מהנ"ל
למה ביקש אברהם על זרע דוקא עתה
דבמדרש: "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" (בראשית טו, א) – מגן לך בעולם הזה; "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" – בעולם הבא (זוהר ח"א צ ע"א; וכעין זה בראשית רבה מד, ד: "לכל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חנם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא"). "וַיֹּאמֶר אַבְרָם... מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (שם, ב) – אמר לפניו: רבונו של עולם, אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך, מוטב לי ואני הולך ערירי (בראשית רבה מד, ט).
ויש להבין: מדוע ביקש אברהם על כך עתה, ולא קודם לכן, תיכף כשאמר לו "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שם יב, ב)? ואילו כאן לא נרמז לו מזרע כלל, אלא משכרו בעולם הבא.
ונראה על פי מה דאיתא במדרש הנעלם בפרשה זו (זוהר ח"א פב ע"א), בפסוק "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה" (שם יב, יז), שהפסוק "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהלים צב, יג) נאמר על אברהם ושרה, עיין שם.
והנה בבבא בתרא (פ ע"ב) דרשו: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" – אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר? אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק אין עושה פירות, לכך נאמר תמר; ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז, הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז. ופירש רשב"ם: "אין גזעו מחליף" – אם נקצץ; "אף צדיק אין גזעו מחליף" – אם מת, לא יוליד בן כמותו; אי נמי, אם יפול לא יקום; "לכך נאמר ארז" – כדכתיב "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז).
ולפי זה, מתחלה לא ביקש אברהם על זרע כלל, כי סבר שנמשל לארז שגזעו מחליף כפירוש הראשון של רשב"ם – שיוליד בן כמותו. אבל עכשיו, ששמע שאמר לו הקדוש ברוך הוא "אנכי מגן לך" בעולם הזה – והיינו כפירוש השני של רשב"ם, "כי שבע יפול צדיק וקם" – שפיר היה מתיירא: שמא רק בזה לבד הוקש לארז, שאם יפול יקום, אבל לא יוליד בן כמותו. לכן שפיר ביקש מהשם יתברך "מה תתן לי וגו'" – אם תתן לי בן להכעיסך, מוטב אנכי הולך ערירי.