Skip to content
קובץ גליונות

דיור בפריפריה: המספרים שמכריעים את העתיד

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

פתח דבר

ראשית, יישר כוח להוצאת "קובץ גליונות", שכבר שנים רבות פועלת להרים את קרן רוממות התורה ולפארה. אחרי כמה קבצים מוצלחים בנושא הדיור בפריפריה שיצאו על ידם, רחש ליבם דבר טוב ביחד עם "דיור לקהילות", שהוקם בהוראת מרנן ורבנן שליט"א, להגיש ולהנגיש לציבור מדור קבוע. במדור יבואו החידושים בתחום הדיור, סקירות של מקומות, עצות מעשיות וכל דבר שיש בו תועלת לרבים בנושא זה.

לצד המדור יופיעו תמונות מהנעשה בערי הפריפריה לקיים טוב מראה עיניים מההתפתחות העצומה שלה. ובכל זאת, אין תחליף לעצה הפשוטה מכולן: לנסוע, לראות במו עיניים ולהרגיש את המקום מקרוב.

מבט לאחור: איך הכל התחיל

אנו עומדים ערב בחירות, וזו שעה טובה להתבונן במספרים. הם מספרים לנו לא רק מה היה, אלא בעיקר מה עומד לבוא.

בשנת תשנ"ה מנה הציבור החרדי כ-280,000 נפש, כ-5.2% בלבד מאוכלוסיית הארץ. כ-80% ממנו התרכזו בשני מוקדים: ירושלים (45%) ובני ברק (35%). השאר היו מפוזרים בקהילות קטנות ברחבי הארץ.

באותן שנים קמו ערי הפריפריה החדשות:

  • ביתר עילית נוסדה בסביבות שנת תש"נ.
  • מודיעין עילית נוסדה בשנת תשנ"ד.
  • ההתיישבות בבית שמש החלה בשנת תשנ"ה.
  • אלעד נוסדה בשנת תשנ"ח.

מי שעבר לגור שם באותם שנים עבר לפריפריה במובן המלא של המילה. הכבישים היו רחוקים מהנוחות והרחבות של היום, והמרחק הורגש היטב. כל מי שחי בתקופה ההיא יכול לספר על תחושת הנחשוניות של המתיישבים הראשונים. גם אז, כמו היום, ההחלטה לעבור נבעה בעיקר מסיבות כלכליות.

הצמיחה: מספרים שאין להם תקדים

בשנת תש"ע כבר מנה הציבור כ-800,000 נפש, קצת יותר מ-10% מהאוכלוסייה. בשנת תשפ"ה הוא מתקרב למיליון וחצי נפש, כ-15% מכלל תושבי ארץ הקודש.

זו צמיחה עצומה, בלי עין הרע. והיא מרשימה עוד יותר כשזוכרים שרוב גדול של הציבור הזה הם צעירים. לפי ההערכות, כ-800,000 (!) מבניו ובנותיו הם מתחת לגיל 19.

וכאן עיקר העניין. המשמעות הפשוטה של המספר הזה היא שהציבור החרדי צריך כ-400,000 (!) יחידות דיור רק בשביל מי שעדיין לא נישא או נמצא בשנה הראשונה לנישואיו.

אין כאן שום הגזמה. אלה הם נתונים יבשים.

מי שמפנים את המספר הזה מבין מיד שתכנון הדיור לציבור החרדי עדיין רחוק מאוד מלענות על הצורך. המחסור לא ייעלם מעצמו. הוא ילך ויגדל עם השנים, ובלית ברירה רוב הציבור ימשיך לבנות ולפתח את ערי הפריפריה הוותיקות ולהקים לצידן חדשות שגם הם איך לא מתוכננות בפריפריה כיון ששם מצוי המשאב הנדיר העונה לשם קרקע פנויה לבניה.

השאלה האמיתית היא אם כן לא אם הציבור יגיע לפריפריה, אלא מתי, לאן ובאילו תנאים. ועל כך נרחיב בעזרת ה' בגיליונות הבאים.

More in this printout

View the whole printout