בעלי אסופות – עניני נישואין
לרגל שמחת נישואי בת ידידינו החשוב הגר״ש ויסברג שליט״א עב״ג החתן רבי משה שטרנפלד שליט״א ט״ו מרחשון תשפ״ו שיזכו לבנות בית נאמן בישראל ולראות דורות ישרים מבורכים
ממתי להתפלל על זיוג טוב
נשאל רבינו זצ״ל, ממתי צריכים ההורים להתחיל להתפלל על צאצאיהם שיזכו להשיא אותם בשעטו״מ בשידוך טוב עבור כל אחד, והשיב, משנולדו, (שי״ח שידוך אות מ״ט), ונשאל, ממתי בחור צריך להתחיל להתפלל על שידוך, והשיב, מבר מצוה עי׳ קידושין (כ״ט ע״ב) שבן י״ג יכול לקדש, ונשאל, אם בחור צריך להתחיל להתפלל מגיל בר מצוה על שידוך ממתי לפי״ז צריכה בחורה להתפלל, האם מגיל בת מצוה או אפילו קודם לכן, והשיב, מבת י״ב, ונשאל רבינו באבות (פ״ה מכ״ה) מבואר שבן שמונה עשרה לחופה היינו שמגיל זה צריך להשתדל להיכנס לחופה כמו כל הזמנים שנזכרו שם במשנה בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה וא״כ לפי דברי רבינו יוצא שחמש שנים צריך בחור להתפלל למצוא שידוך טוב, והשיב, נכון, (מה טובו אהליך יעקב כ״ד עמוד ג׳, וע״ש עמוד ה׳, ששאל מרבינו, ע״י איזה דבר אפשר לזכות לדורות ישרים מבורכים בלי שום פסול ח״ו, והשיב רבינו ע״י תפלה, וע״ש עמוד י״ב ששאל מי שיש לו חמש בנות בערך פחות מגיל בת מצוה האם צריך כבר לעשות השתדלות איך להשיג פרנסה שיוכל אח״כ בעתו ובזמנו לחתן אותם בקלות ולא יפול על הצבור, והשיב רבינו, להתפלל). וכתב רבינו דאע״פ שכבר נגזר בת פלוני לפלוני קודם יצירת הולד כדאי׳ בסוטה (ב׳ א׳) מ״מ התפילה מועילה שיזדמן מהר, (שי״ך שידוך אות נ״ב וע״ש אות נ״ב שבגמ׳ כתוב קשה לזווגן, לכן יתפלל שזה יהיה מהר) וראוי להתפלל על זה באלקי נצור לפני יהיו לרצון, (שם אות מ״ז וע״ש אות מ״ח שיבקש בפה ולא במחשבה).
מקור שהאבות באים מג״ע לשמחות
אמר רבינו זצ״ל שהמקור שבאים האבות מעולם האמת לנישואי צאצאיהם הוא בזה״ק פ׳ פנחס ע״ש (ח״ג רי״ט ב׳) ואמר לי רבינו זצ״ל שיש מקור בדרשות ר״י אבן שועיב תלמיד הרשב״א על הפסוק בפ׳ חיי שרה (פכ״ד ס״ז) ויביאה אהלה שרה אמו שכתב ממדרש ששרה באה באהל לראות שמחת בנה, ונשאל רבינו זצ״ל, האם באים האבות מדורות קודמים מג״ע, לשמחת בר מצוה של צאצאיהם, והשיב רבינו זצ״ל, כתוב רק בנישואין, (עזרת אליעזר עמוד ל״ט וכוונת רבינו דבחז״ל לא מצינו רק בנישואין, ועי׳ בדרך שיחה ח״א פ׳ ויצא עמוד קנ״ב מדברי הר״י אבן שועיב ושם אין מקור רק לנישואין, אמנם עי׳ בס׳ יסושה״ע שעה״כ פט״ו ובן יכבד אב ואם בזה, בבואם מג״ע לראות את פניו על ראש שמחתו, כגון בסעודת ברית מילה לבנו, או סעודת בר מצוה, וכיוצא איזה שמחה של מצוה, באים אביו ואמו מג״ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. ובתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב״ה יתברך שמו ויתעלה, דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים, ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג״ע ע״ש, שבאים בכל סעודת מצוה, ועי׳ במג״א סי׳ רכ״ה סק״ד בשם ילקוט חדש סי׳ כ״ט דשמחת בר מצוה הוא כיום שנכנס לחופה).
