פניני דבר | פנינים והערות בעניני הפרשה
(מדברים שנאמרו תחת השיחים במו״מ עם מרן רבינו שליט״א)
קרא אברם במקום אברהם
ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך. (י״ז ה').
שאלו קמיה רבינו שליט״א, אם קרא בתורה אברם במקום אברהם אי דמי לקרא אהרן במקום אהרן שפסק המשנ״ב שאינו מעכב, והשיב שכן, לבד בקרא דלא יקרא עוד שמך אברם וגו'.
מילה ומילת אברהם
ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים. (י״ז כ״ג).
ברש״י כתב, 'בו ביום שנצטוה, ביום ולא בלילה, לא נתירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של מקום'.
שאלו קמיה רבינו שליט״א, דלכאו' בלאו הכי מצוות מילה היא ביום, ומדוע פירש רש"י שאברהם אבינו נימול ביום ולא בלילה, ולא ירא מהרשעים, הא בלאה״כ מילה היא ביום, והשיב רבינו, דאולי י"ל, שהכוונה שעשה את כל ההכנות ביום ולא עשאם בלילה ומל מיד בעלוה״ש, ובכוונה עשה באמצע היום ולא נתיירא מן הרשעים.
ובפעם אחרת השיב רבינו, שיש ליישב למ״ד (יבמות דף ע״ב) שמילה שלא בזמנה היא בין ביום ובין בלילה, וכבר דנו בזה אי מילת אברהם היתה מילה בזמנה או שלא בזמנה (עי׳ חי׳ הגרי״ז פר׳ לך לך).
בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו, (י"ז כו).
שאלו קמיה רבינו, שבפיוט לר"ה (לשחרית דיום ב׳) אומרים שאברהם שאל את הקב"ה כשאמר לו קח נא את בנך, אם הכוונה "לבן הערלה או לבן המילה", ולכאו' הרי גם ישמעאל היה מהול, ומדוע נחשב בן הערלה, ואמר רבינו, שהכוונה שם "בן הערלה" היינו בן שנולד לו כשהיה ערל1.
כיבוד בסנדקאות לאביו שאינו שומר תו"מ
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הביא שאלה על אחד שאביו לא שמר שבת, והבן שמר תומ"צ, ונולד לבן בן, ורצה ליקח את אחד מגדולי ישראל לסנדקאות, ואמר האבא, אם תכבד אותי אני אשמור שבת אחת. והביא שגדול"י פסקו שיתן לאביו, כי ע"י שישמור שבת אחת ישמור שבתות רבות ולא נחשב כאינו שומר שבת.
ואמר רבינו לדון, חדא דגם שבת זו לא ישמור כראוי, שהרי אינו יודע להשמר מזהרבה מלאכות, וישמור אותה רק כפי הבנתו. ותו, הרי יתכן שיכשל פעם אחת ואח"כ מחמת שמעד יאמר שאם כבר מעד לא ישמור עוד. [ועוד, שכיון שאינו יודע את כל הפרטים הרי זו קבלה על דבר שאינו יודע כמה קושי יהי' לו בו].
סעודת ברית במילה שהיתה מצהב"ע
נשאל רבינו, האם במילה שהמוהל מל באופן של מהבב"ע יש לסעודת המילה שם סעודת מצוה או לא2, ואמר רבינו, שאין בזה סעודת מצוה משום שעשה דבר שעבר בו על רצון ה', וכי מה אנחנו אומרים שיעשה סעודה גדולה על מה שעשה שלא כרצון ה'.
אמנם יש לדון מצד הנימול, ובאופן שהמוהל מל אותו בע"כ, והוא לא בא לעבור בזה על רצון ה', ולא מצד האב ולא מצד המוהל, שהם עשו שלא כדין, רק מצד הנימול, אמנם גם בזה מסתבר שלא יהיה סעודת מצוה, משום שסו"ס נעשה ע"י עבירה שה' לא רוצה בזה.
ושאלו, מה הדין באופן שגוי מוהל, האם יש בזה סעודת מצוה, ואמר רבינו, שבזה אכן יהיה סעודת מצוה מצד הנימול.
