לעולם אל ימנע אדם את עצמו מביהמ"ד אפילו שעה אחת
שיעורי הגאון רבי אליהו הכהן כרפוס שליט"א ראש מכון משמרת השבת
הלכות המצויות בפרויקט פינוי בינוי
מהו פינוי בינוי
בשנים אלו באזורים ישנים החלו לקדם פרויקטים של "פינוי בינוי", דהיינו שיזם מסויים מפנה בנין או קבוצת בניינים, הורס אותם, ובונה במקומם בניינים חדשים עם יותר דירות, כשהרווח שלו הוא הדירות הנוספות, והרווח של הדיירים שמתחייב שיתן להם תמורת הדירה שהייתה להם דירה חדשה וגדולה יותר וכדו'.
והיות ועצם המציאות של פינוי בינוי היא דבר חדש, מתעוררות שאלות בענייני חו"מ שלא התפרשו כלל בפוסקים, ונעמוד כאן על מקצת מהנידונים. בנוסף, גם בענייני או"ח ויו"ד ישנם כמה דברים שעל הרוכשים לעמוד עליהם, ונפרטם להלן. מלבד זאת בכדי לא להגיע לידי תקלה, חובה להראות את החוזה אותו החברה מציע לעו"ד מטעם הדייר בלבד, שהעו"ד שהחברה מביאה היא משלמת לו, וד"ל, וכן לדיין המומחה בעניינים אלו.
הננו להדגיש שאנו רק נוגעים בדברים ולא באים להביע דעה.
דיני שכנים - האם רוב השכנים יכולים לכוף את המיעוט
באופן בו ישנו פינוי בינוי שכל דיירי הבניינים מסכימים לו הדבר פשוט שבדיני חו"מ יכולים הדיירים לעשות בשלהם כרצונם, אבל בד"כ בכל פרויקט של פינוי בינוי ישנם המתנגדים מטעמים שונים לפינוי בינוי. על פי חוק די בחתימת שני שליש מדיירי הבניינים בכדי לכפות את שאר הדיירים להצטרף לפינוי בינוי, וכופים אותם ע"י קנסות, או ע"י ביהמ"ש שחותם בשמם על מכירת הדירה שלהם, דבר שאינו פשוט על פי הלכה וכדלהלן. כמו"כ אם ישנם נכסים של חוסי אפוטרופסות (חולי אלצהיימר, מבוגרים וכדו') שאף על פי דין תורה פעמים רבות אינם יכולים למכור את ביתם, הם נמכרים ליזם ע"י צו ביהמ"ש.
לעצם הענין, בבנין משותף כלל הדיירים שותפים בכל הבניין, ודנו הדיינים שליט"א האם על פי דין תורה יכולים רוב השותפים לכוף את המיעוט לעשות פינוי בינוי.
טעם הסוברים שהרוב יכולים לכוף את המיעוט, היות ובשותפות רגילה רוב השותפים יכולים לכוף את המיעוט לעשות דברים שימנעו נזק מנכסי השותפות, גם כאן חלק מהליך פירוק הבנין הוא בכדי לחזקו במקרה של רעידת אדמה ה"י, ובכדי לבנות ממ"ד הנצרך בעת מלחמה, ולצרכים אלו י"ל שיכול שותף אחד לכוף את חבירו.
דעת הסוברים שאין הרוב יכולים לכוף את המיעוט, מפני שבד"כ הסיבה שהרוב חפצים בפינוי בינוי אינה מטעם חשש נזק אלא בכדי לקבל דירה חדשה וגדולה, ולצורך רווח אין שותף יכול לכוף לסתור בית השותפות.
כפיה להוציא הוצאות עבור נכסי השותפות
עצם האפשרות לכוף שותף אחר, לצורך מניעת הפסד, כתב השו"ע (סי' קעח סעי' ג) ששותף יכול לכוף שותפו לשלם הוצאה באופן שא"א שלא לבנות את נכסי השותפות בלעדיה, וכתב הנתיה"מ (ס"ק ג) כי באופן של בית ועליה שנסתרו, בעל העליה אינו יכול לכוף את בעל הבית לבנות, היות שבעל העליה יכול לבנות את הבית התחתון לבדו, ולדור בו, עד שבעה"ב ישלם לו הוצאותיו, ואז יבנה את העליה וידור בה, כך שאין לו הוצאות יתרות מכח בנין חבירו, אבל באופן שיש לו הוצאות יתרות יכול לכוף שותפו ו"יכול לומר לו כיון ששנינו צריכין לבנין זה נוציא ביחד ההוצאות ואיני רוצה להוציא הוצאות לבד".
