"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" וגו' (בראשית יב, ב). ובמדרש (עי' במדבר רבה פי"א ס"ב): "ואגדלה שמך" – בתורה. ולכאורה מנא ליה הא; דלמא הכוונה כמו שאמרו (בראשית רבה פרשה לט סי"א) שיצא לו מוניטין בעולם.
ויש לבאר בהקדם מה שכתב רש"י (יא, לב), ואיתא במדרש (בראשית רבה שם ס"ז): למה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאת אברהם – שלא יהא הדבר מפורסם לכל, ויאמרו לא קיים אברהם כבוד אביו, והניחו זקן והלך לו; לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים בחייהם קרויים מתים. ועוד איתא במדרש (שם): "לך לך מארצך וגו'" – לך אני פוטר מכיבוד אב.
והקשו המפרשים: ומדוע היה אברהם פטור מכיבוד אביו משום שרשע, והא אמרו (תנחומא שמות יח) על הפסוק "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (טו, טו) – מלמד שעשה תרח תשובה.
ונראה דלא קשה מידי, על פי מה שכתב הרמ"א (יו"ד סי' רמ ס"ז) בשם מהר"ם מרוטנבורג, שמיום שעלה לגדולה לא ראה את פני אביו, לפי שאביו היה מחוייב לעמוד מפני בנו, ואין זה כבוד לאביו. ולפי זה, אדרבה: כיון שתרח עשה תשובה, חייב בנו אברהם בכבודו; וכיון שעלה אברהם לגדולת התורה, אסור היה לו לראות את פני אביו מן הטעם הנ"ל. והיינו דאמר "ואגדלה שמך" – בתורה, וק"ל.
מים יחזקאל – להג"ר יחזקאל קצנלנבויגן, אב"ד אה"ו
נדפס ב'פאריצק' שנת תקמ"ו, ונדמ"ח תשס"ה