1. ועוד יעוי' במטה לוי שפי' כן, אולם לכ' היה מקום כאן ליישב באופ"א משום דכל הגויים ערלים ויש שם ערל לגוי גם אם הוא מהול.
2. אמנם בעיקר הדין אם התינוק חשיב מהול, יעוי' בחמד"ש או"ח סי' כ"א ובקובה"ע י"א א' [וע"ע ברכ"ש יבמות סי' ב' אות א', שכתבו בפשיטות דנחשב מהול, וביארו שהמצוה היא בתוצאה אין חסרון של מהבב"ע (וע"ע עונג יו"ט סוף סי' ל'). אבל בחי' הרי"ם כתובות (דף ה' ב') כתב בפשיטות דלא נחשב מהול, וע"ע כלי חמדה כי תצא (אות י"א או"ק ה') שדן בזה].
דבר לדור
משאות רבינו לקראת הבחירות
עצרת ראשי הישיבות מוצש"ק פרשת נח
ברשות מרן ראש הישיבה שליט"א, מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט"א
דבר שפתים אך למחסור לדבר בפניכם על גודל חובתנו בשעה זו, באשר הינכם קרובים ביותר ללב תלמידיכם המסולאים בפז בני ציון היקרים תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים הצעירים, שהם דור ההמשך של עולם התורה הפורח באופן שלא היה כדוגמתו, ובשנים האחרונות המה הם אשר חלקם מנת גדושה בגזירות וברדיפות הרשויות המתחדשות והולכות, והם ומשפחותיהם חיים בחשש יום ביומו שמא יתפסו בניהם לכלא הצבאי השם ישמרנו, ועוד קשיים רבים אחרים שמשתרגים ומתמשכים, והחששות ממשיכים ומתמשכים, ועל אף שקול התורה נשמע בעוז בהיכלי התורה, רבים רבים נכנסים לייאוש ולמרמור שחלילה כבר לא ימצא פתרון.
איננו יודעים חשבונות שמים, אבל כולנו יודעים היטב שחובת השתדלותנו ברורה, ואדרבה החובה כפולה ומכופלת במצב כזה, להרבות נציגים ולהרבות מצביעים לרשימת ג', זהו הדרך שהתווה לנו רבינו החזון איש זצ"ל, וכל גדולי ישראל אחריו - להציל את יבנה ואת חכמיה על ידי שליחת נציגים בבחירות הממשלתיות, ובנוסף ככל שמתרבה מספר המצביעים מתקדש שם שמים בריבוי המכריזים 'משה אמת ותורתו אמת ואין לנו שיור רק התורה הזאת'.
וחלילה עלול להיגרם חילול השם, אם מכל מיני סיבות או טענות אנשים משתמטים מחובת ההצבעה, וחמור עוד יותר אם יצביעו למפלגות שאין ערך התורה הוא הערך היחידי בעיניהם. מלבד מה שכל קול יכול להכריע, כל קול נספר, וכל קול באזורים חרדיים שבוחר בדברים אחרים גורם במישרין להוכיח לרודפינו שחלילה הדור הבא מתרחק ממורשת אבותיו רחמנא ליצלן.
ועל כן מתבקשים ראשי הישיבות שליט"א, להסביר את הדברים בטוב טעם לתלמידיהם ולבוגריהם, וכל ראש ישיבה מכיר את הלך הרוח בין תלמידיו ואת האופן בו עליו לפנות אליהם, אך חושבני שכדאי הדבר שכל ראש ישיבה יכתוב מכתב הפונה לתלמידי ולבוגרי ישיבתו בדבר החובה הברורה בשעה זו להצביע אות ג', והמשמעות האיומה להימנע מזה או להצביע הצבעה אחרת, ואם יודעים בתלמיד שצריך לפנות אליו באופן אישי לא להימנע מזה.
ודבר נוסף, החובה הגדולה של כל ראש ישיבה לשמור את ישיבתו ואת תלמידיו שימשיכו בשקיעות בתורה, ומכיון שנהוג ע"פ גדולי ישראל זצ"ל שבימים האחרונים לפני הבחירות הולכים רבים מבני ישיבות לפעול ולהפעיל, כל ראש ישיבה שהוא זה שמכיר את אופי ישיבתו, מוטל עליו ורק עליו לקבוע האם תלמידי ישיבתו יפעלו, ומי יפעל, ובאיזה שיעור ובאיזה מידה, וראש הישיבה ידריך ויכוון את בני ישיבתו בדבר.