"ואפילו בשנים שאינן שותפין, כל שיש דבר שהוא מוכרח לשניהן ואין האחד רוצה לעשותו יכול השני לכפותו. וראיה לזה, מהא דבני העיר כופין זה את זה לבנות חומה וכו', ושאר דברים הנצרכים, ואין דומה למקיף את חבירו בסימן קנ"ח דמדמין ליה לזה נהנה וזה לא חסר, דשם הוא דבר שאינו מוכרח, דסגי להו בנטירה בר זוזא. ובדבר המוכרח לשניהן באמת כופין זה את זה, דבהדיא תנן דכופין בני בקעה זה את זה לעשות חריץ ובן חריץ, אלמא דכל דבר המוכרח לשניהן וא"א להאחד לתקן לעצמו עד שיתוקן ג"כ חלק האחר, מחויב האחר ליתן חלקו".
"ולזה נראה לפענ"ד, דה"ה בבית המשותף שנפל ולא נשאר רק הקרקע, ואינו עומד לשנות הקרקע לדבר אחר רק לבנין, שיכול לכופו לבנות, דהוי כמציל מההיזק דאחד יכול לכוף לחבירו כמו שכתבתי לעיל, ואין לדמותו למי שרוצה להשביח נכסי שותפות שאין יכולים לכפות זה את זה, דזה אינו, דכיון שאינו עשוי לשנותו לדבר אחר ועומד מופסד הוא וכהצלה מנזק דמיא". והוסיף הנתיה"מ על דבריו הנ"ל (סי' קסד ס"ק א) "אמנם זהו דוקא בדבר שאם ימנע מלעשותו יבואו שניהם לידי היזק, אבל בדבר שהוא להשביח ואין בו יראת היזק אין יכולין לכפות זה את זה".
ולפי"ז י"ל שאילו הנידון היה רק לחזק את יסודות הבנין במקום שישנו צורך, או בניית חדרי ממ"ד (שמוכרחים לבנותם זה ע"ג זה) אה"נ היה יכול לכוף, אבל היות שהטעם שעושים פינוי בינוי הוא בכדי להרוויח דירות גדולות יותר י"ל שאינו יכול לכוף חבירו, אמנם בכל מקרה של פינוי בינוי לגופו, עד כמה הוא נעשה מטעם מניעת הפסד, וכמה מטעם הרווח.
לכוף שותף לחלוק את השותפות
עוד יל"ע האם יכול שותף אחד לכוף חבירו לחלוק השותפות, שהחזו"א (ב"ב סי' ט ס"ק ד) כתב כי שותפין במעות או בעסק ונזדמן לאחד עסק עם רווח גדול יותר אינו יכול לכוף לחלוק, "ואם רואים קלקול בעסק שאין ראוי להמשיכו ואחד תובע לחלוק, ואם אי אפשר לחלוק ותובע למכור כולו שומעין לו", ועיי"ש מה שדן באופנים שונים, ולפי"ז י"ל שישנם מקרים בהם הבניינים ישנים כ"כ שהם מתכלים הוי קלקול ויכול לכוף למכור או לחלוק, אך אם אלו בניינים שאפשר לגור בהם ורק רוצה לדור בדירה גדולה יותר, אינו יכול לכוף לחלוק.