ללכת לקברי אבות לפני חתונת הצאצאים
נשאל רבינו זצ״ל, האם היו הולכים לקברי אבות ביום החתונה, והשיב, אצלינו לא נהגו כן, (דרך שיחה ח״א עמוד קנ״ב, ובשי״ח שידוך סי׳ רנ״ז כ׳ רבינו שבשמחות אצלו ואצל אביו הקה״י לא הלכו להתפלל קודם בקברי קרובים ולהזמינם, ובשו״ת שיח ליצחק סי׳ רל״ה נשאל רבינו, האם יש ענין שחתן יתום ילך לפני החתונה לבית הקברות להזמין את הוריו שנפטרו, והשיב, מי שעושה כך שיעשה, ובקו׳ תא שמע ח״ו עמודים מ״ה מ״ו בסוף קו׳ ברין רחמנא הביא מרבינו, שזה מנהג חסידים ואצלנו לא נהגו כן, ואמר דמגיעים כל הדורות שעוד הספיקו להכיר את בעל השמחה בעולם הזה, ובדרך שיחה מובא שאמר רבינו שלא כתוב האם באים ההורים דוקא או גם הסבים והסבתות ונשאר בצ״ע, ועי׳ בשו״ת משנה הלכות ח״ה סי׳ רמ״ז שכתב בעניין מה שנהגו היום להזמין את ההורים מג״ע לחופה אנו מאמינים בני מאמינים שהם יזכו לבוא לשמוח עם בניהם ע״ש, ועי׳ ידון משה ד׳ סי׳ ל״ג עמוד קל״ג מש״כ רבינו מהזה״ק פ׳ פנחס רי״ט ב׳ והאריך שם בזה, ועי׳ שם סי׳ ל״ד ששאל מרבינו, מי יורד האם רק ההורים או גם כמה דורות קודם, והשיב, ההורים יורדים לא ידוע לי שיורדים גם מדורות קודם, ובגליון מים חיים גליון שט״ז שאל מרבינו זצ״ל, כשיתום או יתומה מתחתנים נהוג שהולכים לקבר של ההורים להזמין אותם לחתונה האם אפשר ללכת ולהזמינם לחתונה כאשר הבן עדיין בתוך השנה הראשונה של הפטירה, והשיב, כיון שהוא תוך שנה ראשונה לא ילך להזמינם מכיון שנוהגים לא לבקר קבר בשנה הראשונה).
חתן וכלה שומרין זה לזה
במש״כ הרמ״א (אהע״ז סי׳ ס״ד ס״א) שלא ילך החתן יחידי, הביא רבינו זצ״ל בשם מרן החזו״א זצ״ל שהשומר צריך שיהיה סמוך בד׳ אמות של החתן והכלה, והחתן והכלה עצמן משמרין זה את זה, ומהני שומר אפי׳ כשאינו מכוין לשם שמירה, (קונטרס הזכרונות סי׳ ל״ט אות כ״ט). וכן ב׳ חתנים משמרין זה את זה, (תורת חיים נישואין בסוה״ס אות קס״ב דכל א׳ נעשה שומר לחבירו).
שמירת קטן מי שאינו שומר תו״מ ויחידי בביתם
לענין קטן השיב רבינו זצ״ל דג״כ יכול לשמור (לענין מזיקין מצינו דתינוק בן יומו שמור מן המזיקין עי׳ שבת קנ״א ב׳ ולענין כבוד עי׳ בתמיד כ״ו א׳ בשמירה של כבוד ע״י הרובים), ומי שאינו שומר מצות לא מהני, (מה טובו אהליך יעקב ח״ה עמוד ש״ל וע״ש שגוי עדיף משאינו שומר תו״מ בזה). והשיב רבינו, בבית מותר לחתן או לכלה להשאר יחידי וא״צ שומר, (תורת חיים נישואין פי״א סי״ב).