מרן ראש הישיבה הגאון ר' גרשון זצ"ל, עורר רבות בדבר השקיעות בלימוד במוצאי הבחירות, ואין מידה וערך לשקיעות בלימוד מתוך התגברות על הסקרנות, אדרבה לנצל את הסקרנות לדברי תורה, ולכן בני הישיבות נקראים להשקיע עצמם בלימוד בסדר ג' של מוצאי הבחירות ולהאריך בלמודם, ולא להתעניין בכלום.
חובתנו לעשות ככל שאנחנו יכולים, והשם יעזרנו למען כבוד שמו יתברך, ויזכו הנציגים לסיעתא דשמיא בכל פעולותיהם לקדש שם שמים.
בכינוס במעונו עם רבני העיר רכסים
רבינו החזון איש זצוק״ל הורה בצורה ברורה שחובה להצביע בבחירות הממשלתיות. הוראת מרן החזון איש לא השתנתה, ואדרבה כיום חובת ההצבעה היא כפולה ומכופלת, כי רחמנא ליצלן התורה עצמה נתונה למשיסה, ולומדי התורה לבוזים, ד' ישמרנו״.
באים אנשים שנקראים שומרי מצוות, ואומרים בפרהסיא, שחלילה אין הצדקה להיות חרדי בארץ ישראל. זהו חילול השם במזיד בפרהסיא. ואין צורך לענות לו. אבל החובה לפעול כנגד חילול השם הנורא, וכשמצביעים ג׳ מכריזים בקול גדול 'אין לנו שיור רק התורה הזאת'. רק התורה! ורק התורה! ואין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה. רק תורה! ורק תורה!״
״וככל שמרבים מצביעים לרשימת ג׳, הרי מתקדש שם שמים עוד ועוד, כי כל אחד שמצביע ג׳ מצטרף לרבבות שמכריזים רק תורת ד׳! רק רצון ד׳! ולכן זוהי חובת קידוש השם, וזוהי גם חובת ההשתדלות הנדרשת מכל אחד, ואחד, לשמור על התורה בטהרתה ועל לומדיה בגבורה״.
״ואסור להשתמט מההצבעה. גם מי שטרוד בכל מיני דברים חייב להתאמץ מעבר ליכולתו להצביע ג׳, גם אם זה כרוך בדברים שנראים הפסד. בכלל זה, יש משמעות גדולה לשעה ולדורות בכל מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם, ולכן החובה היא להצביע כל אחד דוקא במקום מגוריו, ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה, ולא לחפש כל מיני פתרונות אחרים. ובכל זה תמיד צריך ללכת לחומרא״.
וכבוד רבני הקהילות שליט״א נקראים לעורר את קהל עדתם על החובה הגדולה הזו, שההצבעה לאות ג׳ היא חובה ברורה, ולעורר את הציבור שגם אם יש מי שמתעקש שלא להבין, זו ההוראה הברורה, ועל כל אחד ואחד להצביע ג׳ גם אם זה כרוך במאמץ ובקושי. וד׳ יעזרנו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם ולקדש שם שמים. אמן״.
בכינוס במעונו עם ראשי קהילות יוצאי ברית המועצות
כבוד הרבנים הגאונים שליט״א והעסקנים הנכבדים שליט״א
אנו עומדים כיום בארץ ישראל בשעה חמורה וגורלית מאוד, שעה של ניסיון גדול לכלל הציבור החרד לדבר ה׳ ולכל מי שכבוד התורה ועמליה יקרים ללבו.
מחד גיסא, זכינו בדורנו לריבוי עצום ונפלא של בני תורה, אברכים ועמלי תורה, דבר אשר דורות קודמים היו יכולים רק להשתוקק אליו. עולם התורה גדל ונתרבה, קול התורה נשמע ברמה, ורבבות מקדישים את מיטב שנותיהם לתורה ולעבודת השם.