טעמים נוספים שאין כופים לעשות פינוי בינוי
עוד ישנם טעמים רבים לאלו שאינם חפצים לתת רשות לסתור, א' שפעמים חוששים מזמן סתירת הבנין עד לבנייתו עובר זמן רב בו אינם גרים בדירתם, ועוד ישנם תקלות שונות שאירעו בפרויקטים של פינוי בינוי, כך שבעלי הדירות עלולים לצאת נפסדים, וכעין מה שאמרו בגמ' בב"ב (ג ע"ב) "לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי". ב' שכנים שהוסיפו על ביתם בעבר תוספת בני' ברשות השכנים האחרים ולא ברשות העירייה אינם מקבלים תמורה לשטחים אלו. ג' ישנם שכנים שהתועלת עבורם לבית יותר בטוח אינה שוה לצער שיגרם להם, כגון חולים שאין בכחם לעבור דירה. [ובגיל מסוים אנשים מבוגרים שאינם יכולים להתרגל לבית אחר, הדבר עלול לגרום להם נסיגה בתפקוד], ועוד. ד' היות והקבלן מוסיף דירות לבנין ומוכר לכל המרבה במחיר נגרם מכך שינוי צביון הבנין, וזאת מלבד הטענה הפשוטה של ריבוי דיירים וכדלהלן. ה' אם הקבלן גוי (ואפי' אם מדובר בחברה בע"מ שחלק ממניותיה בבעלות גויים) הרי שהחתימה לקבלן היא מכירת קרקע בא"י לגוי ואסור הדבר משום לא תחנם. <א. ה. אם יש בנק מלוה וחותמים איתו על היתר עיסקא הרי שמוכר לו נכסים, וג"ז חשש לא תחנם, שקיים בכל חתימה על משכנתא, אלא שהוא חשש רחוק יותר, וכאן מוכר לו זכות ישיבה ממש>.
טענה ששית יש למעכבים מלסתור, מפני שיכולים לטעון שאינם חפצים בטרחת המעבר, ובגמ' בב"ב (ו ע"ב) מבואר כי שני שותפין שהא' גר בבית והאחד בעליה ושקע הבית באדמה, אין התחתון יכול לכוף את העליון לסתור את הבית ולבנותו גם אם ישלם העליון את עלות הסתירה והבנין, וגם אם עליון ישכור עבור התחתון למגורים, וזאת מטעם "לא טרחנא", ובשו"ע (חו"מ סי' קסד סעי' ב) "שהרי אומר לו, איני רוצה שאטרח ממקום למקום כדי שתתקן ביתך".
טענה שביעית ביד המעכבים, היא ריבוי הדיירים, וכעי"ז כתב השו"ע (חו"מ סי' קנד סעי' ב) שאין האחד יכול להרבות דיירים בחצר, וז"ל "אחד מהשותפין בחצר שהביא לביתו אנשי בית אחרת, יש לחבירו לעכב עליו, מפני שמרבה עליו את הדרך".
יש טוענים להתיר שכולם משתתפים על דעת המנהג והחוק הוא המנהג, אם היינו זוכים שומרי התורה היו יוצרים את המנהג, עכשיו שלא זכינו (ואין כאן מקום להאריך בסיבות) המנהג הוא החוק, אמנם יש לדון בזה א' בתים ישנים ודאי שלא עשו על דעת החוק, באזורים חרדים גם כן אין אומדנא שעשו כן, ורבים לא רוצים בזה, וגם באזור חילוני אף אחד לא מכריח אותי לעשות על דעת החוק, אם יהיה חוק אני אהיה כפוף לו בעל כרחי אבל אני מרצוני לומר שעשיתי על דעת שאם יהיה חוק להוציא אותי מהדירה בעל כרחי אני מסכים לזה מראש לא מסתבר. וגם באנשים שכל מהותם שמירת חוק המדינה, באופן שפוגע בהם הם חושבים שינסו כמה שיותר להתמודד עם החוק ולא להסכים מראש שהחוק יגרום להם הפסד כבד.
האם מותר לחתום כשישנם מתנגדים לפינוי
לאחר שישנם שני שליש שחותמים על פינוי בינוי, החברה תובעת את המסרבים בביהמ"ש, ואף שאין החותם תובע, מ"מ הרי הוא כמוכר שדהו לאדם אלים, וכתב השו"ע (חו"מ סי' קעה סעי' מ) "המוכר לעובד כוכבים או שוכר לו, היו משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא מהעובד כוכבים, עד שינהוג העובד כוכבים עם בן המצר שלו בדיני ישראל בכל, ואם אנסו שלא כדין ישראל המוכר משלם", [וביותר כאן שהם שותפין י"ל שבדין מעכב שותף על חבירו שלא למכור נכסי השותפות לאחר אלים].
יש שאמרו שיכול לחתום אך יתנה שחתימתו תהיה תקפה רק לאחר ששתי שליש מהשכנים יחתמו, ויש שטענו שהחברה תפעל בביהמ"ש מכח חתימתו אף שאין שתי שליש חתומים בלעדיו, ולכן לחתום רק אחרי שיש בפועל שני שליש חתימות הנדרשות כחוק, וצ"ב במציאות.