ללוות החתן לתפילה ולמצוה
אמר לי רבינו זצ״ל שהורה לו מרן החזו״א בהיותו חתן שיכול ללכת יחידי לדבר מצוה כתפילה או טבילה, ואף בחזירתו, שלוחי מצוה אין ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, (עי׳ בקונטרס הזכרונות שם, והיינו לטעם הגמ׳ ברכות נ״ד ב׳ שצריך שמירה מן המזיקין, ולטעם שאינו הולך יחידי כי דומה למלך כדאי׳ בפדר״א פט״ז אמר דכאן יכול למחול על כבודו דל״ש כאן הטעם שאמרו בקידושין ל״ב ב׳ שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, ובקובץ מה טובו אהליך יעקב קובץ י׳ עמוד ק״י הביא מרבינו שבליל שימורים לא צריך החתן שמירה).
בן י״ח לחופה
אמר רבינו זצ״ל דברמב״ם כתוב בן י״ז לחופה, ובמשנה אבות (פ״ה מכ״א) כ׳ בן י״ח לחופה, אמנם הביא שטעמו דנותנים לבתולה יב״ח, וימתין יב״ח עד כניסה לחופה, (עי׳ נחל איתן סי׳ י״ד ס״ג סק״ו וקונטרס הזכרונות סי׳ ל״ט אות א׳). ואמר רבינו שמרן החזו״א זצ״ל רצה שישמע שידוך בהיותו בן י״ז והחזו״א עצמו נפגש לצורך נישואין בן י״ז שנה אלא שלא בא לידי גמר, ואמר שמייעץ כן בזמנינו שיש כוללים שיכולים להמשיך ללמוד גם אחרי החתונה. ועי׳ בדעת נוטה פ׳ בראשית (אות קכ״א) שנשאל רבינו מאי שנא מצוות פו״ר משאר מצוות שאינו רק בגיל י״ח, והשיב לפי שאינו ראוי.
הנושא אשה יבדוק באחיה
אמר רבינו זצ״ל שנשאל מרן החזו״א בענין הנושא אשה יבדוק באחיה, והשיב, שאם לומדת בבית יעקב סגי (ועי׳ ארחות רבינו ח״א עמוד רס״ה), וגם ברוב אחים סגי. ובס׳ שי״ח שידוך (עמוד תנ״ט) כתב רבינו, דאם יש אח א׳ טוב זה מציל, וכ׳ שבדוק באחיה היינו שראוי לבדוק בענין של מידות טובות משום שזה עובר בתורשה, ואם אין אחים אי״צ לבדוק באחיות, ובמשפחה מאומצת הבדיקה היא באחים האמיתיים, ונשאל רבינו זצ״ל למה יצחק נשא לרבקה שהיתה אחות לבן ולא בדק באחיה, והשיב שבדיקה צריך רק בספק וכאן ידע שהיא צדיקת, ואין הולכין אחר הרוב כשידעים שאינו כן, (דעת נוטה פ׳ חיי שרה אות קס״ח, ובקובץ מה טובו אהליך יעקב קובץ י״ב עמוד כ״א הביא ממרן הגרי״ז שאמר דהעיקר לבדוק בה, וע״ש קובץ ט״ו עמוד ר״ז שהובא מרבינו דהנושא אשה יבדוק באחיה אינו חיוב רק עצה טובה ולכן השמיט זה הרמב״ם, וע״ש קובץ כ״ד י״א שסגי באח א׳ טוב, ואם אין אחים אי״צ בדיקה). ומה שאמר אליעזר אם לאו אפנה על ימין או על שמאל ופירש״י בנות עשו וישמעאל ולמה לא יקח מבני שם ועבר שהם בת ת״ח, כתב רבינו, דקודם מ״ת לא היה שייך זה, (דעת נוטה שם אות ר״ז).