ומאידך גיסא, דווקא בשעה זו אנו עדים להתגברות קשה של ההתנכלות לעולם התורה, ללומדיה ולכל אלו אשר מסרו את חייהם לעמלה של תורה. יש המבקשים להצר את צעדי בני התורה, להחליש את מעמדה של התורה בארץ הקודש ולפגוע בצורת החיים שנמסרה לנו מדור דור.
בשעה כזאת אין לאדם הרשות לעמוד מן הצד. אין זו שעה של חשבונות פרטיים ואין זו שעה של אדישות. זוהי חובת השעה וחובת גברא על כל אחד ואחד אשר קדושת התורה, כבוד שמים ועתיד החינוך של ילדינו יקרים בעיניו - להרגיש את גודל האחריות המוטלת עליו ולעשות את המוטל עליו.
ושמחה מיוחדת היא עבורי לראות את ידידי הוותיק, אשר זכיתי להכירו למעלה מחמישים שנה עוד מימי ישיבת סלבודקה, הגאון רבי בן ציון זילבר שליט״א, אשר במשך שנים רבות נשא על שכמו את הנהגת הציבור דובר הרוסית ואת מפעלי ״תולדות ישורון״, ועתה נטל על עצמו גם לעורר את הציבור דובר הרוסית בערים רבות בארץ לעמוד על משמר התורה ולהכיר בגודל האחריות המוטלת עלינו בשעה זו.
בטוחני כי בני התורה דוברי הרוסית, וכן המשפחות הרבות והתלמידים אשר יראת שמים, קדושת התורה וחינוך הבנים בדרך התורה והמסורה עומדים אצלם בראש כל מעייניהם, יודעים ומבינים היטב שאין כאן עניין צדדי או שאלה חולפת, אלא עניין הנוגע לעצם קיומו וחיזוקו של עולם התורה בארץ ישראל.
אנו חיים בדור המצפה לישועה, ובשעה שבה כוחות של טומאה ושל רפיון מבקשים לחדור פנימה ולהחליש את כח התורה ואת יראיה. דווקא משום כך חובתנו גדולה שבעתיים - להרבות כבוד התורה, לחזק את ידי עמלי התורה, לעמוד לימין מוסדות התורה ולהעמיד את הדת על תילה כפי אשר נמסר לנו מרבותינו.
אין הדבר נוגע רק לנו. הוא נוגע לילדינו, למשפחותינו, לתלמידינו ולכל דמותו הרוחנית של הדור הבא. כל ויתור בהווה עלול חלילה חלילה להפוך לחולשה של מחר, וכל עמידה איתנה למען התורה מחזקת את עתידו של כלל ישראל בארץ הקודש.
ועל כן, בעת הזאת עלינו כולנו לעמוד כאיש אחד, באחדות ובאחריות, ללא פירוד וללא רפיון, מתוך נאמנות גמורה לדרך התורה ולדעת גדולי התורה, ולעשות את כל אשר בידינו למען כבודה של תורה, למען קיומה ולמען עתידה בארץ ישראל.
אני מסיים כאן את הדברים, מקוה אני שהבנתם טוב את הדברים, הם נוגעים מאד לליבכם,
השם יעזור שיתן לנו ה' את הכוחות ואת המאמצים והפעולות המתאימות להרבות תורה בישראל, ונגד כל אלה שיוזמים נגד זה בצורה גדולה וחזקה מאד, שה' יעזור לנו למען כבוד התורה כבוד לימודה ולומדיה ואהלי משכנותיה, שהכל יהיה בצורה הטובה ביותר, אנחנו מקוים עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה
בכינוס גבאי הקהילות בירושלים הובאו דברי רבינו
בשנים האחרונות ציבור בני התורה מושתת על המסגרת הקהילתית בכל שכונה ובכל עיר. ומטבע הדברים וכל גבאי וגבאי יש לו יכולת השפעה על כל יחיד ויחיד מבני קהילתו, ולכן האחריות המוטלת על כתפיכם בשעה זו רבה מאד, כי רק בידכם הדבר, ומצוה זו אי אפשר לעשותה על ידי אחרים.