נוסח החוזה מול הקבלן - קנין
היות ויש לדון בהחלת הקניינים על התחייבות החברה בחוזה, צריך לעשות קנין אודיתא שחלה ההתחיבות כדין על כל מה שהחברה התחייבה בחוזה.
היתר עיסקא
היות וישנם סעיפים רבים המהווים איסור ריבית, צריך לעשות עם החברה היתר עיסקא טוב, ויבדוק אם יש לחברה כבר היתר עיסקא טוב יכתוב בחוזה שכפוף להיתר עיסקא.
הליכה לערכאות
בחוזה כתוב שמתחייב לדון בבית משפט, וזהו איסור, והנה בדרך כלל החברה לא צריכה את ההתחייבות כיון שאם תרצה תתבע שם באיסור שאינם שומרי מצוות, וידה על העליונה מחמת החוק, ורק רוצה שמקום הדיון יהיה העיר שנוחה לה ולכן אפשר לכתוב שמקום הדיון יהיה בעיר פלונית בלי לכתוב בפני מי.
בנית דירות המתאימות לדרישות ההלכה - מרפסות סוכה
יש לודא שמרפסות סוכה יהיה בגודל סביר, ומהו גודל סביר, הדיירים יכולים להתמקח על כך, והדבר צריך להיות מעוגן בחוזה, (ושלא יכתב עליו בכפוף לאלוצי תכנון וכל נוסח דומה), אמנם היות ופעמים שמעל המרפסת הקבלן שם קורות ביטון וכדו', לכן צריך להתנות את זה.
עוד ישנה אפשרות להתנות עם הקבלן, שבמרחב הציבורי או בחניות יהיה מותר לבנות סוכות, ויש לברר האם אפשר בחוק להתנות זאת.
מדי מים ומשאבות מים
יש לכתוב שמדי המים של הדיירים והמד הראשי של הבנין יהיו בכשרות משמרת השבת, או בד"צ עדה"ח, או חרדים.
ועל משאבות המים יש להתנות שיהיו בכשרות משמרת השבת, שדרשותיה שהפעילות בימי שבת וחג תהיה בתדר קבוע, חיישן לחץ מנותק, מצוף מיכני. והמעבר למצב שבת וחג הוא אוטומטי ע"י שעון אסטרונומי [וצריך להתנות שתבוצע בדיקה בפועל שאכן המשאבות כשרות, כשההתקנה באחריות הקבלן, ומשמרת השבת תבצע בדיקת תקינות למערכת על מנת לוודא שפועלת בהתאם להוראות של משמרת השבת].
משאבות ביוב
במקרה שיש דירה מתחת למפלס הביוב, יש משאבה שמעלה את הביוב למפלס הרחוב, צריך לעשות מאגר עם משאבה שתפעל על התקן שבת שרק ירוקן בזמנים קצובים, וכן צריך להיזהר אם מוסיף מכשיר הנקרא סילוקית או ניקוזית שיהי' התקן שבת של משמרת השבת. משאבות ביוב למי גשם אינם צריכות התקן שבת. אך אם ישנה נקודת מים ציבורית, יש לפקח שגם שם יהי' משאבת ביוב כשרה לשבת.
חיישנים ודלתות
יש לוודא שבתאורה במרחב הציבורי אין חיישנים של הדלקת אור במעבר או בפתיחת דלתות, וכן שהדלת הראשית של הבנין יהי' לה גם מפתח ולא רק קוד, וכן שלא תהיה שום השפעה חשמלית בשבת בעת פתיחת הדלת. וכן צריך להתנות שהמצלמות לא יפעלו במרחב הציבורי בשבת, ולא אינטרקום וכדו'.
מעלית שבת
היות ולא ידוע לנו על מעלית שבת שבדקנו שכשרה שפועלת באישור מכון התקנים, אין מה להתנות על כך, ולבקש שלא תהיה שום מעלית שתעבוד בבנין בשבת א"א להתנות זאת באזורים מעורבים. במקום שהוראת הרב שלא להשתמש במעלית שבת אפשר ורצוי לבקש זאת.
ליווי משמרת השבת
ישנם מקומות שהזמינו מראש ליווי לכל התהליך של "משמרת השבת", כשיש פיקוח מראש זה חוסך הוצאות גדולות אח"כ לתקן את הדבר, ואם לוקחים מפקח בני' ודאי צריך גם פיקוח הלכתי. כאן ונביא חלק מהדברים שעומדים עליהם במשמרת השבת:
תאורת לובי, חדרי מדרגות, חוץ או חניון [אם קיים] - האור ידלק במקומות אלו בשבת באופן קבוע ולא ידלק או יכבה ע"י חיישנים.