בת פלוני לפלוני דכ׳ מה׳ יצא הדבר
באור שמח הל׳ ע״ז (פ״ה ה״ח) תמה על מש״כ בהג״מ בשם הר״א ממיץ שכתב בס׳ יראים (סי׳ רמ״א), על הרמב״ם הלכות ע״ז (שם) שאסור להתנבאות מה שלא נאמר לו, הילכך יזהר אדם שלא לומר אפילו דרך חוכא הקב״ה אמר לי כך, דה״ז בכלל מתנבא מה שלא נאמר לו כתב ולפי שראיתי בני אדם אומרים כן ואין מרגישים שיש עון בדבר כתבתיו עכ״ל, וכן הביא המהרש״ל בהגהותיו על הסמ״ג (ל״ת ל״ה) והוסיף ע״ז וגם אני הגבר ראיתי המכשילה הזאת על כן כתבתיה פה, ובאור שמח (שם) כתב להקשות מקרא דפ׳ חיי שרה (פכ״ד נ״ה) שאמרו ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה׳, וכתב ואולי אין למידין מקודם מתן תורה יעוין ירושלמי סוף מו״ק, ובאמת הרי דינים הרבה למדו מפ׳ אליעזר כמו נותנים לבתולה יב״ח וברכת אירוסין, ועי׳ מש״כ בס׳ נתחדשה הלכה שם, ורבינו זצ״ל כתב בדעת נוטה פ׳ חיי שרה (אות רט״ו) כ׳ דיצא מה׳ שהרי נגזר בת פלוני לפלוני כדאי׳ בסוטה (ב׳ א׳) ומו״ק (י״ח ב׳) וכעי״ז כ׳ באב״ע והעמק דבר שם. ובס׳ למכסה עתיק פ׳ חיי שרה שם כתב, כאשר דבר ה׳ כמש״כ רש״י (וירא פכ״ב כ׳ ד״ה אחר) מב״ר (פנ״ז סי׳ ג׳) בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, בשרו הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה בת זוגו.
מי ראוי בזה״ז לישא בת כהן
שאלתי לרבינו זצ״ל בענין זיוג עם בת כהן שמצינו בגמ׳ פסחים (מ״ט א׳) בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה. ולאידך גיסא אמרו הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן ואמרו בגמ׳ לא קשיא הא בתלמיד חכם, הא בעם הארץ. רבי יהושע נסיב כהנתא, חלש. אמר לא ניחא ליה לאהרן דאדבק בזרעיה, דהוי ליה חתנא כי אנא. אמר רב פפא אי לא נסיבנא כהנתא לא איעתרי. אמר רב כהנא אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי. ואמר לי רבינו דמי שחושב להמשיך ללמוד אחרי החתונה אי״צ לחשוש, (ובקובץ מה טובו אהליך יעקב כ״ד עמוד י״ד הביא מרבינו דצריך לשבת וללמוד, וחידש שם דגם בבת לוי שהיא מזרע אהרן יש קפידא זו), והביא שכשנשאל מרן החזו״א זצ״ל בזה השיב, זה הירא מדינא דגמ׳ ראוי לידבק בזרעו של אהרן עכ״ל (קונטרס הזכרונות סי׳ ל״ט ס״ו וכ״ה בקובץ אגרות ח״ג סי׳ קנ״ה ובשערי ציון ח״ב עמוד שס״ג ציין רבינו לפת״ש אהע״ז סי׳ ב׳ סק״ט ומרן מהרש״א שכיח היום גדר ע״ה שנוהג בו דין זה, ומרן הגראי״ל שטינמן זצ״ל אמר לי שהרוגטשובער חשש ע״ע ואמר אני לא עדיף מרב כהנא, ואמר שהרב מבריסק לא ענה על ששאל על זה יש יותר חזקה שאתה ת״ח משהיא בת כהן שהאידנא זה רק כהני חזקה, ועי׳ פניני רבנו הקה״י ח״ב עמוד י״ב שאינו בגדר ע״ה תוס׳ לענין זה). ונשאל רבינו מה גדר ת״ח בזמנינו לענין זה, והשיב, א. מי שתורתו אומנותו. ב. כל שיודע לענות. (מה טובו אהליך יעקב כ״ד עמוד י״ג וע״ש דאפי׳ אם מתמיד כל ימי השבוע וביום ו׳ או בבין הזמנים נח כיון שיודע ללמוד סגי אמנם אם מזלזל בתפילה לא טוב, ואם לא היה בר הכי ורוצים שיעלה זיוגם יפה ישב וילמד בהתמדה אחרי החתונה).