עליכם להבין את משמעות תפקידכם וליטול אחריות על כל אחד ואחד הנמנה על קהילתכם, שיעשה את החובה הגדולה הנדרשת בשעה קשה זו לתורה וללומדיה, ולהצביע לרשימת יראי השם אות ג׳. תפעלו בשום שכל וברוב תבונה, ותזכו להרבות קידוש שם שמים ולמלא את זכות וחובת תפקידכם במלואו. יהי רצון שתזכו לכל מילי דמיטב אתם וביתכם וכל קהילותיכם.
בכינוס בתל אביב
ברשות הרבנים שליט״א
כולנו יודעים את המצב בו שרוי הציבור החרדי בארץ ישראל, וכולם כואבים את חילול השם הגדול שנעשה ברדיפת התורה ולומדיה בכל השנים האחרונות.
אתם זכיתם כל אחד בתפקידו להשפיע תורה ויהדות על אנשים רחוקים יותר ורחוקים פחות, ובסיעתא דשמיא ההתעוררות ללימוד תורה ולשמירת המצוות קיימת בכל מקום, גם במקומות הכי בלתי צפויים.
אנחנו נמצאים כאן בתל אביב שלא צריך לדבר מה היא העיר הזאת, וכאשר מרבים קידוש שם שמים בעיר הזאת, יש לזה משמעות עצומה, גם כלפי שמיא, וגם להבדיל כלפי השלטונות והתקשורת והציבור הכללי, שגם כאן בתל אביב אנשים מצביעים אות ג׳, ומצטרפים להכרזה של יראי השם, אין לנו שיור רק התורה הזאת!
תפעלו להסביר בדרכי נועם לאותם אלו שניאותים לאורכם ולכל מכריכם, שכאשר חלילה ספר תורה נופל על הארץ אף אחד לא עושה חשבונות וכולם רצים להרימו, המצב הוא שרומסים את התורה ואת ההולכים בדרכה בצורה שכל לב יהודי כואב, וכל אחד צריך לרומם את קרן התורה ולומדיה, וכשמצביעים אות ג׳ מכריזים בקול גדול: משה אמת ותורתו אמת והתורה קיימת לעד. יזכו כולם לסיעתא דשמיא בכל הדברים הטובים, ונזכה שחפץ השם בידינו יצלח.
במסע לערי הצפון חיפה, חריש, עפולה
בסיעתא דשמיא קול התורה מתרונן בכל קצוי הארץ, ועוד ועוד מקומות חדשים וגם ישנים מתרבים במשפחות של בני תורה.
כולנו יודעים ומרגישים כי התורה ולומדיה נתונים למשיסה ולבוזזים, ויושבים אנשים וזוממים עוד גזרות נוראות על החרדים לדבר השם, יפר השם עצתם במהרה, אבל חובת ההשתדלות בזה היא להצביע בבחירות הממשלתיות לרשימת אות ג׳, זוהי הצלת התורה ולומדיה, ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת! וחלילה וחלילה להיפך!
ובישובים אלו אשר בני התורה הם מיעוט, יש משמעות גדולה לשעה ולדורות בכל מקום ומקום כמה נמנים על מקדשי השם המכריזים 'משה אמת, ותורתו אמת', ולכן החובה היא להצביע כל אחד דוקא במקום מגוריו, ואין בזה שום פטור של דרך רחוקה, ולא לחפש כל מיני פתרונות אחרים.
מלבד החובה להצביע אות ג׳, ניתן להשפיע בדרכי נועם על אנשים אחרים, ובפרט כאשר הם רואים את נועם הליכותיהם של בני התורה, ופעמים רבות עצם ההצבעה לרשימת החרדים לדבר השם נותנת להם שייכות לבני התורה, ודבר זה יכול לגרום להם להתחזק בקיום המצוות וביראת שמים ובחינוך ילדיהם לחיי תורה.
כל מי שהולך בדרך הישר, בדרך שהנחונו רבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו, ובפרט כאשר כך הורגל מבית אבותיו, ואינו מעקם אורחותיו לרעות בשדות זרים, יזכהו הקב״ה לראות רוב נחת מכל צאצאיו, וימלא השם משאלות ליבו לטובה.
נתפלל כולנו שנזכה להרבות כבוד שמים, והקב״ה יחון אותנו ויושיענו, ונזכה לסיעתא דשמיא בכל פעולותינו, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.