המלצה: המעבר למצב שבת יעשה ע"י שעון אסטרונומי. במצב שבת מומלץ לנתק את אפשרות השימוש בלחצנים המכניים הנמצאים בחדרי המדרגות ובדירות.
דלתות כניסה חשמליות/בקרת כניסה אלקטרונית בכניסה לבנין [ככל שקיים] - בשבתות וחגים הדלת תישאר פתוחה ע"י הפסקת זרם החשמל לדלת, יש לוודא שלאחר החזרת זרם החשמל, עבודת הדלתות חוזרת למצב שגרה [עבודה חשמלית].
המלצה: המעבר למצב שבת יעשה ע"י שעון אסטרונומי. מומלץ להוסיף כפתור ניתוק ידני שיהיה במקום שיקבע כגיבוי במקרה של תקלה בניתוק זרם החשמל ע"י השעון.
מצלמות אבטחה, גלאי נפח או חיישני תנועה [אם קיימים] - לכבותם בשבתות וחגים.
המלצה: המעבר למצב שבת יעשה ע"י שעון אסטרונומי. במקום שיש הכרח להפעלת מצלמות אבטחה כדאי להיוועץ בארגון ולקבל הוראות כיצד ניתן ליישם זאת באופן המהודר ביותר לשבת.
חיישני CO2 בחניון - נדרשת החלטה. כנ"ל חיישני ריח חדרי אשפה.
מיזוג אויר: בבניינים המותקנים בהם מערכות מיזוג ע"י הקבלן, ניתן לקבל ממשמרת השבת את רשימת המזגנים המאושרים לשימוש בשבת בזמן ההתקנה. מערכות VRF יש להכין תשתית בין מאייד לקונסולת הפיקוד.
תריס חשמלי בבית: ככל שקיים, תהיה אפשרות לפתוח באופן ידני, ובנוסף תתקיים בדיקה פרטנית של כל דגם שבנעילה ידנית אין חשש הפעלת חיישנים בשבת.
מתקן אשפה: בבנינים בהם קיימת מערכת זריקת אשפה דרך פיר (שוט), ו/או מערכת דחיסת אשפה, ו/או מערכת סנכרון נפח עם רשות פינוי האשפה (קר"מ) יש לוודא ניתוק כל הפעולות החשמליות בשבת וחג. ניטור ריחות וגזים בחדר אשפה - נדרשת החלטה.
מונה גז: מונה הגז לא יהיה דיגיטלי, כיון שביו"ט מדליקים את הגז, וצריך שלא יהיה בו אפשרות לקריאה מרחוק. (קר"מ) - המלצה. אף שא"א להדליק כיון שיש חיישן בטיחות המייצר חשמל ע"י ההדלקה, הרבה מקילים להגביר את הגז, ואם יש מונה אין אפשרות.
מים חמים: להכין אפשרות מתוך הבית לנתק את כניסת המים החמים לברזים, כדי שלא יפתחו בטעות בשבת את החמים ובפרט בברז פרח שכמעט א"א להיזהר.
עמדות טעינה מנוהלות: בעמדות טעינה חכמות מצוי שדייר שאינו שומר שבת מטעין את הרכב במהלך השבת, ובעקבות זה יש השפעה על טעינת רכב חשמלי של דייר שומר שבת. ויש לדון בזה.
אפשרות לקבלת יעוץ לענינים נוספים: ניתן לקבל יעוץ לתכנון דירה שיתאים לציבור החרדי [והדבר יכול לעלות את ערך הדירה] בתחומים הבאים: חשמל דירתי [כולל הכנה נכונה לשעוני שבת, מתקני חשמל בשבת כגון חיבור לגנרטור או מצברים וכיו"ב שכדאי מאוד לתכנן זאת מראש], שליטה על שימוש במים חמים בשבת, מטבח, נקודות גז, מיקום למזוזה בכניסה לדירות ולבנין, מחיצות עירוב לבנין, שימוש בהשקאה אוטומטית בשבת, וכיו"ב.
אפשר לקבל נוסחאות לחוזה עם הקבלנים וכן לקבל ביאור רחב בעניני המכשירים הטכנולוגיים ובעיותיהם ע"י פני' למשמרת השבת בכתובת: [email protected]