כמה להפגש ומניעת פגישות סמוך לחתונה
בס׳ ארחות רבינו (ח״ד עמוד רמ״ד) מובא שאמר מרן הקה״י זצ״ל, שמרן החזו״א זצוק״ל הי׳ אומר שיפגשו החתן והכלה כדי שילמדו להכיר זא״ז ולא יהיו בנשואיהם כזרים וכן ליישב החילוקי דעות אם יש כאלה, ומ״מ אמר שהרבה לא יפגשו ומספיק פעם אחת בחודש ובזה שדי וגם אפשר בפחות מזה, סיפר רבינו זצ״ל, שגיסו הגר״ש ברום זצ״ל בהיותו חתן בא לבקרם ואז גרו עם מרן החזו״א זצוק״ל בדירתו ברח׳ חזו״א ולא היו עדיין כל הבתים בסביבה פרט לבית אחד של הרב קרלנשטיין אמנם ביתו של מרן החזו״א הי׳ האחרון והקיצוני והדרך לביה״ק היתה קצת סלולה ובלי מאור כלל רק חושך ושאל ר״ש את מרן אם יכול לטייל בשעה אחת עשרה בלילה בערך עם כלתו לבד בדרך לבית הקברות הלא זה מחוץ לעיר וענה לו מרן שמותר ואין כאן כל חשש של יחוד משום שלעיתים היו מסתובבים שם קצת אנשים והי׳ ר״ש מהסס ואמר לו מרן אם הנך מהסס ורוצה להחמיר ילך אחריכם מרחוק ורבינו זצ״ל הלך אחריהם.
ומובא שם ממרן הקה״י זצ״ל שטוב שלא יפגשו החתן והכלה כמה שיותר מוקדם לפני החתונה, ומביא מהפוסקים שימנעו עכ״פ שבועיים לפני החתונה, ועי״ז יהיו להם חיים מאושרים אחר החתונה, ועי׳ בהגהות הרמ״א על המרדכי מסכת כתובות פרק בתולה נשאת (רמז קכ״ט) שיש לחוש פן יבואו לידי שנאה מחמת שרואין זה את זה תדיר כדאיתא בבראשית רבה בפרשת ויפל ה׳ תרדמה. ובספר כלבו (סימן ע״ה) כתב הר״מ זכר ונקבה שנתארסו אסור יחד לדור בבית יחד שמא יבאו לידי שנאה מחמת שרואין זה את זה תדיר, וכ״כ האגודה (כתובות פ״א ס״ז) ונמצא בשם גדולים שאפילו שידוכין לבד בלא אירוסין אין טוב להיות יחד בבית אחד ולא משום איסור, אך שיקוצו זה בזה וכן משמע במדרש עי׳ ב״ר (פי״ז סי׳ י״א) ובמהרי״ל דיסקין עה״ת פ׳ ויצא (פכ״ט כ׳) כתב דהא נעשים שונאים זה לזה משום דמכירים את החסרונות זה בזה וכאשר יעיד החוש על זה. ובאפריון לשלמה (עמוד ל״ט) מובא מרבינו זצ״ל שהיום נוהגים להמנע עשרה ימים, ובס׳ משיבת נפש (נישואין סי׳ ס״א) השיב רבינו זצ״ל אין לי ידוע לי רק שבוע, ומובא שם מחתן רבינו שהורה רבינו שלדבר בטלפון אין קפידא.