמר הבירור, וכל אלו כוונות פשוטות הן וצריכות מאד אפילו לאדם פשוט, וכל אדם יודע ספר צריך להרגיל עצמו בהם ואף מי שנפלו שניו עושה התיקון מושלם מאחר דמתחלה היו לו ל"ב שיניים:
[ב] שיורי מאכל הנשארים בעצמות ובקליפות של הפירות אם יש בהם נצוצי קדושה יתבררו על ידי ברכה אחרונה שאומר האדם על שלחנו אף על פי שזורקם לאשפה, לפיכך יזהר האדם שלא יסיר מעל השלחן עצמות וקליפין אלא עד לאחר ברכת המזון, ולכך אזהרה שמענו שלא יוציא מעל השולחן דבר להאכיל לבהמה וחיה ועוף הטמאים קודם ברכת המזון ואם אוכל אחר כך פירות ורוצה לזרוק העצמות שמאוסים יכסה אותם במפה אחרת:
[ג] מאחר שברכת המזון עושה תיקון גדול על השלחן וכאמור, לכך הזהירו חז"ל לשייר האדם פת על שלחנו בעת ברכת המזון, ובזוהר הקדוש החמירו בזה ואסמכוה אקרא דלא תשא את שם ה' א-להיך לשוא, ואם אכלו כל הפת קודם ברכת המזון ולא הרגישו אלא עד שעת ברכת המזון לא יביאו פת שלימה ויניחו על השלחן אלא יביאו פרוסה, ואם היה על השלחן פת שלימה מעת שבירך המוציא לא יסירנה בשעת ברכת המזון ואדרבה עדיף טפי למעבד הכי להשאיר ככר אחד שלם על השלחן מעת שבירך המוציא, ולא אסרו בפת שלימה אלא רק אם יביאנה מחדש בעת ברכת המזון:
[ד] צריך ליזהר שלא ישאר כלי ריק על השלחן בשעת ברכת המזון, כגון כפות כוסות וקערות וכיוצא, גם יזהר שלא להניח סכין על השולחן בעת ברכת המזון:
[ה] אסור לאבד פירורין שיש בהם כזית, ואפילו אין בהם כזית אסור לאבדם ולהמאיסם דקשה לעניות בר מינן אפילו בדבר מועט, ותזהר לכבד האשה בידיה תמיד מקום האכילה אחר האכילה ותזרוק לתנור, ובליל שבת תצניע הפירורים, ואחר שבת יזרקו לתנור, וכן יזהרו מוכרי הלחם לכבד סביבות הלחם, ויזרקו העפר עם הפירורין לתנור:
[ו] קודם ברכת המזון יזהר ליטול מים אחרונים לתוך הכלי דמים אחרונים חובה אפילו אכל פת בלבד על פי הסוד בעת נטילת מים אחרונים יחבר ד' האצבעות לבד והגודל לבד וישפיל אצבעותיו כלפי מטה: [ה"ע מים אחרונים חובה וגם הנשים חייבות]
[ז] במילים מים אחרונים חובה רמוז כמה כונות סודיות של מים אחרונים, ולכן טוב שהאדם קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים יאמר הלכה זו מים אחרונים חובה וגם אם לא אמר דברי תורה יועיל לו שיחשב שאמר דבר תורה בשולחן:
[ח] יזהר שיהיו מים האחרונים מעט ולא ירבה בהם כי הם חלק הסט"א, ואם ידיו מזוהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה ברחיצתם, טוב שירחצם קודם נטילת מים אחרונים אדעתא לאכול עוד אחר כך, ויהיו אלו כמים אמצעים וכן יעשה, אחר שירחצם יאכל חתיכת מן השלחן כדי שלא תהיה נחשבת רחיצה ההיא למים אחרונים, ואחר שיאכל חתיכת הפת וכיוצא יטול מים אחרונים מעט ויברך ברכת המזון: [ה"ע אין צריך לאכול פת]
[ט] כתבו האחרונים בשם המקובלים ז"ל כשנוטל מים אחרונים יאמר זה חלק אדם רשע מאלהים, ויכוין חלק אדם רשע ר"ת אח"ר דהוא הסט"א והנוהג בזה יאמר דברים אלו בלחש:
[י] אין נוטלין מים אחרונים על גבי קרקע אלא בכלי, ואם אי אפשר בכלי יטול על גבי עצים, רצפה דאין רוח רעה שורה על הרצפה כמו ששורה על גבי קרקע, [ה"ע אין צריך כלי אלא כדי שלא יעברו עליהם משום רוח רעה] וגם מים אמצעיים שנוטלין בין חלב לבשר גם כן צריכין כלי:
[יא] אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם, ויש אומרים צריך שיהיו צוננין ממש ונכון להזהר בזה, ויש מי שאומר שצריך שיהיו ראויים לשתיה שלא יהיו מרים או סרוחים, גם שיהיו באים מכח גברא, ואם עבר ולא נטל מים אחרונים יטול אחר ברכת המזון, ואם אין לו מים יטול בשאר משקין ואפילו ביין כיון דאין לו ליטול בענין אחר:
[יב] צריך ליטול עד סוף פרק שלישי של האצבעות וראש פרק השלישי בכלל:
[יג] המודד מלח והנוגע במלח חייב ליטול ידיו אחר כך, וכן אפילו בלא סעודה כשאוכל קישואין וכיוצא בדברים שדרכן להניח עליהם מלח באצבעותיו צריך ליטול ידיו אחר כך, דאף על גב דמלח סדומית אינו מצוי יש לחוש למין מלח שטבעו כמלח סדומית:
[יד] יש מי שאומר אם אכל מאכל לח שאז ידיו מזוהמות בו, אז מן הדין כשירחץ ידיו מברך על רחיצת ידים, ולא נהגו העולם לברך כן אף על גב דהמצריכין ברכה זו הם גדולי עולם, דקיימא לן סב"ל, מיהו צריך כל אדם להרהר ברכה זו בלבו:
[טו] צריך להיזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו בדברי תורה, ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת המזון והם המזמור א-להים יחננו ויברכנו כולו וטוב לצייר במחשבתו בצורת המנורה, ואחריו יאמר אברכה את ה' בכל עת וגו' ויכוין לגרש הסט"א העומדת על השלחן, ואחריו פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו', ופסוק תהלת ה' ידבר פי וגו' ופסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללוי-ה, ואחר כך וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', ויכוין ס"ת זה על השלחן אשר נה"ר, ויברך ברכת המזון בעינים סגורות כתפילת העמידה, וישים יד שמאל כנגד החזה ויד ימין על יד שמאל ויברך בכונה, דהסט"א עומד שם לקטרג עליו אם לא יברך בכונה:
[טז] ישתדל לברך על הכוס אם יש שנים עמו שאז יש להם זימון, אבל יחידי לא יברך על הכוס, וצריך שימסור לו הכוס אדם אחר כשאוחזו בשתי ידיו, וכן הוא יקבלנו בשתי ידיו, וקודם שיאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' אז יקבל הכוס בשתי ידיו, ואחר שיקבל אותו בשתי ידיו יאחוז אותו ביד ימין בלבד, ואז יאמר וידבר אלי זה השלחן וגו' ויתחיל לעשות זימון ולברך:
[יז] מנהג החסידים כשמברכין ברכת המזון עם כוס שיהיה הפת שבשלחן בצד שמאל המברך, כדי שיהיה הכוס של ברכה בימינו והפת בשמאלו, ויש טעם על דרך הסוד:
[יח] כוס ברכת המזון צריך הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ, גם צריך שיהיה חי, ויש בזה כמה דעות דיש אומרים הכונה הוא דבתחלת הברכה לא יהיה מזוג שלא ימזגנו אלא עד ברכת הארץ ויש אומרים הכונה הוא שימלאנו מן הצלוחית או מהחבית לשם ברכה ולא משיורי כוסות, ויש אומרים הכונה שיהיה הכוס שלם, ומן הדין צריך להזהר בכל הסברות הנזכר לקיים אותם ואחר שימזגנו בברכת הארץ יהיה מלא, אך לא יהיה המלא כל כך שיהיה נשפך ממנו, ואחר שיקבלנו בשתי ידיו משתי ידים של הנותן ישאר ביד ימין בלבד בכל הברכה כולה, ולא תסייע השמאל לימין, גם צריך שיגביהנו מן השלחן טפח לפחות, ונותן עיניו בו בכל הברכה שלא יסיח דעתו ממנו, ואחר שישתהו ישייר מעט יין בו לשגרו לאשתו אפילו לא אכלה עמו:
[יט] איטר יד כתבו הפוסקים יטלנו בימינו שהוא שמאל כל אדם, ונראה לי על פי הסוד גם איטר יד יטלנו בימין דאין תלוי ביד כהה: [ה"ע איטר אם יכול להחזיק ביד ימין כהמקובלים יעשה ואם לאו יחזיק בשמאל כדעת מרן]
[כ] צריך שלא יהיה פגום שאם שתה ממנו פגמו, ואפילו שתה מן הכד או מחבית קטנה הוי פגום, ולכתחילה צריך להיזהר אפילו בחבית גדולה, ויש אומרים גם במים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של במהרי זה, וצריך להיזהר בזה:
[כא] כשיגיע לברכת הארץ באומרו וברכת את בתיבת את ימזגנו במים שאינם פגומים, ואף אם היין חזק שצריך הרבה מים ואיננו מלא בתחילת הברכה ימזגנו בברכת הארץ מיהו צריך שיהיה רביעית בתחילת הברכה [ה"ע אם רצה למוזגו לפני ברכת המזון ושוב למוזגו בברכת הארץ הרשות בידו]:
[כב] כשימזוג הכוס בברכת הארץ יסתכל במים ההם אשר יתנם בכוס ויזהר שימזוג בשלוש פעמים:
[כג] כוס של ברכת המזון וכן של קידוש צריך שיהיה שלם בשפתיו וכן בבסיס שלו שלא יהיה בו פגימה וחסרון כלל ובשעת הדחק מותר, ויש מי שפוסל אפילו בשעת הדחק, והסדק אפילו בלא חסרון פוסל:
[כד] הנותנין לו כוס של ברכת המזון ואינו מברך מקצרין ימיו, ובזמננו שכל אחד מברך ברכת המזון לעצמו אין בזה חשש הנזכר שכל אחד מברך בעצמו וממילא כל אחד ואחד מברך לבעל הבית ויתקיים בו ואברכה מברכך ובטל טעם של מקצרין אך ודאי צריך לרדוף אחר מצוה זו גם בזמן הזה כי יקרה היא מאד, ואין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין שהוא שונא בצע ועושה חסד בממונו.
