צדיקים כיוצא בך – יתרבו באיכות

מאא"ז בעל קיקיון דיונה

צדיקים כיוצא בך – יתרבו באיכות

איתא במדרש: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) – צדיקים כיוצא בך. וקשה, הלא כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי, לא חזר בו (ברכות ז ע"א); אם כן, מאחר שבירך ה' את אברהם שיהיו כל זרעו צדיקים כיוצא בו – מהיכן באים הפושעים והמורדים?

ויש לומר, דהנה בגמרא ביבמות (סב ע"ב) מקשה: כתיב "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם", וכתיב "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע ב, א). ומשני: כאן בזמן שעושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום. והקושיה עצומה: וכי ביום אחד, כשהרהרו בתשובה, נתרבו בכמותם?

אלא ודאי שהגמרא אינה מדברת מכמות, אלא מאיכות, כדאיתא ששקול משה כנגד כל ישראל (לקח טוב שמות יח, א). בזמן שעושין רצונו של מקום, כל אחד ואחד נחשב לרבים, וממילא אין להם מספר; וכשאין עושין רצונו של מקום, כל אחד נחשב לאחד בלבד, ויש להם מספר.

ולפי זה מיושב ברווחא: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים... כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" – לא שיהיו כולם צדיקים בודאי, שאם כן נתבטלה הבחירה; אלא שכשיהיו צדיקים כיוצא בך, יהיה כל אחד שקול כעם רב, ולא יהיה להם מספר. ו"עושין" דייקא – שהמחשבה לבדה אינה מועלת, וצריך שיעשה רצונו של מקום זמן רב לתקן מעשיו, "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ" (קהלת ז, כ).

כת"י בודליאנא אוקספורד, אוסף אופנהיים, סימן 284.
נדפס בסוף ספר 'קיקיון דיונה', נייטרא תרצ"ד