הליכות עולם
הליכות עולם אות ג. אף על פי שאין נוטלים ידים למים אחרונים על גבי קרקע, אלא לתוך כלי, ומותר ליטול ידים למים אחרונים לתוך הכיור שיש בו נקבים, והמים ניגרים משם לצינורות מי השופכים. והנוטל ידיו למים אחרונים אל תוך כלי, טוב להחמיר ממדת חסידות להסיר הכלי מלפניו בעת שמברך ברכת המזון. ומכל מקום מעיקר הדין אין איסור לברך ברכת המזון כשמי נטילת מים אחרונים נמצאים בכלי לפניו.
זוהר הקדוש - לחדש חידושי תורה ובפרט בשבת
זוהר מתורגם: בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, נְשָׁמוֹת יוֹרְדוֹת לִשְׁרוֹת עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ, וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת לְמַעְלָה. כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת, הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת, אוֹתָן שֶׁשָּׁרוּ עַל יִשְׂרָאֵל. וּנְשָׁמוֹת יוֹרְדוֹת, אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. כֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁשָּׁרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, עוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת בִּדְמוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל אֶת כֻּלָּם: אֵיזֶה חִדּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם בַּתּוֹרָה? אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹמֵר לְפָנָיו חִדּוּשׁ עַל הַתּוֹרָה. כַּמָּה חֶדְוָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מְכַנֵּס פַּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר: שִׁמְעוּ חִדּוּשׁ תּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת נִשְׁמַת פְּלוֹנִי זֶה. וְכֻלָּם מַעֲמִידִים אוֹתוֹ דָבָר בִּשְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת. הֵם לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה חוֹתֵם לְאוֹתוֹ דָבָר. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁדָּבָר מִתְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה וּנְשָׁמָה שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּשַׁבָּת הִתְעַסְּקָה בְּאוֹתָם דְּבָרִים חֲדָשִׁים וְעוֹלָה לְמַעְלָה, כָּל הַפַּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה מַקְשִׁיבָה לְאוֹתוֹ דָבָר, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְרַבִּים בִּכְנָפַיִם וּמִתְלַבְּשִׁים בִּכְנָפַיִם. וּכְשֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מְשִׁיבִין, וְשׁוֹתְקִין, אָז חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מַה כָּתוּב? (יחזקאל א) בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לב) כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד. (נחמיה ח) וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לַשְּׁתִיקָה קָרְאוּ עֲמִידָה? אֶלָּא בַּדִּבּוּר יֵשׁ שִׁבְעָה אֵיבָרִים שֶׁמִּתְנַעְנְעִים יַחַד אִתּוֹ: לֵב, רֵאָה, קָנֶה, לָשׁוֹן, שִׁנַּיִם, שְׂפָתַיִם, בָּשָׂר. וּבַשְּׁתִיקָה עוֹמְדִים בְּעָמְדָם לְלֹא נִעְנוּעַ, וְעַל זֶה קוֹרְאִים לַשְּׁתִיקָה עֲמִידָה.
אמרי חז"ל
מובא במדרש רבא נח פרשה לח אות ג רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (משלי יז, יג): מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם קִדֶּמְךָ חֲבֵרְךָ בַּעֲדָשִׁים קַדְּמֶנּוּ בְּבָשָׂר, לָמָּה שֶׁהוּא גָּמַל עָלֶיךָ תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא לֹא סוֹף דָּבָר מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת רָעָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ. [לכן חובה תמיד להוקיר טובה לחבירו ובפרט לאביו לאימו ולרעיתו]
*** בספר "הצדיק רבי שלמה" (עמ' לו) מובא שרבינו החפץ חיים זיע"א היה לומד כל שבת קודש את הזוהר על הפרשה. גם היה אומר לאחרים שילמדו את הזוהר על הפרשה, ואפילו בחורים, והיה אומר שרובו כמדרש.
*** במטו משמיה דהרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע על תפילתו של הרה"ק ה'אור לשמים' זי"ע, שהינה סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום, ואף הוא בעצמו אמר תפילה זו פעמיים בכל יום בערב ובבוקר. וכך הוא נוסח התפילה: ריבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר, ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי מבלעדי עוזך ועזרתך אין עצה וישועה, ואם חלילה יחפצו כולם להרע אז אתה בחמלתך תשים עיניך עלי ותשקיף עלי השקפה לטובה ממעון קדשך, הנה חבלים נפלו לי בנעימים וישועתי באה ועזרתי תגלה.